תודה על התגובותתתתתת 😊
מהפרק הקודם-
אחרי כמה דקות הגענו לבית שלו, הוא גר לא כל כך רחוק ממני...כמה רחובות ליד.
ירדתי מהאוטו והתקדמתי לבית שלו, הוא גר בבנין, בקומה האחרונה, אבל יש לו מרפסת ענקית.
נכנסתי למעלית, לחצתי על קומה 4, ונעמדתי מול הבית שלו.
דפקתי בדלת ואח שלו הגדול פתח לי...
"שלום..." חייכתי.
"שלום...הוא בחדר" אמר וסימן לי לסוף המסדרון, כאילו שאני לא יודעת....
פרק 115-
פתחתי את הדלת והוא ישב במחשב, לא שם לב שנכנסתי.
הנחתי את ידיי על עיניו, וחיכיתי לתגובה.
"מי?" שאל מנסה למשש את ידיי.
"טל" אמר ישר.
"איך אתה יודע?" שאלתי והורדתי את ידיי.
"אני מזהה תידיים שלך" צחק.
"באמת מה יש לך עם הידיים שלי?" שאלתי.
"למה את שואלת?" שאל.
"לא יודעת, כל הזמן היית אוהב להחזיק אותם ולא לשחרר" צחקתי.
"זה כייף" חייך "בגלל זה אני מכיר אותם בעל פה" קרץ והתיישב על המיטה.
"איפה כולם?" שאלתי.
"יבואו עוד רבע שעה ככה בטח" אמר.
"אהה סבבה" חייכתי.
"אז איך את מרגישה? יותר טוב?" שאל.
"כן...הגיע הזמן" חייכתי.
"באמת הגיע הזמן, אבל טל תראי איך רזית" אמר.
"כן קצת, מדדתי בבית, אבל זה כי אכלתי רק מרק, וגם זה בקושי" אמרתי.
"כמה רזית?" שאל.
"4 קילו" אמרתי.
"מממממה? ביומיים וחצי?" אמר בשוק.
"כי לא אכלתי כלום" חייכתי.
"תראי איך את מאושרת" צחק.
"כל קילו זה כייף" צחקקתי.
המשכנו לשבת שם, ובאמת אחרי רבע שעה כולם הגיעו.
היה כל כך כייף, התגעגעתי לשבת קצת מחוץ לבית סוף סוף.
"יאללה בואו הבייתה, מחר בצפר" אמרה עדי מסתכלת בשעון.
"מה השעה?" שאלתי.
"12 וחצי" אמרה.
"מה את רצינית?" אמרתי בשוק.
"כן" צחקה.
"טוב יאללה בואו, אני באמת צריכה לקום מחר" אמרתי "אבל קר בחוץ לא?" המשכתי.
"אני עם האוטו" אמר אסף.
"אהה כן?" שאלה עדי.
"כן" חייך.
"יאללה מתאים" חייכה דניאל.
"טוב יאללה עידני היה כייף" אמרה עדי והתיישבה על עידן וחיבקה אותו.
הסתכלתי עליהם, ותאמת שדיי הציק לי, אבל ידעתי שהם ידידים טובים, תמיד הם היו.
אחד אחד התקדם לומר לו שלום, ואני חיכיתי שהם יסיימו.
"ביי.." אמרתי שהגיע תורי .
התקדמתי אליו, מנשקת את לחיו ומניחה את ידי על מותניו ומחבקת אותו בחוזקה.
התרחקתי ממנו, מסתכלת בעיניו.
צמרמורת אדירה לפתע השתלטה על גופי, הרגשתי את אותו הניצוץ בעיניו כמו שתמיד היה לו שהסתכל עליי
הרגשתי את אותה חמימות ואהבה כמו פעם, אותה הרגשה שהייתה שהייתי רק איתו.
חיוך קטן עלה על פני, מסתכלת מבט אחרון בעיניו, ומסתובבת בחזרה לכולם שבנתיים עמדו ליד הדלת, עסוקים בשלהם.
בצעדים קטנים התקדמתי לדלת הכניסה, יכולה ממש להרגיש את עיניו נעוצות בי מאחורה.
הגעתי לדלת, "קדימה" הוצאתי מפי והסתובבתי בחזרה לעידן, חיוך אחרון, וסוגרת אחריי את הדלת.
נשכבתי על המיטה בכבדות, חושבת על אותו חיבוק אחרון מעידן, אותו חיבוק שהיה לי כל כך נעים ומשחרר.
הוא היה מוזר, ואפילו יותר אוהב מאי פעם...
בבוקר קמתי, הרגשתי כל כך טוב.
כל כך רציתי ללכת לבית הספר כבר, התגעגעתי.
נכנסתי להתקלח, שטפתי את גופי טוב, וייבשתי את שיערי.
שמתי עליי את חולצת הבצפר השחורה, ג'ינס וקפוצון ארוך.
סירקתי את שיערי ופיזרתי אותו בצורה יפה על כתפיי.
"ברוך הבא..." שמעתי את קולה של המורה לספרות.
"סליחה על האיחור.." אמרתי, כמו תמיד..
"תיכנסי, איך את מרגישה?" שאלה.
"יותר טוב" זרקתי חיוך והתיישבתי במקום הרגיל, ליד חן.
השיעור עבר דיי מהר, אולי בגלל שהגעתי בדיוק לדקות האחרונות שלו.
הצלצול נשמע והמורה מיד מיהרה להצעיר "בוחן שיעור הבא, ועכשיו יש לכם שעה הפסקה" אמרה.
"מה?" "למה?" נשמעו קולות מהכיתה.
"החליטו מאיזשהו סיבה, שאני ממש לא מבינה מהי, לעשות לכם הפסקה גדולה לכבוד יום האהבה" אמרה ויצאה מהכיתה.
"יום האהבה? היום?" שאלתי את חן שהכניס את ספריו לתיק.
"כן, שכחת?" צחקק.
"כן..." אמרתי והכנסתי גם את דבריי.
יצאתי מהכיתה לפתע מיכל עמדה מולי מחייכת.
"מה?" שאלתי.
"בשבילך" אמרה והגישה לידי פרח, שאליו מחובר פתק קטן.
הסתכלתי על הפתק, וחייכתי.
"איזה חמוד" אמרתי והבאתי חיבוק למיכל.
"את הולכת אליו?" שאלה.
"כן" עניתי.
התקדמתי לכיוון הכיתה שלו, מסתכלת סביב, וראיתי אותו יושב בסוף, מחייך.
"תודה" חייכתי, מתקדמת אליו עוד ועוד.
"אין על מה, איך את מרגישה?" שאל.
"יותר טוב, לא יפה שלא באת לבקר" אמרתי.
"סליחה...היו ימים לחוצים" אמר.
"זה בסדר" חייכתי "אז מה התגעגעת?" שאלתי.
"התגעגע? הוא לא הפסיק לדבר עלייך" שמעתי את קולו של בן מאחוריי.
"אבל הוא הומו...למה שלא ידבר?" צחקתי ונשקתי לבן.
"הכול בצחוק, אה רון?" קרץ בן.
"בטח בצחוק, חכה אני יספר לכמה בנות עלייך" חייך.
"מה יש לספר?" שאלתי.
"לא שמעת? בן מנהל רומן עם 3 בנות...ואף אחד לא יודעת על השנייה" צחק.
"פפש בן, יפה יפה" חייכתי.
"כן...ואת יודעת מי אלו?" שאל.
"מי?" התענינתי.
"שירן לוי, דנה אביטן ויעל יונתן" אמר.
"שירן לוי? שירן שירן?" אמרתי בשוק.
"כהה..." אמר רון "למה מה איתה?" שאל.
"זונה...מגיע לה" אמרתי.
"למה?" שאל.
"בוא נגיד שהיה לה חלק גדול בריבים שלי עם תומר" אמרתי.
"אז תמשיך" צחק רון.
"אני ממשיך, דווקא לא רעה במיטה" צחק בן.
"אייככ, במקל לא הייתי נוגעת בה" צחקתי והתיישבתי על השולחן.
"כן אהה..." אמר רון.
"אז מה, איך הפרח?" שאל.
"איזה פרח? חנפי שלחת לה פרח בסוף?" שאל בן.
"כהה" אמר.
"למה חנפי? הגיע הזמן שגם אתה תיהיה רומנטי קצת" צחקתי.
"ומה הוא רשם?" שאל בן.
"שאני ירגיש טוב, ושהוא התגעגע, ויום האהבה שמח" חייכתי.
"אוי איזה חמוד" אמר בן וצבט את לחיו של רון.
"שתוק שתוק" אמר רון והעיף אותו אחרונית.
"טוב בואו החוצה, נראה מה הכינו בשבילנו" אמרתי ומשכתי את שתיהם.
"פפשש, אחלה בצפפר" אמר בן בוחן את כל הקישוטים שהיו פרוסים על העמודים.
"אהה כמו שנה שעברה" אמרתי יורדת במדרגות "עוד מעט יהיו התחרויות" המשכתי.
"תחרויות? שווה להשתתף?" שאל.
"כן, אחד המצחיקים" אמרתי.
"יאללה" חייך רון.
"טוב אני ילך לכולם, נראה אותכם כבר" אמרתי לשתייהם והתקדמתי ולבנות שישבו ליד הקפיטריה.
"איזה פרח פשש" זרקה דניאל מבין כולם.
"כן...רון הביא לי" חייכתי.
"אה רון?" שאלה.
"כן למה מי חשבת?" שאלתי.
"עידן..." ענתה.
"חחח לא" חייכתי בבישנות 😁 .
תגיבבבבו
יאא סוף סוף המשך ! (:
פרק יפה !!
תמשיכי כמה שיותר מהר..
הכייי מדהים בעולםםם [:
איזה חמודדד רון [:
תמשיכייי !! [:
איזה מתוק עידןן (:
מקסים 😊
מדהיים
תרחיקיייייייייייייייי את עיידןן לא רוצה אווווותו קישטטטההההה !!!!!!!!!!
יאלה המששך
מדדהים,
שבוע טוב מאממי [:
QUOTE (Noykush @ 02/06/2007) מדהיים
תרחיקיייייייייייייייי את עיידןן לא רוצה אווווותו קישטטטההההה !!!!!!!!!!
יאלה המששך
מסכימה איתך! 😉
חח,
המשך דחוף!,
ותודה שהמשכת!,
וקיימת את הבטחתך!.. 😊....
מצפה לפרק הבא!.. 😊
יאו איזה מדהים((:
הממממשך!!
סוףסוף פרק !
בטח יהיה לה משהו עם רון , ועידן יקנא אבל בסוף היא תיהיה עם עידן (: [
המשך .
חעחעחעחע ניחושייייים 😛
רק אני יודעת מה ייהיההההההה 😁
אוהבת אותכככככם
שבוע -טוווווווב =]
פרק מדהים..
לירוניניניייייייי התגעגעתיייי אוהבת מלא אחלה של שבוע
