שלום לכן,
אני וחבר שלי שנה ו4 חודשים ביחד, באותו גיל (בני 17 )
ממ...בתחילת הקשר היו לי בעיות של ביטחון איתו בקשר מכיוון שהוא טיפוס נורא ידידותי עם בנות
והוא עשה פעם קטע שנורא הפחיד אותי עם ידידה והוא לא ידע שזה נראה ממש לא טוב בעיני..(לא בגד או משהו כזה)
ונהפכתי בגלל זה לילדה נורא לחוצה כי פחדתי שהוא יעשה דברים אחרים מרוב שהוא כל כך הרבה עם בנות סביבו..בקטע של ידידות כמובן ובקושי עם בנים סביבו..גם בכיתה הוא יושב עם בנות בעיקר.
והבנתי שנוח לו להיות איתם, הבנתי שהוא פשוט מתחבר אליהן יותר טוב, אבל חוץ מהביטחון העצמי הנמוך שלי אני גם איבדתי באותו זמן ביטחון בו..שלא יעשה משהו. לבטוח באהבה שלו אלי.
יש גם מניעים משפחתיים שחוויתי שגרמו לי לפחד יותר מבגידות וכאלו דברים.
בעיקר בקשר הייתי צריכה להניע אותו לדבר איתי על דברים שמפריעים לי ואני עכשיו נמצאת בתהליך שאני לומדת לבטוח בו ולתת בו אמון כולשהו.
וזה דיי מתקדם, אני פחות מפחדת ופחות חוששת..פה ושם יש קטעים שחוזרים אלי ואני מדברת איתו על זה.
אבל הקטע עכשיו שבגלל כל זה..שהתעסקתי בכל העניין כל כך..נהפכתי לטיפוס לפי מה שאני רואה על עצמי...כאחת שתלויה בו..שכבולה אליו.
הוא נורא עסוק בקטעי לימודים והחוגים שיש לו והעיסוקים..וגם לי יש..אבל הוא נותן הרגשה של "אני עסוק מידי ואת לא כל העולם שלי " וזה גרם לי עדיין לפחד שיקרה משהו בקשר .
וזה הניע אותי כאילו להיות "הבן" (אל תכעסו אבל רק כדי שתבינו) אני לרוב מציעה להיפגש..לרוב משתוקקת לראות אותו בהפסקה..כאילו מתלהבת כזאת, מציעה רעיונות חדשים, יציאות..וכו'..
וזה מחליא אותי..אני מרגישה כמו כלבלב כזה, ואני רק רוצה להפסיק ולגרום לו קצת להתחיל גם לקשקש בזנב (עזבו השעה מאוחרת ..X: )
רק אני לא יודעת איך לעשות את זה, להתנתק ממנו ..וגם לגרום לו "לרדוף" אחרי גם.
אני יודעת שאיך שאני עכשיו, זה לא בריא..
לא בריא בשבילי, והוא לא ממש שם לב לזה..
רק אני סובלת מאיך שאני עכשיו בקטע הזה.
אני צריכה קצת לדעת שיש לו גם קטע של רדיפה מסויים.
תודה מראש.
מאמי תקשיבי קודם כל עשית
צעד ענקי בזה שאת עובדת על עצמך
ככה שאת פחות חוששת וזה מעולה
כי אם הוא איתך הוא אוהב אותך
ויש לזה סיבה ענקית ואני בטוחה שאת יודעת שהוא אוהב אותך
לאט לאט זה יהיה יותר טוב
ואם משהו קרה במשפחה שקשור לבגידה
זה לא אומר שיקרה לך
וגם אם כן את רק תלמדי מזה
למרות שאני מאמינה שלא!
לגבי זה שאת מרגישה שאת לא כל העולם שלו
את האמת זה נכון כי זה גיל שיש כל כך הרבה דברים על הראש
וצריך לחלק את הזמן
ולא תמיד זה להיות עם החברה
תתנהגי גם את ככה
יש לו חברים ידידות משפחה אימונים לימודים ועוד אלפי דברים
וגם לך יש את זה אז תהני מזה
ויודעת מה? כדי להרגיש שאת פחות תלוייה בו
תקבעי לצאת עם חברות יותר
תיפגשי עם ידידים
תבלי ותעשי מה שאת אוהבת לעשות
ולא כל הזמן סביב החבר...
אולי תנסי השבוע פחות להציע להיפגש ותראי אם הוא מראה נכונות
יכול להיות שהוא לא מראה ולא מציע כי זה האופי שלו
אני לא יודעת אבל תנסי
מה שכן אל תעשי משחקים של להתרחק
ואז הוא ירדוף אחרייך לדעתי זה מגעיל
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מאמי קודם כל אני עם מורני ^
שיפה שהחלטת לעשות את הצעד הראשון
ולהתחיל יותר לסמוך עליו..
דבר שני.. באמת נסי אולי להעסיק את עצמך יותר...
אבל בכללי עברו כבר את התקופה שהכל צריך לבוא מהצד
של הבנים...
גם אם זה בא מהצד שלך זה בסדר!
אחרי הכל הוא אוהב אותך לא? יש סיבה שהוא איתך!
מוואה ובהצלחה
*מאיה*
אני בדעה שאמון זה הדבר הכי חשוב בקשר איך את מסוגלת להיות עם מישהו ולא לתת בו אמון.
זאת גם הסיבה שאת מרגישה כבולה אליו, את מפחדת לתת לו להיות לבד את רוצה להיות כבולה אליו ואת בעצמך אמרת את זה.
והוא לא רק זה שצריך ליזום אולי הוא רוצה שתעשי גם את משהו ואת יודעת יש תקופות שצריך קצת להתנתק ולתת ספייס אחד לשני וכנראה שיש עליו דיי לחץ אז את לא צריכה להעלב מזה את צריכה לתמוך בו וליזום.
אני לא כבולה כאילו יום-יום..אני בקושי מתקשרת אליו..ובקושי מציעה להיפגש
אבל במעט הזה..זו אני בעיקר עושה..הוא כמעט ולא..
יש לו הרבה זמן שקט ממני, מזה אני לא דואגת.
אני נותנת לו זמן משלו והכל..אבל אני מרגישה שעדיין אני סוג של כבולה אליו
כי אפילו במעט של ההצעות והמעט של ההתקשרות והכל..אני מרגישה שהרוב זה אני עושה..
ולא אני לא קרציה אליו..אל תחשבו ככה..זה לא בקטע הזה
אני יודעת שבנאדם צריך זמן..כל אחד צריך..
ובקטע של האמון,
לכן אני התחלתי לבטוח בו והכל..אני עושה משהו בנושא..
וגם בנושא הזה הנוכחי.
לכן שאלתי את השאלה.
את צריכה להבין שכמה שאתם ביחד את בנאדם בפני עצמך והוא בפני עצמו!
תחשבי מה יקרה אם תמשיכי ככה..
וחוץ מזה אני חושבת שהכל בראש !
אם את מחליטה להתרחק קצת אז תעשי את זה..
אל תציעי יותר מידי ואל תתקשרי..
תנסי לדבר איתו על זה. על מה שאת מרגישה. כי להדחיק את זה, ולהשאיר בבטן לא יעשה טוב.
אם את רואה שהוא לא מציע לצאת לאנשו, וזה מחליא אותך שרק את מציעה ורק את יוזמת. אז אולי פשוט תפסיקי. ואז תראי מה יהיה. ומה יקרה.
פשוט להתרחק כעקרון. רק לראות את התגובה שלו.
ובזמן הזה תנסי למצוא עיסוק אחר,תצאי עם חברות, תעשי דברים שאת אוהבת רק כדי להוכיח לעצמך שאת לא תלוייה בו 24 שעות, ויש לך חיים משלך. (:
את יותר מתעמקת בקשר כל הזמן- זה הדבר שהכי מעניין אותך כרגע בחיים,
והוא פחות- הוא נותן לקשר תשומת לב, אבל יודע לחלק את הזמן גם לדברים שמסביבו [משפחה, לימודים, חברים, ידידות וכו'] .
אני מבינה שאת מרגישה לא בנוח עם זה שאת תמיד הצד היוזם בקשר,
אבל לפי דעתי 'לגרום לו לקשקש בזנב' זה לא הפיתרון.
פשוט תדברי איתו על זה ותגרמי לו להבין שאת רוצה שיקדיש קצת יותר זמן ותשומת לב לקשר שלכם.
אם זה קשה לו אז תקחו קצת אוויר אחד מהשני, לא חייב להפגש כל יום ולדבר בטל' כל חצי שעה,
לפעמים ריחוק מסויים עוזר מעט..
מקווה שעזרתי
גם לי הייתה תקופה כזאת...תרפי קצת תמצאי לך עיסוקים ותאמיני לי שיהיה בסדר.......