כנראה שהתחממות כדור הארץ משפיעה לרעה לא רק על מזג האוויר אלא גם על המזג האנושי. לאחרונה אני מתחילה לחשוב שאולי כל מה שנותר הוא מפעל רייטינג אחד גדול. אנשים מרשים לעצמם להתנהג כמו חיות טרף.
אמצעי תקשורת מאוד נפוץ בימינו הוא הודעות הטקסט. ממה שנראה בתחילה כפתרון מצוין למשלוח הודעות איתורית מבלי לבזבז זמן וזמן אוויר, הפכה הודעת הטקסט לאמצעי תקשורת לגיטימי ואינטימי בין אנשים. אמנם, מצד אחד זה ממש נחמד לקבל SMS של "חג שמח" ממישהו שלא שמעת ממנו הרבה זמן. מצד שני, אם אותו בן אדם לא טורח להחזיר טלפון מדי פעם, ממש לא מזיז לי ה-SMS שלו.
אבל הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי הוא התופעה המרגיזה החדשה: פרידות בהודעת טקסט.
כן, שמעתן נכון, ואולי גם כבר נפגעתן בעצמכן.
למה שלא תצרפו גם רינגטון?
ה' חברתי, שכדי לא להתבלבל עם הקב"ה נכנה אותה הדר, היא בחורה מדהימה לכל הדעות ומכל הבחינות, שספגה זאת על בשרה בשבועיים האחרונים, לאחר כמה בליינד דייטים כושלים. בפעם הראשונה תירצתי להגר את המקרה בטענה כי "הוא לוזר", בפעם השנייה כינינו את מי שזרק אותה ב-SMS בגינוי גנאי שכלל את המילה "חסר" ואת המאכל ממנו מכינים אומלט. בפעם השלישית כבר התחלנו להבין שמדובר בתופעה.
ואתן יודעות מה? ממש לא משנה העובדה שהגר היא בחורה עם מעלות רבות, לאף אחת לא מגיע יחס כזה.
נוסח ההודעה היה למרבה ההפתעה אחיד בצורה פתטית: "הי הגר, מצטער אבל זה לא ילך בינינו". דבר שגרם לי לתהות האם זו אחת מאותן הודעות "ברכה" אוטומטיות שהרשתות הסלולאריות מספקות כשירותי תוכן? כי ממש חבל שלא צירפו לזה גם רינגטון. "אתה בא והולך" של דנה ברגר היה יכול להתאים נהדר.
לפחות תהיו מקוריים
נו באמת גברים, אם החלטתם לעייף את האצבעות ולחסוך את ההתפתלויות, אז פחות תהיו מקוריים. אם כבר מעליבים, אז עד הסוף ובסטייל. ה-"זה לא ילך בינינו" העלוב יכול בהחלט לפנות את מקומו לטובת: "החיים קצרים מדי מכדי לעשות טעויות", או "אנחנו מאוד דומים וזה מה שמפחיד אותי", ואולי "את לא האחת והיחידה, סורי". כך תהרגו שתי ציפורים במכה: גם תיפטרו מהבחורה, וגם תוכלו לרוץ לספר לחבר'ה איזה משפט מקורי דפקתם.
אני לא אשכח לעולם את אותו דייט לא מוצלח מהעבר, ששלח לי מכתב בדואר עם הכותרת: "יחסינו לאן?- כנראה לשום מקום". אוקי, מעליב, אבל לפחות הבחור השקיע בטושים, במכתב עם הסבר מפורט והטריח את עצמו ברגל עד תיבת הדואר שלי. נכון, מאז אני לא יוצאת יותר לפגישות עיוורות, אבל בואו נאמר שהאפיזודה לא נחקקה אצלי כזיכרון טראומתי.
תסתכל לי בעיניים
הודעת טקסט היא פתרון שמוציא אותך מידי חובה. הרי קל מאוד לתקשר עם מכשיר אלקטרוני, ולכתוב דברים שלעולם לא הייתם מעיזים לומר באותה הקלילות פנים מול פנים. נסו להגיד למישהי בפרצוף: "בטח הייתי שיכור כשהזמנתי אותך לצאת". גדול אה? נו, נראה אתכם. זה קל בדיוק כמו לשלוח טוקבק מלא שנאה וארס. גם כאן אתה לא צריך להסתכל לאף אחד בעיניים.
נכון, פרידות הן דבר מאוד לא נעים, וזה יכול להיות מביך במיוחד כשמדובר בבליינד דייט לא מוצלח בעליל. אבל בעולם שעדיין נותרה בו טיפה של אנושיות, חשבתי שיהיה נחמד להמשיך (או לפחות לנסות) להתנהג קצת כמו בני אדם. מצד שני, כשהתקשורת הבסיסית שלנו עם אנשים מתבססת קודם כל על שם משתמש וסיסמא, אולי אנחנו באמת מצפות ליותר מדי.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*




