QUOTE (ילדהמשומשו @ 03/04/2008) יפה מאמי... אהבתי נורא!
את כותבת יפה!
מחכה לעונה השנייה 😊
תודה מאמי..!! =]
QUOTE יפה מאמי... אהבתי נורא!
את כותבת יפה!
מחכה לעונה השנייה
גם אני עדידי 😊
לוב יו 3>
יאוווווו 😊
מחכה לעונה הבאה !
יאווו שימי תמונות של הדמויות...זה עלול להיות מעניין!!! 😎
אבל לפני שאת שמה תמונה של רועי את שואלת אותי קודם!!!! 😨
QUOTE (na0r1 @ 10/04/2008) יאווו שימי תמונות של הדמויות...זה עלול להיות מעניין!!! 😎
אבל לפני שאת שמה תמונה של רועי את שואלת אותי קודם!!!! 😨
חחח אני ישים לקראת העונה השניה. P:
הסיפור חוזר ובגדול.
חיכיתם? הנה המשך. =]
הפרק הראשון של העונה השניה.
(עכשיו עם תשימו לב חלק מהסיפור הוא גם מנקודת מבט של בן)
הוא היה ילד טוב.
עשה טעויות בחיים שלו, כמו כל בנאדם רגיל.
הוא התמוטט שראה מה טעות אחת שלו גרמה.
הוא איבד אותה.
הוא הרגיש מחנק בחזה.
הוא לא יכל לחיות יותר בידיעה שהיא לא תחייך אליו יותר.
הוא חיכה חודש ומיום ליום נשבר.
עד שהחליט לסיים עם הכאב.
הוא תיפס על החלון, הסתכל למטה.
הוא שמע את הקול שלה קורא לו, אבל הוא היה בטוח שדמיין.
לקח שתי צעדים קדימה. וקפץ.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שמתי קולות של בכי, פתחתי את עיניי לאט לאט ולא הבנתי איפה אני.
שכבתי במיטה, כנראה זה היה בית חולים הצלחתי לזהות עם כל המכשירים מסביב.
ליד המיטה שלי ישבה ילדה, שאת הראש שלה היא שמה על המיטה ובכתה.
אני-"איי ילדה, למה את בוכה?"
היא הרימה את הראש שלה לאט לאט הסתכלה עליי בעיניים הירוקות שלה וחייכה חיוך ענקי.
החיוך שלה גרם לי לחייך אליה בחזרה.
היא הייתה כל כך יפה.
היה לה שיער בלונדיני מתולתל, ועיינים חודרות ירוקות.
היא קמה ובריצה יצאה מהחדר.
לא הבנתי למה וכולי הייתי מבולבל.
אחרי מספר שניות נכנסה אישה שנראתה האמת דיי צעירה.
התקרבה אליי, היו לה דמעות בעיניים.
"ילד שלי.."
אני-"ילד שלך?"
הגבתי לה כלא מבין. בחיים שלי לא ראיתי את האישה הזאת.
אני-"אני מצטער אני לא יודע מי את."
היא הסתכלה עליי ובעינייה התמלאו דמעות.
לאט לאט היא יצאה מהחדר. ואני נשארתי שם מבולבל.
אחרי כמה שניות נכנס הדוקטור.
"בן, איך אתה מרגיש?"
אני-"מעולה. אממ.. אני רק לא מבין מי כל האנשים האלה שהיו איתי בחדר"
"אני חושש שאיבדת את הזיכרון"
אני-"איבדתי את מה!?, יאללה נו לא אחד באפריל היום. נכון?"
"לא.. ובאמת איבדת אותו. לא זכרת את אמא שלך"
אני-"אז זאת באמת הייתה.. אמא שלי?"
"כן.."
אני-"אין מצב דוקטור זה לא מצחיק אותי מה שקורה פה"
ניסיתי לקום והרופא השעין אותי חזרה אחורה.
"אתה חייב להישאר רגוע זה לא יעזור לאף אחד שתהייה במצב הזה"
אני-"אני רוצה לדעת מי אני ומה אני עושה פה"
"אתה בן, ואתה ניסית להתאבד"
~~~
חיבקתי את מרי חזק. היא בכתה.
מרי-"איך זה יכול היה לקרות לבן שלי"
אני-"דיי מרי, לפחות הוא בחיים לפחות הוא בסדר, הזיכרון יחזור אליו"
מרי-"אני כל כך מקווה"
החברים ישבו מסביב. גם הם מקווים.
~~~
אני-"ניסיתי מה?"
"להתאבד. בן אני חושב שאתה צריך לנוח עכשיו"
אני-"לנוח?!"
"אנחנו נעשה לך את כל הבדיקות כדי לבדוק את המצב שלך תנסה לישון"
אני-"איך אני יכול לישון אחרי מה שאמרת לי עכשיו?!"
"אתה חייב ילד. רק ככה תחלים."
בלי הרבה ברירות נשכבתי אחורה חושב על מה ששמעתי זה הרגע.
כנראה בלי לשים לב לאט לאט נרדמתי. וקמתי שהרגשתי יד מלטפת אותי.
פתחתי את עיניי וראיתי אותה עומדת מולי.
אני-"מי.. את?"
הסיפור חזר (: איזה כיף. מדהים עדי 3>
QUOTE (lidorushit @ 27/04/2008) הסיפור חזר (: איזה כיף. מדהים עדי 3>
תודה לידורי
אוהבת אותך. =]
יששששששששששש הסיפורר חחזררררררררררררררררררררררר(:
מדהיםםםם!!
תמשיכיייי!
אוהבת מלאאאןן 3>
אייזה כיף הסיפור חזר ^^
מדהים 😊
ואאאאאאאייייייייייייי פשוט מדהיםםם!!!!
איזה כיף שהסיפור חזרררר!!!!!!!!!!
אני כלכך מרחמת על הזוג הזה-כמה מיכשולים... 😢
יווו סופסוףף עוננה שנייה :]]]]
מהמממםם תמשיכיי 😛
QUOTE (DANIELLLA17 @ 27/04/2008) יששששששששששש הסיפורר חחזררררררררררררררררררררררר(:
מדהיםםםם!!
תמשיכיייי!
אוהבת מלאאאןן 3>
גםם אניי אוהבתת אותךךך יפההה שלייי.. 3>