יש איזה אחד..
הוא מהכתה שלי.
והשנה התחלנו יותר לדבר ולהכיר כזה..אנחנו מדברים בשיעורים [הוא יושב מאחוריי], צוחקים יחד לפעמים, שואלים איך היה במבחן, וכל מיניי כאלה..
אני חושבת שיש לנו הרבה במשותף, אבל קשה לי להתחיל איתו כי יש בו משהו נורא סגור.
קצת אדיש אפילו, הייתי אומרת. למשל, הוא לא יבוא ויפתח נושא שיחה בעצמו, זה צריך לבוא ממישהו אחר.
הוא גם מסתובב עם חבר'ה אחרים ממני. יש לנו טיפה חברים משותפים, אבל בעקרון הוא עם החבר'ה שלו ואני עם שלי.
כבר איזה חודש אנחנו תקועים במצב הזה..דיבור פה, דיבור שם, חיוך פה, חיוך שם..וכאלה..
יש לו איי סי קיו אבל אני באמת מרגישה שזה מוקדם מדי לצרף אותו.
אני חושבת שעדיף לצרף אותו בשלב שאני יותר ארגיש נוח איתו ויותר נכיר קצת, כדי שכשאני אצרף אותו השיחה ישר תזרום ככה..
אני קצת ביישנית..יש לי בטחון עצמי והכל, אבל בקטע של בנים פחות. אולי בגלל שאף פעם לא היה לי מישהו..אני בת 16, ד"א..
מה אתם מציעים לעשות?
איך אפשר להפוך את זה לקצת יותר ממה שזה עכשיו?
אני מתביישת כרגע להוסיף אותו לאיי סי קיו למרות שכולם אומרים לי שזו ה-דרך להתחיל..
אשמח לעצות(:
נולי.




