פקטור הוא העלאה מלאכותית של הציון הסופי בבחינה, הנובעת בדרך כלל מנסיון לפצות את הנבחנים על בחינה קשה, על תנאים בעיתיים או על ממוצע נמוך מהצפוי.
קיימים מספר סוגים של פקטורים, ומי שילמד קצת סטטיסטיקה באוניברסיטה יתקל בכמה מהם.
קיים פקטור אדטיבי, פקטור באחוזים, פקטור לוגריתמי, פקטור "מותאם התפלגות" ועוד ועוד.
הפקטור הפשוט ביותר הוא הפקטור האדטיבי, בו פשוט מוסיפים לכל הנבחנים תוספת קבועה של נקודות לציון. לדוגמה מוסיפים לכולם 10 נקודות לציון.
החסרון של הפקטור הזה הוא בכך שהוא איננו עושה צדק שווה עם כולם, והיתרון שלו הוא שרוב התלמידים והמורים לא יודעים את זה (שכן מעולם לא למדו סטטיסטיקה), ולכן כולם מרוצים ושותקים...
יתרון נוסף של פקטור זה שהוא פשוט וקל לביצוע.
בתולדות המדינה כבר ניתנו פקטורים בבגרות בהרבה מקרים ובהרבה מקצועות, וכמעט תמיד הם היו אדטיביים, ורק במקרים מעטים מסוג אחר.
פעולה נוספת שנעשתה המון במקצועות רבים, היא לתת הקלה בניקוד או באופן הבדיקה על שאלה מסויימת בה נתגלה קושי או בעיה.
לדוגמה לפני מספר שנים התברר שבשאלה בקומבינטוריקה (מתמטיקה 5 יח"ל), רוב רובם של התלמידים שכחו להחסיר 4 מהתשובה (דבר שהיה צריך לעשות בסוף אך היה קשה מאד לראות אותו).
גם חלק מהמורים שכחו מזה...
הוחלט איפה לא להוריד נקודות למי ששכח את זה !
כמו כן לעיתים ניתנו פקטורים לשאלות מסויימות, ופעם אף הוחלט שבגלל ששאלה נוסחה לא נכון, כל מי שניגש אליה באיזו שהיא דרך - יזכה לניקוד מלא...
בדרך כלל במשרד החינוך הסדר הוא, שקודם בודקים בדיקה מלאה ורגילה את כל הבחינה, משווים את התוצאות לממוצע הרב-שנתי ולמספר אופרטורים נוספים, ואז מחליטים אם יש צורך בפקטור או לא.




