מתי המשך ????
ייבשת אותנו :]
QUOTE (נטיי123 @ 22/05/2007) מתי המשך ????
ייבשת אותנו :]
נכון רוצות המשכון חג שמח
מאמי שיהיה לך ח-ג-ש-מ-ח !
שלחי לנו המשך לכבוד החג פליזזזזזזזז אנחנו במתחחח
נטיי :]
לירון אמרה לי למסור לכם שמחר היא תפרסם המשך ... היא מבטיחה =]
QUOTE (hila1990 @ 22/05/2007) לירון אמרה לי למסור לכם שמחר היא תפרסם המשך ... היא מבטיחה =]
כן בעיות אם האינטרנט=\
אוהבת אטתך
QUOTE (Panteraa @ 22/05/2007) QUOTE (נטיי123 @ 22/05/2007) מתי המשך ????
ייבשת אותנו :]
נכון רוצות המשכון חג שמח
😁
מאמי עכשיו באמת ייבשת אותנו
מה עם המשך ?
אנחנו במתח כבר הרבה זמן ....
נטיי :]
חחח יאא באמת ייבשת אותנו..
בסדר תבינו אותה, אין לה מחשב.
מחכה לך מאמממממי (:
זהו, חחח איך היא תמשיך אם אין לה מחשב?
וואי אני מזה מצטעררתת יפות שללללללי
אבל נטשתי לא באשמתי...
בכל מקרההה הודותת למורניי המתוקהה שלללי הצלחתי לסדררר
אז הנה המששךך , ותגיבו הרבה ויהיה עוד המשך היוום
כפיצווויי 😊
אוהבתתת
מהפרק הקודם-
"יאלה יאלה כאילו את לא רוצה נשיקה ממני" חייך והתיישב על המיטה.
"ממש לא" חייכתי וקמתי מהמיטה ונעמדתי ממולה.
"אה לא?" שאל וקם גם הוא והתקרב אליי.
"לא" חייכתי.
"ואם אני..." אמר ונעמד ממש ממולי.
"אם אתה מה?" שאלתי.
"יבוא אלייך...קרוב קרוב..." אמר והתקרב עם פניו הפעם הוא אליי.
"ו...?" שאלתי בחיוך.
"ויהיה ממש אבל ממש ממש קרוב" אמר מתקרב יותר "ואז אני...פשוט..." אמר ולפתע שפתיו נגעו בשלי נגיעה רכה וקצרה והתרחקו.
פרק 111-
"רואה? נישקת אותי" חייך.
"לא חמוד שלי, זה אתה שנישקת אותי" עניתי באדישות.
"אבל את רצית, הרגשתי את זה, וחוץ מזה אני אולי חמוד...אבל שלך? לא" חייך.
"כאילו לא היית רוצה שאני יהיה שלך עכשיו" צחקתי.
"לא" אמר מסתכל עליי גם הוא כאילו כלל לא אכפת לו.
"סבבה...כי גם אני לא" עניתי.
המשכנו לעמוד ככה שתינו, מסתכלים אחד לשני בעיניים, ושותקים.
המבט שלו כל כך קרא לי אליו, כאילו יכולתי לקרוא את מה שעיניו אמרו.
כל כך רציתי פשוט להתקרב אליו, ולנשק אותו, אבל נשיקה אמיתית, הרגע הזה כל כך דרש את זה!
'אני ילך..או לא ילך' חשבתי לעצמי, ממשיכה להסתכל בעיניו, כששנינו לא מסירים את המבט אחד מהשני.
לא הספקתי לחשוב יותר מזה, ולפתע שתינו פשוט התקרבנו אחד לשני במהירות, ממש כאילו תכננו זאת מראש, והתחלנו להתנשק נשיקה מטורפת, שמרגע לרגע הפכה רק סוערת יותר ויותר...
גררתי אותו למיטה, תוך כדי שאנחנו ממשיכים להתנשק.
הוא נשכב ואני עליו, התחלנו להתגלגל כשכל פעם מישהו אחר על השני ממשיכים להתנשק, ממש כאילו מנעו זאת מאיתנו כל כך הרבה זמן, ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר את כל החסר.
התחלתי לנשק אותו בצוואר, כמו פעם, כמו שהוא אוהב.
"אוי טלו'ש, איך התגעגעתי לזה" לחש לי באוזן, והרגשתי גם אני צמרמורת.
הפרפרים שוב שיגעו את כולי, החלו להתרוצץ בבטני, ללא מנוח.
חולצותינו כבר ירדו, כל כך רציתי אותו, יותר מאי פעם, ידעתי שזה לא נכון להמשיך, שסתם אחרי זה נצטער על כל מה שאנחנו עושים, אבל לא יכולתי להפסיק לגעת וללטף אותו, ונראה לי שהוא הרגיש בדיוק אותו הדבר.
הוא החל לנשק את בטני, עובר עם אצבעותיו על כל גופי, ושוב ממשיכים להתנשק.
"רגע תומר..." אמרתי והתרחקתי ממנו לפתע.
"מה?" שאל לא מבין.
"אנחנו לא צריכים לעשות את זה" אמרתי.
"את..את צודקת" אמר, וירדתי ממנו בעדינות, ונשכבתי מולו.
"זה סתם...אנחנו נצטער על הכול אחרי זה" אמרתי.
"נכון...את צודקת אבל..." אמר וליטף את פניי "אני פשוט לא יכול להיות איתך ככה בלי...לנשק אותך" אמר ממשיך ללטף את פניי, עובר עם אצבעותיו על פי, כאילו משרטט אותו.
"גם לי זה קשה, אבל לא יודעת..גמרנו את זה וזהו, אנחנו צריכים להבין את זה" אמרתי.
"נכון..." אמר והביא לי נשיקה קטנה על שפתיי.
"חחח טוב דיי" צחקקתי.
"לא לא את צודקת" חייך.
התרוממתי מהמיטה והחזרתי את החולצה ומעל שמתי את הקפוצון שלי, וכך גם הוא עשה.
"בואי פשוט נראה טלוויזיה" חייך.
"אוקיי" חייכתי גם אני.
חיבקתי אותו הפעם אני, ונשכבנו אחד ליד השני וראינו טלוויזיה.
נשארתי אצלו עד הערב, אחרי שסיימנו לראות טלוויזיה סתם ישבנו ודיברנו, על כל מיני דברים.
"יאללה תומר נראה לי אני יזוז הבייתה, נגמר הגשם?" שאלתי.
"בואי נראה" אמר וקם מהמיטה והסתכל מהחלון, "כן נגמר" המשיך.
"טוב אז...בוא תלווה אותי למטה" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"ואיך תחזרי?" שאל.
"ברגל" אמרתי.
"מה פתאום, בואי אני יקח אותך" אמר ולקח את המפתח מהשולחן.
ירדנו למטה, אף אחד עוד לא היה. מזל כי ממש לא היה לי נעים לראות אותם אחרי שהם ידעו שנפרדנו.
יצאנו מהבית ונכנסנו לאוטו, הקשבנו למוזיקה, ותוך כמה דקות הגענו אליי.
"תודה תומר, נהנתי" חייכתי.
"גם אני...מאוד..." אמר.
"יאללה ביי מאמי" אמרתי והבאתי לו נשיקה בלחי וחיבוק.
"ביי מותק" ענה.
יצאתי מהאוטו והתקדמתי הבייתה, הוא בנתיים חיכה לראות שאני נכנסת, ושראה שנכנסתי נסע.
סגרתי אחריי את הדלת ונשענתי אחורנית, כל כך רציתי לחזור חזרה החוצה ולומר לו כמה שאני מתגעגעת, כמה שהוא חסר לי ואני כל כך רוצה שנחזור...אבל ידעתי שאין טעם ושזה פשוט בלתי אפשרי.
עליתי לחדר, והתיישבתי על המחשב מסתכלת באיסיקיו מי מחובר.
נזכרתי שאני חייבת לספר למאיה הכול, אז התקשרתי אלייה ישר.
"הלוו" ענתה לי.
"את לא מבינה לא מבינה" צעקתי לה לתוך הפלאפון.
"מה קרה תירגעי" צחקה, והתחלתי לספר לה הכול.
"יאאאאאא, נו אז תחזרו" אמרה.
"לא דיי מאיה, ניסינו מלא פעמים...זה כבר לא הולך" אמרתי.
"יא אבל רגע מה...כל פעם זה יהיה ככה?" שאלה.
"לא...אנחנו נצטרך לדבר על זה..." אמרתי.
"כן...אבל נראה לי כל פעם שתיפגשו את תיסחפו לזה" אמרה.
"אז...לא ניפגש יותר" אמרתי.
"אתם יכולים להיפגש...רק לא בבתים או במקומות שתיסחפו" צחקה.
"נו לא...אנחנו צריכים גם להיות אחד בלי השני...צריך להתרגל...זה היה חד פעמי" עניתי.
"כן...צודקת..." ענתה.
"טוב מאמי אני ידבר איתך אחרי זה, צ'אוו מי לוב" אמרתי.
"ביי חיים" אמרה וניתקנו.
ראיתי שתומר התחבר, ובדקתי לו את האווי-
------
"להתמכר ללב המתפרע
לדמיון המתפקע
ולאושר הנוגע
בעומק הכאב.........."
לא פה ...
-------
יצאתי מהאווי שלו וכתבתי גם אני...
------
"כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה מכה בי עוד"
לא פפה...
------
המשכתי לדבר עם עוד כמה באיסי, מקשיבה לרשימת השירים החדשה שהבנות הכינו לי...
פתאום קפצה לי הודעה מתומר.....
😊
יוו איך התגעגעתיייייייייייייייייי................
זה מדהיםםם אוף נו שיחזרוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
המשךך =]
אתר האהבה הישראלי