אני חושבת שרובכם פה הרבה יותר גדולים ממני בגיל.. ובטח תחשבו שמה שאני כותבת זה שטויות ושזה סתם גיל ההתבגרות.. אבל ממש נפגעתי ממנו.. אהבתי אותו כל כך.. כולם אמרו לי שהוא רע ושהוא מניאק ושהוא יפגע בי ולי לא היה אכפת.. הוא כל כך מהמם כל כך יפה.. היו לנו שיחות כל כך טובות ביחד... הסתכל עליי אין סוף בבצפר ופשוט היה קסם... עד שיום אחד.. התערבתי במשו שלא הייתי צריכה להתערב והוא פשוט קילל אותי.. וצעק עליי.. ירד עליי.. וידע איפה לפגוע בי.. בכיתי לילה שלם בגללו למרות שכולם אמרו לי שהוא לא שווה את הדמעות שלי.. זה לא עזר..
הנה שיר שכתבתי.. אני לא מצליחה להעלות אותו פה באתר.. אבל זה בערך מה שאני מרגישה..
הכאב שבלב לעולם לא עובר,
אפילו אם אתה תגיד שאתה חוזר.
ההרגשה שאתה רחוק ולא אוהב,
התחושה שאותי אתה מתעב.
הרגש שלי שישאר איתך לעולם,
מרגישה אני שהוא כמוך נעלם...
ואתה בטח תוהה האם הוא אי שם?
אז דבר אחד אגיד לך שהרגש תם
ולא ישוב לעולם...
אז למה הלכת, למה נעלמת?
למה אותי כבר שכחת?
לא שמת לב שללב שלי הכאבת?
בטוח ששמת לב שבך אני מאוהבת,
כי בוודאי שמעת אותי אלייך צועקת.
אז דבר אחרון שנותר להגיד ,
אני מוחקת אותך מליבי לתמיד.
-מאוהבת 010-




