מיקוד בהיסטוריה לכיתה י'

חח מאמי אם זה עדיין אקטואלי הנה יש לי מיקוד מפורט אפילו שהמורה העלתה ;P

[ואם בא לך לעשות משו בתמורה בואי תעשי לי את המגן ;P]

מקווה שיעזור לך !!! =]

ב ה צ ל ח ה מ א מ י

החומר לבגרות – לאחר המיקוד

התקופה הראשונה:יחידת מבוא-ישראל והעמים בשנים 1870- 1920


2. התנועה הציונית
א. הסיבות לצמיחת התנועה הציונית בשלהי המאה ה-19.
להסביר את הגורמים לצמיחת התנועה הציונית בשלהי המאה ה-19.
( הכמיהה לציון אינה עומדת כסיבה בפני עצמה).

ב. העמדות המשותפות לכל הציונים וחילוקי הדעות ביניהם, בנוגע לתפקיד המרכזי של
התנועה ובנוגע לדרכים למימוש יעדיה .
היו עמדות משותפות שהיו מקובלות על כל מי שהצטרף לתנועה הציונית או תמך בה.
יחד עם זאת התנועה הציונית לא הייתה אחידה והיו חילוקי דעות בין התומכים בהנחות היסוד של התנועה הציונית.

להכיר את העמדות/ הדעות המשותפות של כל מי שהצטרף לתנועה הציונית (היהודים הם עם, אין סיכוי להמשך החיים היהודיים בגולה, הפתרון הוא בניית מדינה/ מרכז לעם היהודי בא"י, הכרה בצורך בבניית תנועה שתארגן ותכוון לקראת הפתרון הרצוי ותנקוט יוזמה עצמית בשיתוף עם בעלי ברית לקידום הפתרון הציוני).

חילוקי הדעות בין הציונים לגבי תפקידה המרכזי של התנועה ולגבי הדרכים למימוש
יעדיה.
א. מהם שני סוגי הפתרונות שנתנו בתנועה הציונית כתשובה לשאלה מהו מקור הסכנה הנשקפת להמשך קיומו של העם היהודי בגולה (פיזית – קיומית או טמיעה והתבוללות) ומהו הפתרון שנתנו לסכנות אלה.
ב. באלו דרכים יש לפעול כדי להגיע למימוש הקמת מדינה יהודית עצמאית ?
• בדרך מדינית, ע"י פעילות רשמית וגלויה.
• בדרך מעשית ע"י קביעת עובדות בשטח.
• בדרך הסינטטית ע"י שילוב הדרך המדינית והמעשית.

ג. דפוסי פעילות ציונית בגולה בימי הרצל : הגדרת יעדי התנועה הציונית- "תוכנית
באזל", הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית, פעילות מדינית, טיפוח תרבות ציונית (שפה, עיתונות, ספרות ).
הרצל רצה לבנות תנועה לאומית מודרנית, ולשם כך פעל במספר תחומים:
 בתחום האידיאולוגי פעל הרצל להגדיר את יעדי התנועה, ואת הדרכים והאמצעים למימושה - תוכנית באזל.
 בתחום הארגוני פעל הרצל לבניית התנועה הציונית ע"י בניית מוסדות מייצגים דמוקרטיים, אליהן יכול להצטרף כל ציוני. בניית מסגרות כלכליות – התיישבותיות לשם יישום הפעילות.
 בתחום המדיני פעל הרצל כדי שהעולם יכיר בתנועה הציונית כמייצגת את העם היהודי כולו, וביקש את עזרת המעצמות בהשגת הצ'רטר.
 שיטת הפעילות הדפלומטית במגמה לשכנע את המדינאים לקבל צ'ארטר.

טיפוח תרבות ציונית בגולה - לדעת במה עסקו הציונים בגולה: לימוד השפה העברית, עיתונות, ספרות, תנועות נוער, ספורט, מתן דגשים לחגים וחלקם הקטן הכינו עצמם לעליה לא"י.

ד. דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל- הנחת יסודות לבניין הבית הלאומי לעם היהודי
בארץ- ישראל: צורות התיישבות חדשות, מסגרות ואישים מסייעים לבניין הבית
הלאומי (רוטשילד, המשרד הארצישראלי ). הקמת מסגרות פוליטיות, ביטחוניות, חינוכיות ותרבותיות בא"י.

 הגורמים לעלית היהודים לא"י ומאפייני העולים- עליה ראשונה ועליה שנייה).
 מפת ההתיישבות – פריסת הישובים החדשים.
 מאפייני צורות התיישבות חדשות – מושבה, קבוצה קטנה, עיר עברית.
 הגורמים המסייעים: הברון רוטשילד והמשרד הא"י – המניעים לעזרת הברון רוטשילד והמשרד הא"י לקידום ראשית ההתיישבות הציונית ודרכי הסיוע של כל אחד מהם.
 בתחום הפוליטי - הקמת מפלגות ציוניות ששימשו גם כמסגרת חברתית - תרבותית לעולים.
 מסגרות ביטחוניות – ארגון ה"שומר" – מטרתו ודרכי פעילותו.
 בתחום החינוך - אליעזר בן יהודה ופיתוח השפה העברית, הקמת מוסדות חינוך עבריים, ריב הלשונות.

ה. ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה- קווי דמיון וקווי שוני בין דרכה של
התנועה הציונית לבין דרכן של תנועות לאומיות אחרות באירופה, במאה ה-19.
יש הרבה מהמשותף בין התנועה הלאומית היהודית לבין תנועות לאומיות אחרות, באירופה בשלהי המאה ה- 19, כמו כן יש לתנועה הלאומית היהודית דברים המייחדים אותה מהתנועות האחרות.
קווי הדמיון:
א. הסיבות להתעוררות הלאומית: תוצאות והשפעות תהליך התיעוש, העיור, החילון, הניכור, שבירת מבנה חברתי מסורתי קודם, תהליכי דמוקרטיזציה.
ב. בניית התנועה הלאומית: הנהגה חדשה, הגדרת יעדי התנועה הלאומית, בנית מסגרות ארגוניות וכלים למאבק להשגת המטרות של התנועות הלאומיות.

קווי השוני:
ייחודה של התנועה הציונית מתבטא בעיקר בקשיים המיוחדים שעליהם היו צריכים להתגבר כדי לבנות ולקדם את מימוש יעדי התנועה הציונית. (פיזור גיאוגרפי, העדר שפה משותפת, הקשיים הכרוכים בריכוזם של היהודים בארץ ישראל, המאבק להכרה בזכותם לבניית בית מולדת בארץ ישראל וריבוי המתנגדים בחברה היהודית לפתרון הציוני).




4. אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה-
א. סיום המלחמה והסדרי השלום
המדינות המנצחות הכתיבו הסדרי שלום בהתאם לאינטרסים שלהן.
לציין את שמות המדינות המנצחות ושמות המדינות המפסידות.
לדעת את עיקרי 14 הנקודות של וילסון, ואת עיקרי המסמך שנכפה על גרמניה.

ב. השינויים העיקריים, שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.
לדעת אילו קיסרויות / אימפריות התפרקו, אילו מדינות חדשות הוקמו על שטחי האימפריות לשעבר. מה היו תיקוני הגבול העיקריים שנקבעו, חלוקת המנדטים במזרח התיכון בין אנגליה לצרפת.


005
נושא הרחבה - שנות השלושים 1931 - 1939
יחידת מבוא – גישור - שנות עשרים

יחידת מבוא - שנות העשרים (כ-10 שעורים)
מוקדי לימוד:
1. טופס המנדט:
ההתחייבויות העיקריות של בריטניה, לפי טופס המנדט לכלל הארץ ותושביה ולסיוע בבניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל.
3. בניין הבית הלאומי היהודי
התיישבות:
צורות התיישבות חקלאיות חדשות (קיבוץ, מושב), ביסוס והרחבה של צורות התיישבות חקלאיות קיימות (מושבה) ופיתוח הערים.
מסגרות חברתיות כלכליות:
בתקופה זו נוצרו מסגרות חברתיות – כלכליות רבות שסייעו לבניין הבית הלאומי.
הסתדרות העובדים הכללית: תחומי פעילותה ותרומתה לבניין הבית הלאומי.
מסגרות פוליטיות:
ריבוי המפלגות ומרכזיותם בחיי חבריהם.
מוסדות לאומיים:
ציון המוסדות של הישוב היהודי בא"י (אספת הנבחרים, הועד הלאומי, הרבנות הראשית) הצגת תפקידיהם המרכזיים והסבר תרומתם לבנין הבית הלאומי.
4. מאורעות תרפ"א, תרפ"ט
- הסיבות למאורעות תרפ"א ותרפ"ט.
- נסיגתה של בריטניה מהתחייבויותיה בטופס המנדט, כפי שבאו לידי ביטוי ב"ספר הלבן הראשון" ו"בספר הלבן השני".


5. גורמים מסייעים וגורמים מעכבים בבניין הבית הלאומי – יהודי:
זהו סעיף לסיכום הנושא.

נושא הרחבה - שנות השלושים 1931 - 1939


2. הגישות השונות ביישוב היהודי ובתנועה הציונית בנוגע ליחס כלפי ברטניה ולגבי ההסדר עם הערבים בארץ ישראל
א. המחלוקת בנוגע לדרך שיש לנקוט כלפי בריטניה ומדיניותה בארץ-ישראל
רוב מנהיגי הישוב המשיכו לראות במנדט הבריטי מסגרת תומכת והכרחית בסיוע לבניין הבית הלאומי היהודי, אך היתה ביניהם מחלוקת בנוגע לדרך שבה יש להבטיח את המשך מימוש המחויבות של בריטניה לבניין הבית הלאומי.
בנושא זה ניתן להצביע על שלוש עמדות מרכזיות:
 מחנה הפועלים והנהגת התנועה הציונית – מחנה זה ביקש להמשיך לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הממשל הבריטי ולהגיע עמו להבנות והסכמות שיובילו בהדרגה להרחבת האוטונומיה של היישוב היהודי בא"י במסגרת שלטון המנדט. הם הדגישו את חשיבות העשייה הציונית: עליה, התיישבות, רכישת קרקעות ופיתוח הארץ כמפתח העיקרי שיבטיח את המשך קידום הבית הלאומי היהודי, "עוד דונם ועוד עז". בשלב מאוחר יותר לאחר שהישוב היהודי יגדל, יתחזק ויתבסס ניתן יהיה להכריז על הקמת מדינה יהודית.
 המחנה הרוויזיוניסטי – עמדת ז'בוטינסקי – דרש מהתנועה הציונית לנקוט במדיניות תקיפה של לחץ רצוף על בריטניה וטען שעל בריטניה מוטלת אחריות לממש באופן מלא את התחייבויותיה כלפי התנועה הציונית. הוא ביקש להגביר את הלחץ העולמי על בריטניה בדרך של פטיציות ולהצהיר על המטרה אליה חותרת התנועה: הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל עם רוב יהודי.
 עמדת "ברית הבריונים" – קבוצה זו התייחסה לבריטניה כאל גורם קולוניאליסטי, גורם זר שיש לסלקו מהארץ באמצעות מרד גלוי. קבוצה זו רצתה לסיים את המנדט הבריטי בא"י ולהקים מדינה יהודית עצמאית ריבונית לאלתר.

ב. המחלוקת העקרונית בנוגע ליחס כלפי הערבים בשאלת ההסדר העתידי הרצוי בארץ ישראל.
בשנות ה-30 התגבשו שלוש גישות מרכזיות בסוגיה זו:
 מחנה הפועלים וההנהגה הציונית – מחנה הפועלים רצה להקים מדינה יהודית שבה ישמרו זכויות הערבים החיים בארץ. הם האמינו שבעזרת הדברות עם המנהיגים הערבים ניתן להגיע להסדר הרצוי. בעוד שבשנות העשרים רובם התייחסו לערבים במסגרת תפיסתם החברתית – כלכלית הרי שבעקבות מאורעות תרפ"ט הם החלו לראות בשאלה הערבית שאלה לאומית המאיימת על מימוש מטרות הציונות. בשנות העשרים בלטה השאיפה לשמור על זכויות הערבים בתחום כלכלי – חברתי - דתי ואילו בשנות השלושים בלטה המגמה לשמור על זכויות הערבים כמיעוט לאומי מוכר במסגרת מדינה יהודית. לאחר פרסום תוכנית ועדת פיל התחזקה בקרב מחנה הפועלים התמיכה בחלוקת הארץ לשתי מדינות.
 מחנה הרביזיוניסטי – עמדת ז'בוטינסקי – ז'בוטינסקי שלל את ההנחה שקיים סיכוי שהערבים בא"י יגיעו מרצונם להסכם עם התנועה הציונית. הוא סבר שהערבים ישלימו עם הקמת מדינה יהודית רק ברגע שיבינו שהקמתה איננה מותנית בהסכמתם. לכן הציע ז'בוטינסקי לחזק את הישוב היהודי בא"י בכל תחומי החיים ("קיר ברזל") ורק לאחר שהישוב היהודי יהיה חזק דיו ניתן לצפות שהערבים ישלימו לחיות במדינה היהודית כמיעוט בה ישמרו זכויותיהם.
 "ברית שלום" – חברי "ברית שלום" הציעו מדינה דו-לאומית, ערבית-יהודית שבה תישמר זכותו של כל אחד מהעמים לאוטונומיה ולייצוג שווה במסגרת המדינה המשותפת.


3. ארץ ישראל בשנים 1936- 1939:
א. הגורמים למרד הערבי ומטרות המרד, דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי
- הסיבות והמטרות של "המרד הערבי".
- דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי.
- הסברים לכישלון השביתה והמרי האזרחי.
ב. הערכות היישוב היהודי בתחומים: ביטחון, התיישבות וכלכלה.
הערכות היישוב היהודי בתחום הכלכלה:
- יצירת משק עצמאי ובלתי תלוי בערבים
הערכות היישוב היהודי בתחום ההתיישבות:
- "חומה ומגדל"
הערכות היישוב היהודי בתחום הביטחון:
- פעילות ליגלית של הישוב בשיתוף עם הבריטים ופעילות בלתי ליגלית ללא הסכמת הבריטים.
- גיבוש תפיסה חדשה – "היציאה מהגדר"

ג. הויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים: "הבלגה" – "התקפה"
- הצגת המאפיינים של כל גישה ואילו חוגים תמכו בכל אחת מן הגישות.
- נימוקי התומכים בכל גישה ומדוע התנגדו לגישה של יריביהם.
- הכרת פעולות שנעשו במסגרת כל אחת מהגישות (2 דוגמאות לכל גישה).

ד. מדיניות בריטניה בשנים 1936 – 1939:
1. דרכים להחזרת הסדר והיציבות בימי המרד בארץ ישראל
- דיכוי המרד: פיזור הועד הערבי העליון בראשות המופתי, שליחת כוחות צבא גדולים לדיכוי המרד, הקמת בתי דין צבאיים, הטלת שלטון צבאי, הטלת פיקוח על דרכי התחבורה, רדיפת הכנופיות בצורה שיטתית וחיסולן, הטלת עונשים כבדים, עזרה צבאית לישוב היהודי.

2. "ועדת פיל" 1937:
- מסקנות, המלצות והשינוי בהן ביחס למנדט.
- תגובת הערבים להצעת "ועדת פיל".
- נימוקי התומכים ונימוקי השוללים בקרב היישוב היהודי להצעת "ועדת פיל".
- החלטת הקונגרס הציוני ה- 20 (ההחלטה שהתנועה הציונית מוכנה לקבל את תוכנית החלוקה).

פרק שלישי : ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם.

1. המדינות הקולוניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון.
2. התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, מעמד חוקי ומשפטי, חינוך, מעמד הקהילה.
3. הפעילות הציונית – גורמים ודרכי פעילותה.
4. ראשיתן של תמורות ביחס החברה הקולוניאלית והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30: הסיבות לתמורות וביטויי התמורות.

• בסעיפים 4-2 יש להביא דוגמאות ממדינה אחת הממחישות את התמורות ו/או את התופעות המרכזיות שנזכרו לעיל.
אפשר להשתמש בכל מקור המביא את סיפור חייהם של יהודים מארצות האסלאם ומבטא את התמורות העיקריות.

בהצלחהההה 😊

אאחח היסטוריה
מתי זה יגמר?

סוף י"ב מאמי

^ סוף י"א .
בי"ב כבר אזרחוות

לא מאמי...
שנה הבאה אזרחות
י"ב היסטוריה.

כן גם אצלנו זה ככה ^