אאעאעאעאעאעאעאעאאאעאעאעאעאעאעא
שלמווווות
המשך .
מצטערת בנות אני לחוצה רצח..
לא יהיה לי זמן להמשיך את הסיפור הרבה זמן...
אני מקווה שאני יוכל ביום שבת.. ואם לא
אז מתי שיתאפשר...
אוהבת אותכן !!
QUOTE (ילדהמשומשו @ 08/05/2007) מצטערת בנות אני לחוצה רצח..
לא יהיה לי זמן להמשיך את הסיפור הרבה זמן...
אני מקווה שאני יוכל ביום שבת.. ואם לא
אז מתי שיתאפשר...
אוהבת אותכן !!
=[
חחחחחח
שיחזרוווווו
המשךךךךך
טוב נחכה ליום שבת אבל שיהיה פרק ארוך ארוך
טוב אז לקחתי הפסקה קטנה אחרי חרישה של יום שלם
והחלטתי לפרסם לכם פרק
מקווה שבזמן הקרוב אני יוכל לפרסם עוד אחד
כי שבוע הבא כבר יש לי מלא מבחנים ומתכונות 😢
תהננננוו : )
מהפרק הקודם-
"אתה יכול להיכנס" צעקתי.
"סליחה" חייך חיוך מביוש.
"לא נורא, כאילו לא ראית כבר" צחקתי.
"כן אהה" חייך.
"מה רצית?" שאלתי.
"לשאול אם את רוצה מים כי ירדתי למטה" אמר.
"חחחח ואיפה המים?" שאלתי מסתכלת על ידיו.
"אמממ..." אמר מחפש תירוץ.
"יא שקרן מסריחחח" צעקתי והתחלתי לצחוק.
פרק 109-
"חחח לא באמת, רציתי להביא מים" אמר.
"תגיד שרצית לראות אותי שוב פעם ככה" צחקתי.
"בוא נגיד שקיוויתי..." צחק גם הוא.
"חצוף קטן" חייכתי.
"לא אבל ברצינות..באמת בא לי לשתות משהו חחח מה להביא לך?" שאל.
"תביא מים אם אתה כבר יורד" חייכתי.
"מייד מגיע" חייך ויצא מהחדר.
התיישבתי על המיטה שלו, והסתכלתי על השידה, איפה שפעם היה מונחת התמונה שלי ושלו, עמד שם רק טלפון ומנורה קטנה.
פתחתי את המגירה האחרונה בעדינות, תמיד הייתי ילדה סקרנית, ואת החדר שלו כבר הכרתי בעל-פה, חוץ מהמגירה הזאת...אלייה משום מה אף פעם לא הגעתי.
בתוך המגירה ראיתי קופסא אדומה גדולה, פתחתי אותה בזהירות ובפנים ראיתי כל מיני מכתבים וניירות.
זיהיתי אותם, אני הבאתי לו הכול.
מאחוריי כל המכתבים ראיתי את התמונה שלנו, עדיין בתוך אותה המסגרת עם ההקדשה.
"טלל" שמעתי צעקה פתאום מלמטה.
"מה?" צעקתי בחזרה.
"אני מכין לי משהו לאכול, מה את רוצה?" צעק.
"אממ לא משנה לי, מה שבא לך" צעקתי בחזרה, ככה לפחות זה יעקב אותו =].
הסתכלתי על כל המכתבים שהיו מקופלים מסודר בקופסא. על כולם הייתה ההקדשה בסוף "שלך לנצח"...
'חבל שהנצח כזה קצר'...חשבתי לעצמי.
פתאום ראיתי נייר לבן, חלק ורגיל.
לא הייתה עליו שום הקדשה, וגם לא זכרתי שהבאתי לו כזה מכתב.
פתחתי אותו וראיתי שזה כתב היד של תומר, וראיתי שיש עליו כמה סימנים כמו של דמעות...
למעלה היה רשום "לטלו'ש היפה שלי..."
לא ידעתי אם להמשיך לקרוא, הרי אם זה הוא שמור שם, והוא לא הגיע אלי..סימן שהוא לא צריך להגיע.
אבל...מצד שני...הרי הוא מיועד לי...לא ?
המשכתי לקרוא מספר שורות, וכל כך צבט לי בלב.....
"יפה שלי...
כבר שבוע שאני לא רואה אותך, לא מדבר איתך, לא שומע את הקול היפה שלך, לא מריח את הריח שלך...
אני לא מסוגל יותר ילדה שלי, נשבע לך שאת החיים שלי! אני כל כך אוהב אותך שזה כבר כואב לי!!!!
בחיים שלי לא חשבתי שאני יאהב ככה מישהי, אבל לא יודע מה עשית לי...שאני פשוט לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך לדקה...לשנייה...לרגע.....
אני כל כך מתגעגע אלייך...מתגעגע לרגעים שנגעת בי וליטפת אותי...בכל כך הרבה אהבה...
איפה היא עכשיו ? איך הכול השתנה ככה... =(
אני מכור אלייך מאמי שלי...אני מכור לכל דבר בך...
אף פעם לא אמרתי לך את כל זה..אבל באמת שאת היית האור של החיים שלי.
ברגע שהחלטנו שזה נגמר...הרגשתי כאילו כל העולם נופל עלי...כאילו כבר כלום לא שווה לי בלעדייך...
אני צריך אותך כאן לידי...איתי...שניהיה לנצח נסיכה שלי כמו שאת תמיד אמרת......................."
"טל?" שמעתי את תומר לפתע מאחוריי הדלת.
ניגבתי את הדמעה שזלגה מעיני והכנסתי מהר את המכתב למגירה.
"מה?" עניתי.
"תפתחי לי את הדלת, אני עם מגש ביד" אמר.
"טוב" אמרתי והתקדמתי לדלת.
"כנס" חייכתי.
"מה קרה?" שאל מסתכל עליי.
"מה קרה?" חזרתי על השאלה.
"בכית..." אמר.
"לא לא...אני...זה סתם" אמרתי והסתובבתי.
"טל..מה קרה?" שאל והניח את המגש על השולחן.
"קראתי תמכתב....." אמרתי.
"איזה מכתב?" שאל והסתכל על המגירה שנשארה טיפונת פתוחה.
"איזה מכתב טל?" שאל שוב והלך למגירה מהר והניח על המיטה את המגש.
"את זה?" שאל והוציא את אותו המכתב החוצה.
"כן" אמרתי והשפלתי את ראשי, הייתי בטוחה שהוא יכעס שקראתי, ובכלל שהסתכלתי שם...
"זה...זה הכול נכון אבל" אמר והתקרב אליי.
"אתה...אתה לא כועס?" שאלתי.
"על מה יש לי לכעוס? אני לא מסתיר ממך כלום...כל מה שהיה רשום שם נכון...רק שלא רציתי לשלוח לך תמכתב..כי כבר אין טעם" אמר.
"אהה" עניתי והרמתי את ראשי והסתכלתי לתוך עיניו, שכל כך נצצו לפתע.
"קחי אותו, הוא שלך" חייך.
"כן?" חייכתי גם אני.
"כן" ענה ושם לי את המכתב בתוך היד "עכשיו בואי לאכול" אמר והתיישב על המיטה.
"מה הבאת?" שאלתי.
"הכנתי לנו טוסטים, כמו שאת אוהבת" חייך.
"יאממיי" חייכתי גם אני.
המשכנו לאכול ולדבר, כל כך נהנתי איתו, כל כך התגעגעתי אליו...
"רוצה שנראה סרט?" שאל והדליק את הטלוויזיה.
"יש משהו לראות?" שאלתי.
"אממ כן...הנה זה סרט יפה, והוא התחיל עכשיו, 50 דייטים ראשונים" אמר.
"יאא אני אוהבת אותו" חייכתי.
"אז בואי נראה" אמר וקם מהמיטה "תשכבי, אני יכבה את האור שלא יפריע לנו" המשיך.
נשכבתי בצד, תומר כיבה את האור ונישכב על ידי.
"לא כייף ככה לראות סרט" אמר לפתע.
"למה לא?" שאלתי.
"כי לא..." חייך "בואי לידי" אמר והרים את ידו כאילו בא לחבק אותי.
התקרבתי קצת אליו ונשכבתי בין ידיו.
"עכשיו כייף" חייך.
"גם לי" חייכתי גם אני ושקענו שתינו לתוך הסרט........
תגיבבבבו
יאו הם מדהימים פשוט;]
השלמתי הכל מאמי מושלם אין מילים
אויייי,
איזה חמודיייייייים 😢 . .
הלוואי שיחזרו כבבבבבר.. 😢
פרק מ-ע-ל-ף, אין מילים!!!
אוהבבת 3>
שבת שלום מאמי [[;
יאאאאאאאאאאו שיחזרו כבבבבבבבבבר
אממממממממן
המשך מאמי זה מדהים =]
מדהימייםם..
שיחזרו...:\
מאמי
הכי יפפפה שיש יצצא 😊
המשך
דחוף...
יאאאאאא ההשלמתי 2 פררקים..
אמא !
פשוטט סווף..
שיחזרוו כבר !
מחכה לההמשך מדהים כמו כולם..
אוהבתת מלא מלא יפפה שלי ..
מוואה