QUOTE (שננניני @ 14/07/2007) חחחחחחח נאור הרגת אותי XD
והמשך יפה 😊😊😊
דורשת עוד אחדדדדד
שבן יככב בו הפעם
החתיך הזה 😛
חחח שנינוש אני יכולה להכיר בינכם אם את רוצה 😛
אוהבת'תךךך..!! =]
QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) QUOTE (בובת_זכוכית @ 14/07/2007) QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) נו אני יודע איך היא תגיב על זה שבן באילת...
היא תיקח סכין ותהרוג אותו ואז היא תגיד..."יעזור לכולם..."
מממ בעצם לא....
טוב נו תמשיכייייי
😯 נאור אתה לא שפוי..!!
נראלי הלילה לא עשה לך טוב.. חחח..
אתה צריך לרוץ עוד קצת ;]
עוד אני מפליל?!!!!
ואני לא רצתי=]
יא מפקיר לא הלכת לעזור לו?!
אני בהלם ממך..!! ;]
QUOTE (שלומיתי144 @ 14/07/2007) ממדהייםםם :]
תודהה.. =]
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 14/07/2007) מהממם=]
תנקיו.. 😁
QUOTE (בובת_זכוכית @ 14/07/2007) QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) QUOTE (בובת_זכוכית @ 14/07/2007) QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) נו אני יודע איך היא תגיב על זה שבן באילת...
היא תיקח סכין ותהרוג אותו ואז היא תגיד..."יעזור לכולם..."
מממ בעצם לא....
טוב נו תמשיכייייי
😯 נאור אתה לא שפוי..!!
נראלי הלילה לא עשה לך טוב.. חחח..
אתה צריך לרוץ עוד קצת ;]
עוד אני מפליל?!!!!
ואני לא רצתי=]
יא מפקיר לא הלכת לעזור לו?!
אני בהלם ממך..!! ;]
הוא רץ...מה אני כבר יכול לעשות??
QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) QUOTE (בובת_זכוכית @ 14/07/2007) QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) QUOTE (בובת_זכוכית @ 14/07/2007) QUOTE (na0r1 @ 14/07/2007) נו אני יודע איך היא תגיב על זה שבן באילת...
היא תיקח סכין ותהרוג אותו ואז היא תגיד..."יעזור לכולם..."
מממ בעצם לא....
טוב נו תמשיכייייי
😯 נאור אתה לא שפוי..!!
נראלי הלילה לא עשה לך טוב.. חחח..
אתה צריך לרוץ עוד קצת ;]
עוד אני מפליל?!!!!
ואני לא רצתי=]
יא מפקיר לא הלכת לעזור לו?!
אני בהלם ממך..!! ;]
הוא רץ...מה אני כבר יכול לעשות??
אתה פשוט רע..!! תרוץ אחריו..!! 😛
מתי המשך?
בואי נעשה הכם שעם כל פרק תרשמי למטה מתי תעשי לו המשך...
ככה אני לא יכנס לבדוק כל 5 דקות אם שמת המשך או לא.. טוב?😊..
חחיחיחיחי
סתם..
דייי אני חולה על הסעפור שלך..!!!!
מ~ו~ש~ל~ם~!~!~!
QUOTE (רוח_סערה @ 14/07/2007) מתי המשך?
בואי נעשה הכם שעם כל פרק תרשמי למטה מתי תעשי לו המשך...
ככה אני לא יכנס לבדוק כל 5 דקות אם שמת המשך או לא.. טוב?😊..
חחיחיחיחי
סתם..
דייי אני חולה על הסעפור שלך..!!!!
מ~ו~ש~ל~ם~!~!~!
חח.. מאמי תודהה..!! =]
היום לא יהיה המשך כי יש לי מחר בגרות.. =\
מחר אני ישים אחד..!! =]
אוהבת'תך..!! 3>
המשךךךךךך
ובהצלחה בבגרות!
וואי בהצלחה.. גם לי יש מחר בגרות..
וואיי וואיי וואיי 😮
מה תהיה התגובה של אמא שלה..?!
זה הולך להיות כל כך מעניין..!!
אין מאמי שלי, הסיפור שלך(!!) הכי אבל הכי מדהים..!!!
אוהבת אותך המון..
מואהה
תודה מדהימות שלי!
הייתה בגרות בסדר.. נקווה לטוב =]
הנה המשך =]
אחרי משהו כמו רבע שעה אמא שלי הגיעה
אמא-"עדי מה קרה?! את בסדר?! הכל בסדר?!"
אני-"אמא דיי.. אני בסדר..
אמא-"נתי? לך קרה משהו?"
אני-"לא אמא.. יש משהו שלא סיפרתי לך.."
אמא-"מה לא סיפרת לי?"
אמא שלי הסתכלה עליי וידעתי שהגיע הזמן לספר לה.. לא ידעתי כל כך איך היא תקבל את זה..
אני-"אמא.. בן היה באילת כל הזמן הזה.."
אמא-"בן מה?!"
.........................................
פרק 34
אני-"מאז שהגענו לאילת קלטתי שהוא כאן.. את ואבא צדקתם"
אמא-"אני לא מבינה למה לא אמרת לי?"
אני-"ידעתי שתיכעסי.. אמא אני מצטערת"
אמא-"אני לא כועסת.. אבל אל תסתירי ממני כלום יותר..!!"
אני-"מבטיחה.."
אמא-"אז מה איתו?"
אני-"אני לא יודעת.."
אמא-"הוא יהיה בסדר?"
אני-"לא יודעת עוד אמא.. מקווים.."
ואז הרופאים התחילו לרוץ לחדר שלו.. באתי לרוץ אחריהם ואמא שלי תפסה אותי
קובי התקרב לאחד הרופאים
קובי-"מה קרה?!"
"אני חושש שלא תוכלו להיכנס עכשיו"
ישבנו בחוץ משותקים.. מחכים.. מקווים..
האופטימיות בפנים של אלי נעלמה.. יכלו לראות את זה עליו
ואחרי כמה זמן הרופא יצא אלינו
אני-"הוא בסדר?! מה איתו?!"
"המצב שלו הידרדר.. וכנראה שהפעם הוא לא ייצא מזה"
אני-"מה אתה אומר בעצם? שבן הולך למות?"
"הוא נכנס למצב של קומה.. אנחנו נעביר אותו על הבוקר לבית חולים בבאר שבע שם יוכלו לעשות יותר ממה שנוכל לעשות כאן"
המבטים של כולם כבר הביעו את מה שרצינו להגיד אבל שתקנו
נתי-"חבר'ה חוזרים למלון צריך לאסוף את הדברים.."
כל אחד מהם הביא לי חיבוק והם הלכו.. אמא שלי נשארה שם באה אליי וחיבקה אותי
בכיתי בידיים שלה
אמא-"למרות כל מה שהוא עשה לך את נשארת איתו?"
אני-"אני לא יודעת מה הוא עשה לי.. ולא אכפת לי.. הדבר האחרון שאני זוכרת זה שהיינו ביחד"
אמא-"את זוכרת!?"
אני-"בדרך לפה באמבולנס התחלתי להיזכר.. אני לא זוכרת הרבה אבל אני זוכרת מספיק"
אמא-"אבל עדיין לא מספיק.. אבל אמרתי לך הזיכרון יחזור אליך לאט לאט"
אני-"אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו.. אני רק רוצה לדעת שהוא יהיה בסדר"
אמא-"אני חוזרת למלון.. אני חושבת שתרצי שנחזור הבייתה עכשיו"
אני-"שום הבייתה.. אני נשארת איתו.. תחזרו אתם"
אמא-"עדי.."
אני-"אמא בבקשה.."
הסתכלתי עליה והיא שלחה לי מבט חסר אונים.. היא הבינה שאין לה ברירה כל כך כי בסופו של דבר אני ישאר
הרופא יצא אלינו שוב..
"הרגע הודענו להורים שלו.. עוד כמה שעות הוא יועבר לבאר שבע"
אמא גם נפרדה ממני ואני נכנסתי לחדר שלו.. מתקרבת אליו נושקת לו על המצח ולוחשת
"אתה תהייה בסדר.. אתה חייב לשרוד בן.. חייב"
ממשיכה לשבת לידו להתפלל.. לקוות בשבילו..
אחרי שעתיים בערך נתי הגיע כנראה חברים שלו חיכו לו במכונית
נתי-"אנחנו נוסעים.. קובי ישאר איתו מעכשיו ונבוא לבקר אותו מדי פעם"
אני-"שנגיע לבאר שבע אני יודיע לו.. אני יתקשר אליו"
נתי-"קחי את המספר.."
הוא לקח פתק מהשולחן ורשם.. ואז הושיט לי את הדף"
נתי-"תעדכני גם אותי.. בהכל"
אני-"בהכל.."
קמתי והבאתי לו חיבוק.. ובדיוק הרופא נכנס..
"אנחנו מעבירים אותו עכשיו.. אני מבקש שתחכו בחוץ"
נתי-"זה בסדר אנחנו הולכים"
אני ונתי יצאנו.. התקשרתי לאמא שלי שתבוא לאסוף אותי וכולנו יצאנו לדרך לבאר שבע והבייתה..
אני ירדתי בבית חולים וקובי ביקש שאני יודיע לו שבן מגיע לשם.. ישבתי וחיכיתי עד שהוא הגיע ומיקמו אותו במחלקה נפרדת לכאלה שנמצאים בקומה
ואז התקשרתי לקובי והוא הגיע..
קובי-"משהו חדש?"
אני-"לא ממש.."
קובי-"הבאתי לך כמה דברים ידעתי שאת לא תרצי לזוז מפה.."
וקובי הוציא מהתיק שלו שמיכה וכמה חטיפים
אני-"חחח זה בסדר אמא שלי הכינה אותי בקטע של אוכל.. אבל תודה על השמיכה"
קובי-"מה עם החבר'ה שלו? יודעים?"
אני-"עוד לא דיברתי עם אפחד.. לא יצא לי.."
קובי-"אז אולי כדאי שתתקשרי.."
אני-"צודק.."
הוצאתי את הפלאפון וחייגתי ליוני..
יוני-"עדייי סוף סוף"
אני-"יוני אני יודעת שאתה עצבני בטח"
יוני-"אני לא עצבני.. אני דואג לך"
אני-"אני בסדר יוני אבל תקשיב קרה משהו לבן"
יוני-"מה בן!? הוא איתך?!"
אני-"סיפור ארוך יוני אבל תקשיב.. אתה בקשר עם חברים שלו כרגע ולי אין איך להשיג אותם"
יוני-"להשיג אותם בשביל מה? "
אני-"יוני.. בן בקומה.. אנחנו בבית חולים בבבאר שבע"
יוני-"בן במה?!"
אני-"קומה.. יוני הוא גוסס.. אתה חייב לדבר עם אמיר.."
יוני-"אל תדאגי אני ידבר איתו.. הוא בטוח ירצה לדעת.. רגע את עם בן עכשיו?"
אני-"כן אני פה.."
יוני-"עדי.."
אני-"כן יוני?"
יוני-"יהיה בסדר.. מבטיח לך"
אני-"אני מקווה יוני אני מקווה.."
ניתקתי לו את הטלפון ואני וקובי המשכנו לחכות.. עד שהתקרבה לעברנו אישה
היא נראתה צעירה היה לה שיער שטני בלונדיני.. ועיניים חומות.. היו לה דמעות בעיניים
היא התקרבה והסתכלה עליי כיאילו מזהה אותי.. היא רק נעמדה.. הרגשתי צורך לעמוד גם..
חיבקתי אותה.. מנסה להרגיע אותה היא נראתה נסערת.. רק דבר אחד היא הצליחה להגיד לנו
"בבקשה תגידו לי שהבן שלי יהיה בסדר.."
התנתקתי מהחיבוק והסתלכתי עליה..
ואז נזכרתי.. זאת מרי אמא של בן! הוא הראה לי תמונות שלה פעם..
אני-"מרי.. הוא יהיה בסדר.. צריכים להיות חזקים.."
לפני שהוא הספיקה להגיד משהו הרופא יצא..
"את אמא של הנער?"
מרי-"כן.."
"אני צריך לדבר איתך.. את יכולה לגשת בבקשה?"
אני וקובי נשארנו לשבת עוקבים אחריהם בעיניים שלנו.. מחכים לבשורות..
אתר האהבה הישראלי