הירהוריו של סטודנט, שנה א'
אתה מוצא את עצמך קבור מתחת לערימה של ספרים באמצעה הספרייה , מנסה להתרכז ולהבין מה לעזעזל אתה עושה שם, ואז לפתע אתה שומע את הקול המעצבן הזה שאומר לך , הספרייה נסגרת אז יאללה תסיים, אתה זורק מבט חתוף על השעון, וואלה השעה כבר 10 בלילה, ויש לך עוד שתי עבודות הגשה וגם הבוחן הזה, מה הוא קשור עכשיו לעולם, מה???
וההרצאה הזו שלא באמת הבנתה מה רוצים ממך שם, וכל מה שעשיתה זה לכתוב את החומר במחברת, וכרגיל הבטחתה לעצמך שתעבור עליו, ואז בטוח תבין מי נגד מי...
אתה נזכר בבחור הזה שישב בשורה לפניך ונתן למרצה את התשובות על כל שאלה שהיא שאלה, ואיך לעזאזל הוא יודע את זה? איך, איך זה שאני לא מבין שום דבר , כולם מסביב בטוח מבינים הכל, זה רק אני שלא קולט כלום....
נשמע לכם מוכר? וואלה אני בטוח שכן, זה קורה לכל סטודנט ממוצע, כן כן אפילו לזה שיושב בשורה לפניכם ....
ואם גם בשבילכם עד לא מזמן קורס נשמע רק כמושג צבאי, את המילה הרצאה שמעתם מהאח הגדול שהיה חוזר מהלימודים, אז גם אתם אלה שקיבלו סטטוס של סטודנט ממש לא מזמן, ונמצאים במהלכו של הסמסטר הראשון שלכם בשנה הראשונה שלכם....לאלו מכם שהיו בצבא, זה בערך משתווה לצעירות...
רק בלי שמריצים אותכם 5 סיבובים על זה שאתם אומרים "עד מתי?" ... אבל ייתנו לכם להגיש 5 עבודות הגשה בשבוע וחצי...דבר שניראה כבלטי אפשרי, אז זהו שכמו שפעם להרכיב נשק לקח לכם שעה, אז ככה זה גם בלימודים האכדמיים...בהתחלה הכל ניראה קשה, ההרצה הזו על הקומבי......משהו טוב לא באמת הבנתה על מה היא דיברה, ובתירגול, וואלה היה נחמד, אתה מבין הכל, ואז כשאתה צגיע ומנסה פתור תרגיל," פאאאק, מה רוצים ממני" בתירגול הוא עשה את זה כל כך פשוט....והמחשבות על הפרישה המוקדמת עולות לראש, "אני לא מבין כלום..." , "הלימודים האכדמיים הם בשביל אנשים חכמים" , "טוב נו הם לא בשבילי..", "ואיי מה יגידו במשפחה אם אני עוזב...?" , "רגע אבל יש את הבחורה החמודה הזו שאני יושב לידה תמיד בהרצאה הזו, לא, לא מתאים לעזוב עכשיו...", ועוד הרבה מאוד מחשבות....
אז תעשו רגע סטופ....פאוס....
בלימודים האכדמיים, הדבר הראשון שאנחנו צריכים זה , ללמוד מחדש איך ללמוד....
ואני רוצה לחדש לכם פה משהו, בהרצאות בדה"כ רק 10-15% מהסטודנטים באמת מבינים מה רוצים מהם, עוד 35% משחקים אותה שהבינו, וסתם זורקים תשובות ומילים לאוויר, להראות כמה הם "חכמים"...וכמה נותרו, 50%, בידיוק חצי כיתה שמסתקלת על המרצה , ותוהה , באיזו שפה הוא מדבר, זה אמור להיות עברית , זה נשמע כמו סינית, ונכתב בשפת החרתומים....לא נורא, תמיד בכל מחלקה תיהיה את הילדה המסודרת שתמיד תעתיק הכל, ותשמרו איתה על ייחסים טובים, כי תצתרכו את המחברת שלה לא פעם ולא פעמיים....
כל ההרצאות האלה שמכל אחת אתם מבינים משהו קטן, בסופו של דבר, וזה בדוק, ייתחברו לאיזו הרצאה שכן תבינו אותה, ואז כל "מסך הברזל" יירד לו למטה, ופתאום גם אתם תוכיחו לעצמם, שניתן להבין סינית גם בלי ללמוד אותה, רק אל תתייאשו, או קיי נניח ולא הבנתם לגמריי, אז מה?? מיד אפשר לעשות קורס פעמיים, ולפחות 80-90% מכלל הסטונטים חוזרים על לפחות קורס אחד פעמיים, ככה זה , הסמסטר הראשון, הוא כמו טירונות, קשה, מעצבן, ולא ברור למה הוא קיים, זה בידיוק הזמן להתעלות על עצמכם, ולעשות דברים שמאולם לא חשבתם שאתם מסוגלים לעשות...
אבל ברגע שמסיימים טירונות, החיים נראים קלים פתאום, הכל כל כך מובן, ולהרכיב נשק תוך פחות מחצי דקה, כבר לא ניראה כמשהו לא הגיוני....
אז חבר'ה, אתם מוכנים להתאתגר, ולסיים סמסטר א' בהצלחה? אם כן?
וחסר לכם שלא....אז ישנם כמה דברים שנועדו לעזור לכם, קודם כול, עליכם לשאול עצמכם מספר שאלות, "האם אני לגמריי לא קולט את מה שהולך בקורס הזה?" , "האם ישיבה עצמית על החומר, תעזור לי לקלוט משהו?" , אם התשובה היא , "לא" , אז יש לכם דבר שנקרא "שעות קבלה" ישנה שעת קבלה למרה ושעת קבלה למתרגל, אה שעות חובה שעליהם לטת לכם, ובמידה ואינכם מקבלים שעות אלה עליכם לפנות ליו"ר המחלקה שלכם, אם וכאשר שמתם לב ששעות הקבלה לא ממש מועילות לכם, אז ישנה אפשרות נוספת, במשרד הדקנט ניתן לבקש "מתגבר" , זהו אדם שעשה את הקורס הזה פעם וקיבל בו ציון של 85 ומעלה....אתם מקבלים תיגבור של 5 שעות , בחינם, המידה וגם זה לא עזר, אז תמצאו מישהו מהמחלקה שלכם , עדיפות למישהו שמבין את החומר, ותבקשו ממנו לשבת אתכם קצת על החומר, אם עשיתם את כל הדברים הנ"ל, תתחילו לתרגל בבית, תרגילים שאלות וכאלה....עשיתם ההההכל , זהו אתם מסוגלים לעבור את הקורס, אלוואי, זה עוד לא אומר כלום, זה אומר רק שנסיתם, והשקעתם, ואם זה לא הצליח לא קרה שום אסון, אז עושים את המבחון, ומקסימום, עושים את הקורס הזה מחדש, ואז הכל יהיה בסדר....
הדבר החשוב ביותר, שעליכם להבין, זה שאתם לא לבד בסירה הזו, ונכון שישנם גלים ורוחות שמפריעים לתנועת הסירה, אבל אם כולנו ביחד נמשיך לחתור במשותים ונעזור אחד לשני, אז נגיע לאותו חוף מפתחים, עליו ננמצאה את תעודת התואר הכה נחשקת....
אז חבר'ה שיהיה לכם המון המון בהצלחה, ואל תשכחו, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד....
נ.ב.
נתראה בתקופת המבחנים......
