אתה לא יכול איתן, אבל לא מדמיין את חייך בלעדיהן.יש להן בדרך כלל גוף צנום, ורגליים ארוכות, הן תמיד תמצאנה אותך, לא משנה כמה שקט תהיה. מספיק הבל פיך, ריח או חום גופך, ואתה מסומן. כמה שלא תשתדל לאטום את עצמך, הן תגענה אליך. הן תמצוצנה לך את הדם בטענה שזה עבור ילדיהן, גם כשהן מרפות אתה לא מפסיק להתגרד רק מהמחשבה שהן עוד תחזורנה.
אין לך כל בעיה עם הזכרים, חיה ותן לחיות, כל אחד בשלו. רק איתן הבעיה, וזה לא שאתה מחפש אותן, נהפוך הוא, הן מחפשות אותך, מעצם היותן נקבות. הן מזמזמות סביבך בלי הרף, בכל מקום, ותמצא אותן בעיקר במקלחת.
שום דבר שתעשה מלבד אלימות (ולא מילולית) לא יפסיק אותן. הן כל כך שקועות בעצמן, כשגם שתנסה להוריד להן כאפה ולסגור עניין, הן תפרשנה זאת כאקט של מחיאת כפיים ופרגון. האובססיביות שלהן ממשיכה גם כשאתה מנסה להירדם, הן בשלהן, מזמזמות ליד האוזן, ומחכות להזדמנות לעקוץ.
הן אוהבות מתוק, ומיץ פירות כל יום, והכי חשוב את הדם שלך. אם לא תצלחנה, הן תחפשנה את הקורבן הבא. במחשבה שנייה, גם אם כן, אתה לא תהיה הקורבן האחרון.
הן מפוזרות בכל העולם, ואם תבוא איתן במגע, הנך חשוף למחלות שונות ומשונות. מסתבר שהגודל לא קובע, לא משנה אם הן קטנות או גדולות, הן בכל מקרה מטרד.
שלבי חייהן השונים נבחנו לראשונה על ידי אריסטו: הן מתחילות דרכן כביצה (ביצית), לומדות לזחול, לא פוסחות על שלב הגולם (מהותי ביותר עבורן) ובהמשך פורשות כנפיים ועפות בבגרותן מאובייקט לאובייקט. לתפישתן, תוחלת החיים שלהן קצרה (ימים ספורים), אבל עבורךָ זה נראה כמו נצח. הדבר החיובי היחידי אצלן - הן נעלמות עם שחר.
קרדיט לאתר מסן
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*




