1) זהירות, יש לי מפתח!
אלפיים שנה אונסים אותנו, וכל מה שהצלחנו להמציא בתגובה זה מפתח ביד. אפשר ממש לשמוע את נסיגתם השקטה של אנסי הלילה בחזרה למאורותיהם החשוכות, תוך שהם ממלמלים "לא כדאי להתעסק עם זותי, יש לה מפתח". אגב, מדובר באמונה שהיא אחות תאומה ל"תפוס מרחק, יש לי סלולרי" ול"הישמר, יש לי חבר" (פיקטיבי, כמובן, אבל מי סופר).
2) לכל פתק יש משמעות
שיטת איסוף כפייתית שמשווה לנו אופי נוסטלגי, אם כי המשמעות האמיתית שלה היא הצורך להוכיח שעברנו דבר או שניים, או במילים אחרות, שיש לנו חיים. כך, למשל, הפוסט-איט שהוא השאיר במטבח הוא ראיה לכך שמישהו גר איתנו, העטיפות של המתנות שקיבלנו הן עדות לכך שיש לנו חברים, ושטר המאה רופי הוא סימן לכך שיצאנו את גבולות הארץ ולא הסתפקנו בסיני.
3) אני לא זוכרת, משמע זה לא קרה לי
אמונה שמבוססת על תקוות השווא שאם נדחיק מספיק חזק את האירועים המביכים בחיינו, כל העולם יעשה את זה גם. בהתאם לכך, כל אירוע שניתן למסמס לעמקי התת-מודע - החל בסרט הסטודנטים שבו הופענו בתלבושת דג זהב ועד לישיבת העבודה הממוזגת שאליה הגענו בחולצה דקיקה נטולת חזייה - הוא אירוע שלא באמת התרחש. כי מה, אחרת היינו זוכרות, לא?
4) אני אחשוב על זה מחר
ממש כמו סקארלט אוהרה בשעתה, אם אדחה למחר את ההתעסקות באסון הגדול שקרה לי, קיים סיכוי ממשי שלמחרת אדחה אותו שוב - וככה לעולם לא אצטרך להתעסק בו.
5) הוא ישמע
אכן, אין ספק שהבחור שבדיוק בשניות אלה משוחח בצרחות בסלולרי, צופה בדרבי ושואב את השטיח, יצליח לשמוע דווקא את הבלופ הקטן שאנחנו מנחיתות עכשיו באסלה. לכן עלינו לרפד אותה מיד בתועפות של נייר טואלט, לפתוח את כל ברזי המים, לזמזם שיר בקול רם ולהשתעל למוות.
6) אני אתאפק
אמונת-על נשית שצמחה מתוך הצורך להתחמק מהתמודדות עם תנאים לא נוחים. לפיכך, אם השירותים במסעדה מטונפים - את לא באמת צריכה להשתין את השני ליטר בירה ששתית; אם המשחה נגד יתושים מסריחה - את לא באמת צריכה אותה בטראק של שבוע בג'ונגל; ואם החולצה הסקסית שלך נראית רע מתחת לסוודר - את לא באמת צריכה אותו, למרות שבחוץ שוררת קרה סיבירית.
7) מה כבר יקרה?
ניסיון נוגע ללב לגבות החלטות מטופשות באמונה שיהיה בסדר. לכן, למשל, זה מאוד פרקטי לקנות מגפי זמש לבנים לחורף (כמה גשם כבר יורד פה?), ללבוש גולף ביום חמסין (זה בד נורא דק), ולהתחמש בחצאית קצרה דווקא בליל סערה (שטויות, אני אתחמם בהליכה).
8) אני אאלף את זה
דרך בוגרת, מפוכחת ומלאת מודעות להתמודד עם המציאות. לדוגמה, במקום להשלים עם העובדה שזוג נעליים נחשק קטן מדי למידותינו, נרכוש אותן ונידחק אליהן בכל מחיר - כולל כריתת בהונות.
9) אני אלבש את זה עם גופייה מתחת
וגם אז זה יהיה קצר מדי, חשוף מדי, מגרד מדי, שקוף מדי, רחב מדי.
10) זה בטח יתרחב
או שהתחת שלי יתכווץ.
11) זה יתכווץ בכביסה
נכון, ואז תוכלי להעביר את זה ישר לאחייניתך בת השמונה.
12) כל מה שצריך זה רק
לשפשף את השולחן הישן הזה בנייר זכוכית במשך חמש שעות, להרכיב לו רגליים חדשות, לחזק את כל הברגים, לצבוע אותו בשתי שכבות צבע ואז בשתי שכבות לכה ולהרכיב לו רגליות מסיליקון - והוא יהיה ממש כמו חדש. תיק-תק.
13) זה יעבור לבד
למה לצום 12 שעות, לקום בשש בבוקר ולהתייבש שלוש שעות בקופת חולים עד שיעשו לך בדיקת דם, אם אפשר להדחיק את העובדה שצמחה לך פטמה שלישית על הטבור?
14) מקסימום אני אקח כדור
או שניים. או חמישה, כי זה בטח נורא חלש. הנה, עכשיו הכל בסדר. חוץ מזה שיש לי רעד בלתי נשלט בידיים, התקפי פרנויה קלים, ונטייה להתבלבל בין כוס הקפה שלי לקערת המים של הכלב - אבל זה יעבור לבד (ע"ע).
15) זה פסיכוסומטי
ולא, חס וחלילה, סתם שפעת.
16) יש לי עור רגיש
ולכן, במקום לרכוש קרם פנים סביר של חברה סבירה במחיר סביר, אני ארכוש קרם שעולה 7,581 שקל לצנצנת של 10 מיליליטר. והוא יזין את עורי הרגיש בכל יום ויום שאבלה בתא הכלא שאליו אושלך בעקבות תביעותיהם של נושי הזועמים.
17) אני חייבת את זה
כי הדייט שלי זרק אותי. כי עליתי שלושה קילו. כי פיטרו אותי. כי הבנק חסם לי את הכרטיס. כי העולם חירבן לי על הראש, ועכשיו אני אחרבן עליו בחזרה. בתשלומים.
18) זה ממש סימן משמיים
אם לא מצאת סיבה מספיק טובה למה את חייבת את זה, תמיד אפשר להיתלות בעובדות שוליות ולהתייחס אליהן כאל מסרים אלוהיים. לדוגמה, אם את מתלבטת במשך חמש שעות אם לקנות את החולצה הזאת בכתום או בכחול, נניח, וממש באותו רגע חולפת לידך מישהי עם נעליים כחולות - לא תשגי לרגע במחשבה שזה קרה סתם. הו לא, מדובר באות מבורא עולם שמטרתו לכוון אותך אל המטרה הנכונה, שהיא כמובן רכישה מיידית של החולצה הכתומה.
19) יום אחד
זה לא שאת סתם רכושנית כלפי פריטים חסרי חשיבות, זה שיום אחד באמת תיקחי את המכנסיים הישנים האלה לתופרת; תבשלי ארוחת קדרה בסיר החרס שלווית מאמך; תשתלי באדנית הריקה עשבי תיבול; תקני במיוחד בשביל החולצה השקופה ההיא חזייה בצבע גוף. רק שעד שהיום הזה יגיע, כל החפצים המיותרים האלה יצברו אבק וגופות של זבובים, וינעצו בך מבטים מתריסים בכל פעם שתיתקלי בהם. עד שיום אחד - כן, יום אחד - תודי באמת המרה ותעיפי אותם.
20) במראה הזאת אני בטוח יותר יפה
אמונה שנולדה כדי להצדיק את הצורך הנרקיסיסטי להביט בכל השתקפות שלנו, גם אם זאת תבזיק מתוך אישוניו הבורקים של טיגריס מורעב או ממראת צד של רכב חונה. נובעת מתקוות השווא שבמהלך המסע הקצר בין מראה למראה יחול בנו שינוי מהפכני, שבמסגרתו ישתקף אלינו לפתע פרצופה של סקארלט ג'והנסון, נניח, ולא פנינו מנוקדות הקומודונים.
21) אני כבר זקנה מדי בשביל זה
טיעון מכמיר לב שבאמצעותו את מנסה לאמץ פאסון בוגר שיצדיק את גילך, ויחפה על כך שאת בעצם עדיין דבילית לתפארת. כך למשל תשכנעי את עצמך לחגוג יומולדת במפגש אינטימי ורגוע עם חברים בסלון - למרות שאת משתוקקת למסיבת הפתעה פרועה; תצהירי שהחלום שלך זה סופ"ש בפריז - למרות שאת מקנאה נואשות בכל מי שנוסעת להודו; והכי גרוע, תכריזי שאת מעדיפה ללכת לחוף ים מבודד - למרות שמה שאת הכי רוצה זה ללכת לפארק מים, לדהור על אבובים ולצעוק "הויסה".
22) אני עדיין לא זקנה מדי בשביל זה
אחותה התאומה והלא פחות פתטית של מס' 21. במסגרתה את משכנעת את עצמך שלנסוע להודו את אולי כבר לא יכולה, אבל ללבוש חולצות בטן, להוריד שלושה באנגים בשעה, ללכת למסיבות טבע ולאכול פיצה משפחתית בחמש וחצי בבוקר דווקא כן.
23) מותר לפספס לפחות שתי גלולות
כל עוד את לא מפספסת את התור שלך להפלה.
24) אין דבר שאין לו משמעות
ולכן כל אינטראקציה בינך לבין הגבר שלך חייבת לעבור ניתוח פרטני. הסיבה: את אסטרטגית מעולה. רק שהאמת היא שאם נפוליאון היה אישה הוא לעולם לא היה יוצא לקרב, אלא נתקע בטלפון עם החברה הכי טובה שלו.
25) אני בטוח אמצא שם משהו
אמונה שלפיה גופך הוא למעשה אתר קידוח, שמסתיר בתוכו אוצרות טבע בלומים. כיוון שכך, אסור לך לפספס שום הזדמנות לקלף את הגלד/ לפלות את השערה החודרנית/ לגרד את העקיצה עד זוב דם/ לפוצץ את החצ'קון/ להוציא את השחורים האלה. לכי תדעי, אולי יום אחד יצא משם זהב.
26) אני בטוח אמצא שם משהו, רילודד
וכשאתר הקידוח שלך ייחרב, תמיד תוכלי לפתוח אתרי משנה בגופם של בן זוגך וחיית המחמד שלך. וכשגם אלה ייחרבו, תוכלי לפצוח בקריירה של קוסמטיקאית ולסגור עניין.
27) מה לא בסדר?
כי משהו לא בסדר. אני יודעת את זה. הבטן שלי משתפלת. היא לא? אז התווית של החולצה בחוץ. גם לא? מה עם ליפסטיק על השיניים? אין? אז מה לא בסדר? אני בטוחה שמשהו לא בסדר. אני אלך שנייה לשירותים. או, הנה. ראו לי את הפס של התחתונים. נו, ידעתי שמשהו לא בסדר.
28) המשקל הביתי פתוח למשא ומתן
לאט לאט, מותק. בלי תנודות חדות מדי. קודם רגל אחת, עקב, ואז אצבעות. יופי. עכשיו תעצרי את הנשימה. אוויר שוקל המון, לידיעתך. נחנקת? יופי. עכשיו רגל שנייה. איזי. עכשיו תזוזי קצת מצד לצד, אולי זה יבלבל אותו. זהו, ככה. יופי. עכשיו תסתכלי על המספר. כמה? לא, לא, לא. תרדי. תעלי עוד פעם. לאט, אמרנו. יש שינוי? יופי, 300 גרם זה גם משהו. עכשיו תעלי עוד פעם, אבל מהר. כמה זה עכשיו? יופי, כבר ירדנו חצי קילו. עוד 50 כאלה ואת מגיעה למשקל היעד שלך.
29) התפר הזה לא צריך להיות פה
אבל הוא פה. למה הוא פה, למה? הבגד הזה היה יכול להיות מושלם בלי התפר הזה. אבל עכשיו הוא הרוס, וכולם רואים את זה. אם הוא רק לא היה פה, זה היה הבגד האהוב עלי. בטח הייתי לובשת אותו כל יום, ובטח כולם היו מחמיאים לי עליו. ובטח היו מתחילים איתי מאות בחורים בשעה. ואולי אפילו הייתי מקבלת את העבודה ההיא. אבל כל זה לא יקרה לעולם, בגלל שמישהו תקע לי את התפר המקולל הזה באמצע הבגד והרס לי את החיים.
30) יש לי עפעפיים קטנים
מכיוון שאת הפגמים הבולטים אי אפשר באמת להסתיר, אין ברירה אלא להסיח את דעתו של העולם באמצעות הכוונת תשומת הלב לפגמים אחרים. למשל, לכך שהעפעפיים שלך קטנים, הברכיים שלך נמוכות מדי, האוזניים שלך לא באותו גובה, המרפקים שלך גרומים מדי, ואיך יכול להיות שהעולם לא רואה את זה. ובכן, את צודקת, זה באמת קצת משונה. אבל היי, יש סיכוי שהוא פשוט עדיין מנסה להתמודד עם זה שיש לך שתי שומות במקום שדיים.
31) הם יחשבו שיש לי דיבורית
ולכן אני יכולה להמשיך לדמיין בקול רם את הראיון שלי אצל יאיר לפיד, וגם סתם לפטפט עם עצמי בכל מקום תחת השמש מבלי להצטייר כסהרורית. לא כולל: הגנה מפני עשיית פרצוף של דוגמנית מול מראות מזדמנות.
32) אני לא אספיק
אמונה שמקורה בחרדה שלא נהיה מוכנות בזמן. לכן אנחנו מחויבות לקום חצי שעה לפני התחנה הרצויה של האוטובוס, להחזיק את שקיות הקניות בידיים לאורך כל הנסיעה במונית, ולהוציא את המפתחות מהתיק לפחות שעה לפני שהגענו הביתה - התנהגות שטובי המדענים עדיין לא פיענחו את מטרתה המדויקת.
33) אם זה יהיה כתוב, אני בטוח אעשה את זה
מבוססת על הפסיכולוגיה העממית שלפיה אם את מודעת לבעיה שלך - הרי שכבר פתרת חצי ממנה. מכאן שאם תכתבי לעצמך שאת חייבת לעשות דיאטה, ללכת לרופא עור, לדבר עם 18 האנשים שהבטחת לחזור אליהם ולשלם את דוחות החניה - כנראה שממש עוד מעט תוכלי לזרוק את הרשימה הזאת ולהתקין אחת חדשה, שתכלול את כל המשימות הקודמות ועוד שלוש.
34) אני אמצא לזה מקום
ובגלל זה אני אאסוף מלא קופסאות קטנות שאין לי מה לעשות איתן. ומאות אלפי קולבים. וחמישים סטים תואמים של מגבות מטבח וכפפות לתנור. ואינספור עיתונים ישנים. ומזרקת פנג שווי שבורה. ושש בובות פורצלן של לוליינים טיבטים עם שפם. ואיגואנה.
35) בשעות מסוימות ביום אני יותר שמנה
כמו למשל בשעה הזאת שאכלתי חבילת עוגיות שלמה.
36) בטוח פספסתי משהו
אמונה שנועדה לשמר את חוסר שביעות הרצון שלנו, ולהשאיר אותנו תמיד ברמת תסכול מסוימת. כך למשל נמשיך לחפש מודעות על דירות להשכרה למרות שהרגע שכרנו אחת; לדמיין את הקינוח המדהים שוויתרנו עליו לטובת זה שהזמנו; ולפתח תשוקה בוערת דווקא כלפי הג'ינס שבסוף לא קנינו.
37) אם זה יהיה אצלי בבית, אני בטוח אבשל את זה
או שאני סתם אבהה בזה קומל, מרקיב, מתמלא עובש, מתכווץ ומתעלס עם הקיר האחורי של המקרר, עד שהעוזרת תזרוק את זה.
38) אין דבר כזה יותר מדי רסק עגבניות
אין לדעת מתי תקפוץ מקהלת הצבא האדום לביקור פתע, ותיאלצי להתקין להם מרק. עובד גם עם אורז, פסטה, פתיתים, פיתות קפואות, שמן זית, אבקת מרק עוף, והכבשה הצהובה במשפחה - שניצל תירס.
39) זה לא יתקלקל אם אני אשים את זה בפריזר
מבוסס על האמונה שכל מה שמתגורר בפריזר זוכה לחיי נצח.
40) חפצים הם אלימים
בלונים בטוח יתפוצצו כשתנפחי אותם. כוסות זכוכית בטוח יתנפצו כשתמזגי לתוכן מים רותחים. מכונות צילום בטוח ינשכו כשתנסי לחלץ מהן דף תקוע. ובכלל, אם זה מתקפל זה מתנכל - כך שקרש הגיהוץ הוא למעשה מלכודת מוות שמאיימת ללכוד את אצבעך ולהשאיר אותך לגווע לבדך בסלון.
41) הוא לא טיפש, הוא גור
אמונה שמבוססת על הפחד העמוק והנורא שאופיה ומראיה של חיית המחמד שלך מעידים באופן ישיר עלייך, ולכן את צריכה להגן עליה בכל מחיר מפני השמצות. האמצעי: משפטי הצטדקות כגון "מה פתאום אנטיפתית, היא סתם עייפה"; "הוא דווקא מת על אנשים"; וגולת הכותרת - "זה לא שומן, זאת פרווה". עובד גם עם ילדים.
42) חוקי הפיזיקה לא באמת קיימים
אז תכולתו של סיר המרק שהרגע בישלתי בטוח תיכנס לתוך הטאפרוור הזעיר שלי, השמיכה הזוגית הזאת תתאים באורח פלא לציפת היחיד שאמא הורישה לי, השטיח הפרסי יידחס לתוך תיק הצד שלי, והג'ינס הזה ייסגר עלי גם אם נולדתי במידה 44.
43) אסטרולוגיה היא מדע
במיוחד כשאת קוראת את התחזית של האקס המנוול שלך ומגלה שהשבוע צפויה לו פשיטת רגל.
44) יש לי תחושות בטן מעולות
אמונה שבמסגרתה הופכת הבטן שלך לישות נפרדת ועל-טבעית, שמסוגלת בו זמנית גם לנחש את העתיד, גם לאבחן נכונה כל אדם שאת פוגשת וגם לעכל את הפסטה זוקיני שלך מהצהריים. עובדת נהדר עם הטיעון "יש לי אינסטינקטים נשיים".
45) אם אני אאמין שהוא לא יתקשר, הוא לא יתקשר
מצד שני, אם אני אהיה בטוחה שהוא יתקשר, הוא גם כן לא יתקשר. אז או שתהיה כאן נבואה שמגשימה את עצמה, או שסתם תהיה כאן עין הרע. כך או כך, אני אידפק מזה.
46) אם אני לא אוריד שערות, אני לא אשכב איתו
את כן תשכבי איתו, שרמוטה.
47) אצלי זה יותר גרוע
זה שערות? תסתכלי מה הולך על הרגליים שלי. זה חצ'קון? תראי את המכתש שנפער לי בפנים. זה קמטים? תראי איזה נייר קרפ צמח לי על הלחי. זה גידול? תסתכלי איזה שומה צמחה לי על הרגל. אה, זה באמת גידול? וואלה, סורי.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחח מהאתר של אלוויז לא ?
כתבה מצחיקה , דיי הזדהתי ..
חחחחחחחחחחחח יווו אהבתתייייייייייי...
QUOTE 1) זהירות, יש לי מפתח!
אלפיים שנה אונסים אותנו, וכל מה שהצלחנו להמציא בתגובה זה מפתח ביד. אפשר ממש לשמוע את נסיגתם השקטה של אנסי הלילה בחזרה למאורותיהם החשוכות, תוך שהם ממלמלים "לא כדאי להתעסק עם זותי, יש לה מפתח". אגב, מדובר באמונה שהיא אחות תאומה ל"תפוס מרחק, יש לי סלולרי" ול"הישמר, יש לי חבר" (פיקטיבי, כמובן, אבל מי סופר).
QUOTE 3) אני לא זוכרת, משמע זה לא קרה לי
אמונה שמבוססת על תקוות השווא שאם נדחיק מספיק חזק את האירועים המביכים בחיינו, כל העולם יעשה את זה גם. בהתאם לכך, כל אירוע שניתן למסמס לעמקי התת-מודע - החל בסרט הסטודנטים שבו הופענו בתלבושת דג זהב ועד לישיבת העבודה הממוזגת שאליה הגענו בחולצה דקיקה נטולת חזייה - הוא אירוע שלא באמת התרחש. כי מה, אחרת היינו זוכרות, לא?
QUOTE 5) הוא ישמע
אכן, אין ספק שהבחור שבדיוק בשניות אלה משוחח בצרחות בסלולרי, צופה בדרבי ושואב את השטיח, יצליח לשמוע דווקא את הבלופ הקטן שאנחנו מנחיתות עכשיו באסלה. לכן עלינו לרפד אותה מיד בתועפות של נייר טואלט, לפתוח את כל ברזי המים, לזמזם שיר בקול רם ולהשתעל למוות.
QUOTE 29) התפר הזה לא צריך להיות פה
אבל הוא פה. למה הוא פה, למה? הבגד הזה היה יכול להיות מושלם בלי התפר הזה. אבל עכשיו הוא הרוס, וכולם רואים את זה. אם הוא רק לא היה פה, זה היה הבגד האהוב עלי. בטח הייתי לובשת אותו כל יום, ובטח כולם היו מחמיאים לי עליו. ובטח היו מתחילים איתי מאות בחורים בשעה. ואולי אפילו הייתי מקבלת את העבודה ההיא. אבל כל זה לא יקרה לעולם, בגלל שמישהו תקע לי את התפר המקולל הזה באמצע הבגד והרס לי את החיים.
QUOTE 39) זה לא יתקלקל אם אני אשים את זה בפריזר
מבוסס על האמונה שכל מה שמתגורר בפריזר זוכה לחיי נצח.
40) חפצים הם אלימים
בלונים בטוח יתפוצצו כשתנפחי אותם. כוסות זכוכית בטוח יתנפצו כשתמזגי לתוכן מים רותחים. מכונות צילום בטוח ינשכו כשתנסי לחלץ מהן דף תקוע. ובכלל, אם זה מתקפל זה מתנכל - כך שקרש הגיהוץ הוא למעשה מלכודת מוות שמאיימת ללכוד את אצבעך ולהשאיר אותך לגווע לבדך בסלון.
חחחחח ואאאוויי זה גדוול!
אהבבתיייייי.. נקרעתי מצחוק מכמה!!
חחחחחחחחחחח איזה מצחיק עם התפפרררר
אהבתתיי מאוודד! =)
😁😁😁😁😁😁😁
ואייי נאפייי הרגתתת אותיייי מצחוקקקקקקקקקק😁
37 והאחרון ענקיים חחחחחחחחחח
