כולם כבר יודעים שהתיק הוא אחד מהאיברים החיוניים ביותר בגופה של האישה, וכבר עשרות כתבות נכתבו על מנת לתרץ ולהצדיק את קיומו של האיבר הכבד שהתווסף במאה האחרונה לרמ"ח איברנו. בנוסף, מסתבר שמאחורי הצורך הכמעט הקיומי הזה מסתתרת תיאוריה פסיכולוגית שלמה. לכן החלטנו בצעד חסר תקדים, להעביר אתכן סדנת גמילה הדרגתית, שבסיומה לא תרצו לצאת מהבית עם אף מטען עודף.
שלב ההכחשה
השלב הראשון בכל תהליך גמילה שהוא, הוא שלב ההכחשה. הנגמל, או במקרה שלנו הנגמלת, מכחישה בכל תוקף שהיא נושאת על גופה מטען עודף. אחד המשפטים הנפוצים ביותר של אישה בהכחשה יהיה: "אין לי שום דבר מיותר בתיק". כן בטח, גם לא המזלג החשמלי. ברגע שיצא מפיך המשפט הנ"ל על כל הטיותיו, דעי לך שלמרות ההכחשות, את מכורה.
"נשים רבות זקוקות לתיק גדול על מנת לחוש תחושת ביטחון", אומרת הפסיכולוגית ד"ר זיווה נווה, "כשאנו אוחזות ביד תיק, סיגריה או כל חפץ אחר ומסרבות להרפות בסיטואציות מסוימות, נוח לנו מכיוון שהוא מעניק תחושה מדומה של משהו להיאחז בו, משהו שמגן עליי ולא משאיר אותי חשופה". בפעם הבאה שאתן צועדות ברחוב, שימו לב איך בחורות מחבקות את התיקים שלהן!. ואם תחשבו על זה לעומק, אנחנו זקוקות לתיק רק כדי שיהיה לנו מה לעשות עם הידיים.
שלב התירוצים
בשלב הבא על הנגמלת להתעמת אל מול חפציה באומץ, ולומר בקול רם לאיזו מטרה הם ישמשו אותה בעת השהייה מחוץ לבית. אחת השיטות הטובות והבדוקות לריפוי, הוא לומר בקול מדוע בדיוק אני זקוקה לקונדומים כשאני הולכת לעבודה? האם אני באמת הולכת לעשות פרנץ' מניקור בשלושה גוונים בישיבה עם הבוס? או שמא אני אנצל את הפסקת הצהריים כדי לערבב לי קוקטייל של 4 סוגי משככי כאבים. נו, כבר מרגישה פתטית?
"נשיאה של אביזרים רבים ולא נחוצים רק 'למקרה חירום', נובעת מחשש עמוק ממצוקה וממחסור. חשש זה לא בא לידי ביטוי רק בנשיאה של תיק כבד" אומרת דר' נווה, "אלא עשוי להתבטא בתחומים אחרים בחיים: באגירת חפצים בבית, במצבים של עודף שליטה בזוגיות, פחד משינוי וכן הלאה". כדאי לנצל רגע זה של כנות ולשאול את עצמך גם שאלות כגון: מה מפחיד אותי, והאם אני נאחזת בדברים על מנת לחפות על משהו שחסר לי?
שלב התירוצים 2
במקרים חמורים את עלולה למצוא את עצמך עונה לשאלות הראשונות שנשאלו בסעיף הקודם: "כן, הלק השקוף בפרנץ' יכול לעצור לי רכבות בגרביונים", "בדיוק התחילה לי מיגרנה ולא תמיד אקמול עוזר", וכן קונדומים, " כי לא בטוח שאני עוצרת בבית אחר כך". אז רק לידע כללי: עדיף להסתובב בלי גרביונים, מאשר בגרב עם תחנת רכבת דמוית גוש לק. חוץ מזה, אם את יודעת שאקמול לא עוזר למיגרנה, אז למה לא להתמקד בכדור שעוזר? ואגב, אין מצב שתשתמשי בחפיסה שלמה של קונדומים, גם אם תרצי.
דבר הפסיכולוגית: "עלייך להבין שאת לא זקוקה לחפצים על מנת להרגיש בטוחה ומוגנת. במקרה הגרוע ביותר תוכלי תמיד לרדת לסופר לקנות מגבונים לחים. ברגע שנצליח לשחרר את התלות שלנו בחפצים, והפחד מ "לא יהיה לי", נוכל באמת לזרום וליהנות ממה שהחיים מזמנים לנו, וכך גם להרגיש טוב יותר עם עצמנו".
שלב הגמילה
השלב הראשון בגמילה הוא ההבנה שאין לך מאחורי מה להסתתר. גדול וכבד ככל שיהיה, התיק לא מסתיר אותך, הוא רק עושה לך כאבי גב. נשיאה של חפצים מרובים בתיק, בדרך כלל מרמזת גם על בית עמוס בדברים שלא נמצאים בשימוש הרבה זמן. כדי להשתחרר מהתלות בחפצים את קודם כל זקוקה ל"פסח" קטן אצלך בארון, שיהווה מעין טקס מקדים להשתחררות מנשיאת תיק כבד שלא לצורך. אחר כך, בגיחות קצרות לסופר או לבנק קחי איתך רק כרטיס אשראי ומפתחות, הניחי בכיס וצעדי ברחוב בגאווה פעם אחת בלי אחיזה של אף חפץ ביד.
אם את מרגישה קצת חשופה, ד"ר נווה ממליצה לבצע תרגיל נפלא של ריכוז ורגיעה, שיעיל בכל פעם שאת מרגישה חסרת ביטחון (או חשה צורך עז להיאחז במשהו - סיגריה, כוס קפה, תיק?) אחת הדרכים לחוש שלווה, ביטחון ושקט פנימי, היא לקרקע את הגוף חזרה לאדמה: עמדי ישר, הרגישי את כפות הרגליים כבדות ונטועות בתוך הקרקע, דמייני איך גופך נתמך על ידי הנקודה המרכזית בגוף (אזור מקלעת השמש), עצמי עיניים וקחי שלוש נשימות עמוקות. יותר קל עכשיו, נכון? אז למה להכביד?
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*




