QUOTE (_אורושה_ @ 19/02/2007) QUOTE (Panteraa @ 18/02/2007) יא יש לך בדיוק את אותה בעיה שיש לי ומה שאני עושה זה מבקשת מאמא שתשכנע אותו שהוא בן אדם טוב ושהוא לא יפגע בי וזה
גם אמא של חבר שלי לא מוכנה לקבל אותי, ואין לך מושג כמה בעיות זה עושה לי.
למזלי חבר שלי גר עם אחותו. הם עברו דירה כי הם כבר גדולים. אבל בכל זאת זה קשה !
קשה מאוד ..
אני בטוחה שאם את בעצמך תדברי עם אבא שלך ולא תשלחי את אמא לדבר איתו אז הוא יבין אותך בסוף...
אולי עכשיו לא אבל הוא יבין ! אני יודעת שזה מדכא ומעצבן אבל אם אתם תהיו חזקים - שום דבר לא יוכל לשבור אתכם !
מבטיחה לך.. 😊
אוהבתתת מאמי ובהצלחה,
אורוש
יותר נפוץ לשמוע שההורים של הבת לא רוצים את הבן .. לא הפוך ...
למה האמא לא רוצה אותך מאמי ?
^^^^לא נכון יש הרבה הורים שמתנגדים לבחורה למשל בגלל שהיא לא לומדת, או נראית כמו שרמוטה, או גזענות (כמו במקרה שלי😢)
אני מנסה לדבר עם אבא שלי אבל הוא א-ט-ו-ם, כל פעם שהוא חושב או יודע שראיתי את חבר שלי הוא מתחיל להשתולל ולצעוק עלי
אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה
הוא אומר לי דברים נוראיים, כואב לי לשמוע אותם אבל אני לא יכולה להתעלם מהכל
תתעלמי. אין לך מה לעשות.
תגידי שזה פוגע בך אבל את לא מתייחסת כי אלו החיים שלך.
תחיי את החיים שלך מאמי אני יודעת שזה קשה שההורים לא מקבלים אבל אין לך ברירה
עד שאבא שלך יקבל את חבר שלך שזה יקרה בעתיד אני מאוד מקווה
תנסי להסתכל על הכוס החצי המלאה שטוב שיש לך אותו בכלל..גם את האבא וגם את החבר.
לדעתי הם רואים את הדברים יותר מדי בהגזמה,
הפרש הגילאים בניכם הוא לא עד כדי כך מוגזם, זה אפילו הפרש נורמאלי לגמרי.
קחי את אחד ההורים לשיחה [מי שאת מדברת איתו יותר פתוח]
ופשוט תסבירי לו שאת והחבר נורא אוהבים אחד את השני, ואת לא רוצה לאבד אותו.
וגם לא רוצה לריב עם ההורים על זה, ושיקבלו את זה, כי זה המצב.
את האמת, אפילו הייתי ממליצה לך לדבר איתו, ושיבוא לפגוש את ההורים שלך,
נשמע די נדוש- אבל יש מצב שהם יתרשמו ממנו לטובה אחרי שיכירו אותו.
אמרתי כבר שאני לא יכולה להביא אותו לשיחה עם ההורים....
אמא שלי פעם סבבה איתו, מדברת איתו הוא אפילו הקפיץ אותה לאיזה מקום ופעם היא בעד אבא שלי, היא כל הזמן מחליפה עמדות 😊
אבא שלי פעם אומר לי אני לא אבקש ממך להיפרד ממנו אבל תשמרי על עצמך ופעם הוא צועק עלי ואומר לי שאני עדיין ילדה קטנה בשביל כל השטויות האלה...
אולי לא אמרתי את זה קודם אבל מה שדי מכאיב להם זה שאני קטינה והוא בן 20 ואנחנו ש-ו-כ-ב-י-ם, הם גילו את זה לפני חודש בערך כשהם מצאו את הגלולות שלי
טוב אז אם זה ככה אין לי כבר מה להגיד, שיקבלו את זה וזהו
את לא ילדה בת 12,
את יודעת טוב מאוד מה את עושה, ואת נזהרת .
אולי קשה להם לקבל את זה שגדלת..
באיזשהו שלב הם יהיו חייבים להבין
ההפרש הזהה בסדר גמורר...
ההורים לא צודקים בכלללל
למה ההורים תמיד חושבים שהם יודעים הכללל ?
לדעתי ההפרש בסדר גמור....
תדברו איתם שניכם תנסו לפתור את זה בדרך יפה
QUOTE (בלונדה_מלידה @ 17/02/2007) אני בת 17 וחצי [כמעט] וחבר שלי בן 20
אנחנו יוצאים במשך שלושה חודשים בערך ואנחנו מאוהבים עד הסוף. אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיים שלי ולפניו היה לי חבר במשך שנה וחצי וזה כל כך שונה עכשיו.......
הבעיה היא שההורים שלי מתנגדים לזה בגלל שהם אומרים שאין לו מה לחפש עם בחורה קטינה שעדיין תלמידה ושהדבר היחיד שהוא רוצה ממני זה ס-ק-ס.. ת'אמת שאנחנו כבר שכבנו ואמרתי להם את זה והם ביקשו ממני להפסיק אז הפסקתי, והם לא מאמינים לי.
לקחתי גלולות והם ביקשו ממני להפסיק לקחת וגם את זה עשיתי. אני עושה כל מה שהם מבקשים ממני אבל הם פשוט נ=ג=ד ואני לא מוכנה להיפרד ממנו...
אני לא יודעת מה לעשות, כל יום יש ריבים בבית ורע לי 😢
זה המקרה שלי...
ההורים שלי לא מקבלים את חבר שלי בכלל הם חושבים שהוא פוגע בי ורק רוצה לנצל אותי...
אי אפשר להסביר להם זה לא ככה...זה קשה...זה פשוט לשבת שעות על גבי שעות ולנסות להסביר להם שהוא כן אוהב אותך ושהוא לא פוגע בך...
ושינסו להכיר אותו ולא לשפוט ישר...
הם נורא קשיים ההורים כי הם דוגאים וחושבים שהם יודעים בדיוק מה מתאים לבת שלהם...לפעמיים הם צודקים לפעמיים הם לא...אבל תנסי להסביר להם אין לך מה להפסיד ואם הם רוצים תביאי אותו אפילו הביתה שיכירו אותו טוב יותר
תהיו יותר אצלך
ושיהיה לך בהצלחה!!
