היי
אז איך בעצם מתמודדים עם בזבוז של כמה שנים טובות מחיינו על הבן זוג שחשבנו אותו לאחד ויחיד וגילנו שהוא בעצם לא כזה
הוא גדול ממני ב 11 שנה אינו יפה במיוחד אבל סוחף הצער שלי הוא שלא נשארתי רחוקה מעין ידידה כי תמיד היחס שלו לידידות עדין יותר מנומס יותר וחביב הפכתי במהרה לאהובתו לא רחק הזמן שהתחילה אלימות קנאה חולנית זלזול וקללות יש לי ילדה קטנה ואני גרושה גם הוא גרוש זה למעשה היה אמור להיות פרק ב'
היום אחרי 3 שנים של דמעות והזדמנויות בלתי פוסקות החלטתי ללכת לצאת מהמקום הזה שלא מביא אותי להגשמה של עצמי של החלומות שלי אבל כואב לי אני לבד
הוא ניתק אותי מהעולם והיום אני אמורה לאסוף את עצמי מחדש ללא חברות ללא ידידים ואין איש שאוכל להתפרק באוזנו האמת קשה אני מדברת לעצמי ומחזקת את עצמי אבל כל אדם אנושי וטוב לב צריך ידיד נפש לקבל את המילה הטובה העידוד העזרה ולי אין אותה היום אשמח למצוא חברי אמת




