אתמול..חזרנו לדבר...
הוא שלח לי הודעה ונשברתי...עניתי לו...
והתחלנו לדבר כאילו שבכלל לא ניתקנו קשר:/
מצד אחד אני כ"כ שמחה לדבר איתו שוב...
מצד שני אני מבינה שהגעתי לאותו מצב שהייתי תקועה בו גם לפני..
אני כ"כ מפחדת מהקשר הזה אבל המצב הזה הוא חלק מהחיים שלי,אני יודעת שאפאחד לא באמת יבין אותי... אבל אני כ"כ אוהבת את הבנאדם הזה..
אני לא מסוגלת לתאר לעצמי את החיים בלי הידיעה שהוא קיים.
כבר הרבה מאוד זמן שהוא מן מטרה בחייים שלי..מן השג כזה בחיים שלי. הוא נותן משמעות כ"כ גדולה לחיים שלי. למרות כל מה שרשום פה עליו. כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדות האלה שהוא לא בנאדם טהור. אבל הוא בנאדם. ואולי הוא מתחרט על המעשים שלו..
אני לא מכירה רגש יותר מיוחד לרגש הזה כלפיו. והרצון הזה להיות איתו, או להסתפק בלדבר איתו. אני פשוט לא מסוגלת למחוק אותו מהחיים שלי..




