אף פעם לא חשבתי שאני שמנה במיוחד. חוץ מבקורס קצינות שאז באמת הייתי דומה להר. אבל ככה, ביומיום בכלל ובשנים האחרונות בפרט תמיד חשבתי שאני נראית טוב. לא היתה לי סיבה אחרת. נכון שהמשקל שלי היה גבוה, יותר מגבר ממוצע, אבל זה בסדר, אני לא בחורה נמוכה ואני גם די רחבה, אז הכל ביחד יצר דמות שהשתקפה לי במראה בסדר גמור.
לא חבל? יכולת להיות דוגמנית
אף פעם לא הבנתי למה מגיל 12 אני צריכה לשמוע "לא חבל? עשרה ק"ג פחות והיית יכולה ממש להיות דוגמנית". בשנות ה-90 הצלחתי להעביר את התיכון בזמן ההירואין-שיק הגדול שמחה ומאושרת יחסית, במידה 32. לא שלא קינאתי בכל אלה שפתאום נדחפו למידה 27 (בשנות ה-90 המידה השלטת היתה 27) ולא שלא חיפשתי אצלן את סימני ההקאות, אבל מעולם לא חשתי צורך עז לוותר על אוכל בשביל להיראות יותר טוב. תמיד גם היה לפחות מישהו אחד שאהב אותי, ואני נשואה מגיל צעיר יחסית, אז לא הרגשתי שחסר לי משהו.
חוץ מאשר בחנויות בגדים. איכשהו ישראל הוא המקום הכי גרוע להיות בו שמן. במידה 44 חרב העולם. זהו, כבר לא תמצאי משהו יפה. הצרפתיות אולי לא משמינות, אבל לא קרה מעולם שלא חזרתי מפריז עם כמה שקיות חדשות מלאות כל טוב.
שתי מידות? למה לא יותר
בקיץ שעבר התחילו אצלי סימני שאלה. אני אפילו לא יודעת למה. חזרתי מטיול גדול בארה"ב שתי מידות פחות (כן, אצלי זה הפוך, כשכולם משמינים אני אוכלת פחות) ופתאום חשבתי לעצמי "2 מידות? למה לא יותר? למה שאני לא פעם אחת ולתמיד אדע מה היה קורה אילו הייתי באמת 10 ק"ג פחות?" אבל לא מצאתי דרך.
פניתי לחברתי הטובה ביותר (רזה טבעית ומידה 36 לנצח נצחים) ושאלתי אותה - ומה עם שומרי משקל? כולם מספרים איך הם התחילו שם וירדו 10 ק"ג. "עזבי", היא אמרה, זה לא בשבילך. את אוהבת את עצמך יותר מדי ולא תרצי לעמוד בדיאטה אמיתית". אז ויתרתי.
מצאתי את השיטה
ואז הייתי צריכה לעשות בדיקת דם. מהרציניות האלה – אלה שמחייבות צום קודם. הלילה היה קשה, הייתי כל כך רעבה שחשבתי שאני מטפסת על הקירות, בבוקר קמתי מסוחררת ובקושי נגררתי אל הסניף של מכבי. אבל חזרתי הביתה והסתכלתי במראה ופתאום אהבתי את מה שראיתי, זה היה שינוי קטנטן אבל הוא היה – הבטן נראתה שטוחה יותר. ונזכרתי בתכנית על אופרה ווינפרי בה סיפרו שהיא הורידה כמה עשרות ק"ג בעזרת לא לאכול בערב. נתתי לזה עוד צ'אנס ולא אכלתי גם באותו הערב. זה כבר עבר טוב יותר מהערב הראשון ואז ידעתי – מצאתי את השיטה.
אז הפסקתי לאכול בערבים. שש וחצי-שבע, זהו. הייתי סוגרת את הבאסטה. כלום לא היה נכנס. זה היה מטורף. הקילוגרמים פשוט התחילו ליפול, חצי קילו בשבוע כל שבוע! ואם תוסיפו את זה שתמיד התעמלתי והקפדתי על יוגה ופילאטיס, תבינו שפתאום התגלו אצלי גם כמה שרירים שידעתי שיש לי והתביישתי לדבר עליהם (כי מי רוצה לומר את המשפט שאף פעם לא נשמע אמין "מתחת לשומן יש לי דווקא הרבה שרירים").
לא זיהיתי את עצמי
ויום אחד זה קרה – קצת קשה להסביר את זה למי שלא חווה בעצמו, אבל יום אחד הפסקתי לזהות את עצמי במראה. איפשהו הירידה היתה כל כך גדולה ובכל כך מעט זמן שכבר לא כל כך ראיתי את עצמי. זה די הסתדר עם תגובות מבחוץ – רוב האנשים הפסיקו לראות אותי. הם רק ראו את ההבדלים. התגובה הכי נפוצה "את פשוט נראית אחרת לגמרי".
זה מצחיק, אני רואה עכשיו מהצד השני את חוסר האמון בלראות מישהי יורדת כל כך הרבה. שתי התגובות שהכי הצחיקו אותי היו כשהלכתי עם חברה למאפייה וקניתי שקית בורקס. בעודי בולסת להנאתי את פצצות הקלוריות האלה היא שאלה אותי: "נו, אז ויתרת על פחמימות לגמרי?"; ויום כיף עם אמא שהתחיל בלעיסה של דייניש חלווה ענקי ב"לה-סנטרל", מה שלא הפריע לה להסביר למוכרת בחנות החזיות החביבה עליי איך זה שהחזה שלי כל כך קטן "מה הפלא, היא לא אוכלת".
אה, ודרך אגב, גם במידה 40 אני עדיין לא דוגמנית. אז מה?
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אחלה כתבה!..
ונכון להפסיק לאכול בערבים התחלה של דיאטה נכונה
להכניס לראש שפשוט לא אוכלים בערב!
חחח תודה מאמי אבל אני בינתיים צריכה לחפש איך להשמין לא איך להרזות.. חחחח
^^
איזה כיףףף לךךךךךךךךךךךך
לא שאני שמנה אבל אני צריכה לשמור כדי לא להשמין
כתבה מעניינת תודה שהבאת
אהבת->מירב
באמת יפה ........
ווא ווא אם לא הייתי אוכלת בערב
לא הייתם רואים אותי !! חח
זה כל כך נכון !!! תודה מאמי
זה נכון .. אמא שלי לא אוכלת בערב ובינתיים היא ירדה איזה 6 ק"ג
כתבה מעניינת, וכל כך נכונה. תודה 😊
הכתבה הייתה מנוסחת ממש מעניין, אהבתי!!
וזה באמת נכון.
כתבה מעולה!
מורני את תמיד מביאה תכתבות הנכונות האלה תמשיכי כך חחחח 😊
מזללל שאין לי 10 קילו להוריד.... =\
כתבה מעולה.
מ7 זה בסדר להפסיק לאכול?
