לא יודעת למה דווקא עכשיו אני נזכרת בכך...
הכל כבר שונה...
יש לי חבר חדש כבר בסביבות החודשיים...
הלימודים שלי מסודרים...
הקשר עם ההורים מסודר...
יש בעיות פה ושם, אבל הרבה פחות מתחילת שנה וסוף שנה שעברה.
אך למה אני יושבת ועצובה כל כך?
נזכרת בעבר שלי ולא יכולה לנשום.
על הטעויות של עצמי איני יכולה לסלוח.
יותר מידי עמוקות הן...
עשיתי את כל הטעויות שאפשר לעשות בזמן כה קצר...
והכל כי אני בוטחת בכולם..
ליבי שבור לכל כך הרבה רסיסים...
ולא בהכרח בגלל אהבה.
אלא אמון, ידידות אמיתית.
היה לי ידיד הכי טוב, כזה מושלם, חתיך כזה... הוא היה חבר של חבר שלי...
לא נקשרתי אליו בהתחלה, כי הוא סתם היה חרמן מסריח!
אבל אחרי שאני וחבר שלי נפרדנו נקשרתי אליו, הוא היה דלוק עלי בערך
אבל לא רציתי איתו כלום..
כי לא יוצאים אם חבר של חבר!
מצאתי בו ידיד, בריחה מהבעיות שלי, היה לי עם מי לדבר, והוא תמיד היה שם!
הכרתי אותו אחר , אחר מזה שהכרתי בזמן שהייתי עם חבר שלו...
היינו מדברים שעות על דברים שמעולם לא דיברתי אם אף אחד, אבל אף אחד!
היינו מדברים על מיסטיקה, תנ"ך, גן עדן, אלוהים, צביעות, אנשים, אהבה, הכל.
כל דבר אפשרי, אפעם לא היה לי ידיד כזה.
אחרי בית ספר הייתי חוזרת הביתה וכבר הייתה לי הודעה ממנו... ידעתי שאני יחזור וזה מה שיהיה...
"שלום ____ 😛 מה קורה מתוקה שלי?"
כל כך התרגשתי, ולא זו לא הייתה אהבה, כי אחרי החבר הראשון שלי, לא אהבתי.
אבל זה היה מישהו שחיכה לי לספר לי מה עבר עליו היום וחיכה שאני יספר לו מה עבר עליי!
ידעתי שיש מישהו שבאמת, אבל באמת אכפת לו!
חשבתי שהוא לא צבוע ורוצה לעזור..
הוא אפילו אמר לי שאני יותר מידידה, כמו אחותו....
היינו מדברים כל כך הרבה, ובטחתי בו כל כך, וסיפרתי לו הכל עליי, אבל הכל...
על כל הקשר שלי עם החבר הראשון, על החיים שלי ביסודי וחטיבת ביניים וכמה קשה היה לי להשתנות ולהיות מה שאני עכשיו.
הוא היה כמו אח בשבילי, או שלא? כי היינו ידידים טובים אך היה ביננו עוד סוג של קשר, חוץ מידידות...
אינני יכולה להסביר את המשיכה שהייתה ביננו, היינו כמו מגנט.
למרות שהקשר ידידים שלנו הפריע לחבר לשעבר, בערך, כי הוא רצה לחזור אלי לא רציתי להפסיק איתו את הקשר לא משנה מה.
איך אוכל לוותר על ידיד כזה מיוחד וכזה נחמד?
הוא היה כל כך הרבה בשבילי...
כשמישהו היה אומר עליו מילה רעה הייתי מתעצבנת ומגנה עליו...
שמישהו יגע בבנאדם היחיד שלצידי כשאני כל כך צריכה עזרה?
אבל לא , לא אהבתי אותו, אבל אהבתי אותו כמו אח, כמו חצי הנשמה שלי!
אבל הוא בגד בי... ולא ידעתי, לא ראיתי את זה.
כל מה שסיפרתי לו, הוא סיפר לאחרים 😢 הוא לא התכוון...הוא לא חשב שזה יפגע בי, הוא לא חשב שאני יגלה!!!
ולא במכוון, הוא פשוט בנאדם שבטעות ככה הוא אמר, טעות...פוגע באנשים שהכי חשובים לו ואחר כך רק מצטער ומתבלבל ונתקע באותו מקום ולא יודע איך לפתור את הבעיה!
הוא גם שיקר לי, כמעט בכל מה שהוא אמר לי..
אך הרגשתי שהוא היה כל כך אמיתי הוא סיפר לי על הבעיות שלו, והרס אותי..
רציתי לבוא להרביץ לו לריב איתו בכיתי נקרעתי... לא האמנתי, הוא בגד בי... הוא סיפר את סודותיי!
הרגשתי שאין במי לבטוח! הייתי הרוסה, רציתי להתאבד!
אבל זה שסיפר לי על זה ... ביקש ממני לא להגיד לו כלום ופשוט להגיד לו שלום FOREVER
זה מה שעשיתי..
וזה היה לי כל כך קשה
את הידיד הטוב היחיד ... שאש בערה ביננו איבדתי...
לא אהבה...רק אש!
אך איך אני יכולה עוד להחשיב אותו כאח כשהוא בגד בי??
היה לי כל כך קשה.
לאחר כמה ימים ראיתי אותו בבית ספר והוא הסתכל עלי בחיוך, ואני הסתכלתי עליו בפנים נגעלות.
כל כך שנאתי אותו, אך גם רציתי שנחזור להיות בקשר...כל כך כאב לי שהוא בגד בי ככה, תקע לי סכין!
עברתי, לא אמרתי לו כלום והוא הוריד את פניו, הוא לא יודע שגילתי את זה, לכן הוריד את פניו.
לאחר שבועיים שוב עברתי לידו בבית ספר, הוא לא בא הרבה.
הסתכלתי עליו וירקתי על הרצפה, היריקה הייתה מכוונת עליו, הוא ראה, ושוב הוריד את פניו.
לאחר עוד שבוע... עברתי עם ידיד כולי צוחקת ומאושרת, הוא הסתכל עלי, רואה שאני מאושרת, בלעדיו, הרגשתי דקירה בלב.
אני תמיד נזכרת בו, על הבגידה שלו, הוא הכאיב לי יותר מכל אחד, אני לא יודעת איך לשכוח את הבגידה שלו, בטחתי בו, נתתי לו הכל... 😢
זה יותר כואב מבגידה של חבר....
אל תבטחו באף אחד!
סתם התפרקות שלי!
מאמי תקשיבי את צריכה
להסתכל על הדברים הטובים שיש לך
השגת חבר חדש ויש לך אהבה
המשפחה מסודרת וטבעי שיש בעיות
זה נורמלי והגיוני שום דבר לא מושלם
תהני ממה שיש לך
תנסי לברוח מהמחשבות האלה
זה אחרייך והוא זבל שהוא ככה בגד
הוא לא שווה אפילו שנייה של מחשבה
אל תתני לעצמך סתם להתבאס
וברוכה הבאה לאתר מאמי תהני
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
עשו לך דבר נוראי בגידה זה הדבר הכי קשה שיש אבל אל תאשימי את עצמך!!!! את לא אשמה אין לי סיבה להרגיש רע... סה"כ לא היה לך שום סימן שהוא בנאדם כזה אני לא חושבת שזה שדיברת איתו ושיתפת אותו נקרא תמימות כי גם הוא כביכול שיתף אותך בדברים אישיים שלו לכן הרגשת בטוחה בקשר שלכם.
אני חושבת שהוא ילד קטן שלא התבגר... עשית בשכל שניתקת איתו קשר אבל תמשיכי בחיים שלך. לבכות על מה שהיה לא יעזור... יש לך חברות, משפחה וחבר שהם אוהבים אותך תתרכזי בהם, בדברים הטובים ולא בעבר השלילי.
בטח עכשיו קצת קשה לך לבטוח באנשים ובצדק, אבל אל תשכחי שלא כולם כאלו ויש אנשים שבאמת אוהבים אותך ויש להם רצון טוב להקשיב לך ולשמור דברים בסוד כמו חברים אמיתיים. 😊
מורן תודה מאמי את צודקת הוא באמת לא שווה את זה, פשוט לפעמים אני נזכרת בזה וזה כואב.
SeXy_BaRbIe וואי ממש תודה התגובה שלך עודדה אותי, את האמת הוא גדול ממני ב3 שנים וכן הוא פחות בוגר ממני....ואת צודקת בכל מילה שאמרת, תודה.
