|
|
|
QUOTE (סופרמאמי @ 02/02/2007) וואייייייייייייייי זה פשוט הורס אותי כל פעם מחדש...
יאלללה אני פשוט חולה על הסיפור שלך
כל פרק יותר נדיר מהשניייי
יאללה קאריני תמשיכי בובי
*-*אוהבת*-*
......מירב......
תודה מותק.. אני אסיים את ההמשך ואשים אותו.. =]
QUOTE (lidorushit @ 02/02/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 02/02/2007) QUOTE (lidorushit @ 02/02/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 02/02/2007) QUOTE (lidorushit @ 02/02/2007) כ"כ יפה :]]
גם לי היה קטע עם מזוודות 😂
שבת שלום וחג שמח (:
עכשיו מבינות שעומר לא כזה זבל... הוא רוצה לספר לי.. 😛
השאלה מה הוא יספר... 😢
שבת שלום 😊
והקטע עם המזוודות היה עצוב.. די עצוב.. 😢
וטו' בשבט זה מיני חג אפחד לא שם עליו.. 😛
להתחלף במזוודות בטרמינל בלי לשים לב לאחר טיסה וכל המעמסה גם זה עצוב 😂
לפחות המזוודה חזרה אליך..? 😛
ברוך השם בסוף היא חזרה 😛
זה מה שחשוב.. =]
QUOTE (סתם_ילדה @ 02/02/2007) יוווואווווווווווווווווווווווווווו =\
סוג של באאאאאסה
תמשיכי מאמיי
סוג של דכאון עמוק.. 😛
ממשיכה.. =]
~*~*~*~*~פרק 43~*~*~*~*~
הפכנו את כל המקום, המזוודה שלי לא הייתה שם. עוד שניה התחלתי לבכות, לא ידעתי מה אני יכולה לעשות עכשיו, אני באילת ל-3 ימים בלי מזוודה, כל החיים שלי שם. מה אני עושה?
מורן:"טוב בואי דקה ללובי נשים את המזוודות שם, ונחזור לפה לעזור לך"
אני:"טוב" אמרתי בלית ברירה. עיניי החלו להתמלא דמעות. הטיול הזה הולך ומדרדר מרגע לרגע, בהתחלה עומר עובר אוטובוס, עכשיו אין לי בגדים אין לי כלום. ההורים שלי עוד שניה יבואו לקחת אותי. וכל הבגדים שלי, כבר לא יהיו לי יותר, 2 הג'ינסים החדשים שאני אוהבת, והחולצות, והמגף השחור שלקחתי מאמא, לפחות מצמלת הוידאו שלי עלי.
הרגשתי שאני עומדת להשתגע. עמדתי שם חושבת מה יהיה הלאה, והולכת לכיוון הלובי, שהיה דווקא נחמד, לא כזה גרוע. עוד שניה נתקעת באנשים מהדיכאון שלי.
נועה:"קארין? זאת לא המזוודה שלך?"
הרמתי את הראש, והסתכלתי על ערימת מזוודות שהייתה בקצה הלובי. מה המזוודה שלי עושה שם עם עוד כמה מזוודות? יש סיבה שלקחו דווקא אותן. הייתי קצת בלחץ אבל שמחתי, כל העיניים התמלאו תקווה שיכול להיות טוב יותר, והתפשט לי חיוך ענקי וטיפשי על כל הפנים.
ציפי, המחנכת שלנו, בדיוק הגיעה למלון, ונדב בעלה לצידה, מתחיל לתכנן את כל המסיבה לערב.
אני:"ציפי?"
ציפי:"כן מתוקה?"
אני:"המזוודה שלי. למה היא הייתה פה? כבר חשבתי שלקחו לי אותה"
ציפי:"אהה כי שלחנו את יוסי שיביא את המזוודות שלכם, שיעזור לכם. והא התחיל והפסיק. כנראה שהמזוודה שלך הייתה בהתחלה"
לקחתי נשימה עמוקה, אז זו הסיבה. עכשיו אפשר להרגע.
אני:"תודה"
לקחתי את המזוודה, ועלינו ארבעתנו ביחד לחדר. נועה עוד לא הייתה כאן. היא הכניסה את המפתח לדלת פתחה אותה, וכמו 3 סתומות. כן מה לעשות אני חולקת חדר עם 3 סתומות. כולן רצו למיטה הזוגית הראשונה.
מה שהן לא ראו זה מה שאני כן.
לפני נגלו 2 חדרים, האחד פנימי בעל דלת. והשני חיצוני, עם מיטה וטלויזיה, לשם שלושתן רצו. ממול החדר הפנימי היו שירותים ומקלחת. וליד היה מטבחון קטן. ובניהם הייתה פינת ישיבה חמודה.
לקחתי את המזוודה ופניתי לכיוון החדר הפנימי בשיא האדישות. כולן חשבו שהלכתי לבדוק את האמבטיה או משהו. הנחתי את המזוודה על החלק הקרוב יותר לדלת של המיטה. הורדתי מעלי את הג'קט והתחלתי לסדר את כל הבגדים בארון, שהיה רק לי לחדר הפנימי.
הבנות קלטו שאני לא ממש חוזרת והלכו לברר מה פשר העניין. עדי רצה לעברי.
עדי:"יואווו קארין אני איתך"
נועה ומורן שמעו את זה ורצו לעבר החדר שלנו.
מורן:"לא לא אני פה עם קארין"
מגניב שרבים עלי זה העלה בי זכרון קצת ישן, (תמיד רציתי שיריבו עלי, פעם זה קרה בערך) מסוף שנה שעברה, מסוף כיתה יא':
*********************************************************************
הפסקה. עומר מציק לי, כמו תמיד. ליאור ביקש מעומר להפסיק. עומר לא רצה, ליאור בא וקפץ על עומר בצחוק. עומר התחיל לצעוק עליו, הסתובב ודפק לו בעיטה. והתחילו ממש מכות. הפרדתי בניהם עמדתי מאחורי עומר וגררתי אותו אחורה וביקשתי ממנו להפסיק. עידו לקח את ליאור אחורה והרגיע אותו. דיברתי עם עומר ואחרי רבע שעה ככה הוא נרגע.
*********************************************************************
עדי הייתה קודם אז החלטנו שהיא תהיה איתי בחדר. הן נכנסו להתקלח, אחת אחת ואני בנתיים צילמתי את מי שהיו בחדר. אחרי כולן נכנסתי להתקלח, יצאתי ראיתי את הבנות מתארגנות, התלבשתי שמתי את הטופ השחור, ועליו חולצת רוכסן ירוקה יפה, את הג'ינס של הדרקון ומגף שחור. ועוד נשאר לנו זמן סתם להיות בחדר, שמענו קצת מוזיקה עם האמ פי והרמקולים שנועה הביאה איתה. צילמתי שטויות. הלכתי למטבח לשים את בקבוקי המים שלי שם.
פתחתי את המקרר וראיתי את בקבוק הוודקה של נועה. רציתי להרוג אותה, היא הביאה גם 2 פחיות רד בול. למה לחפש צרות ולרדוף אחריהן, אני באמת לא מבינה את כל זה. אמרו לא להביא אלכוהול. אז כל כך קשה לכבד את זה?
אחרי קצת השתגעות שצילמתי אותן, ורקדנו ושמענו מוזיקה ירדנו לחדר אוכל, לארוחת ערב. היינו בין הראשונות. כולן פתאום שיחקו אותה צמחוניות. אני לקחתי לי שניצל וזיתים, אפילו צ'יפס לא היה להם שם. הבנות עברו ולקחו סלטים בדרך, שניצל תירס וישבנו לאכול. הבצפר שיחק אותה לא קמצן ושם לנו פטל, אווו כיף לנו 😛
ראיתי את עומר נכנס, כל כך חתיך, לא יכולתי שלא להיות שקועה בו. הוא לבש חולצה מהממת בצבע בננה, וג'ינס כהה, ואת הניו באלאנס הלבנות שלו שאני אוהבת, הוא סידר קצת את השיער, שעוד היה רטוב מהמקלחת, והתגלח קצת סוף סוף. הוא היה ממש ממש חתיך.
אחרי האוכל הלכנו ללובי. ראיתי את עומר עולה לחדר ויורד עם חולצה קצת פתוחה בצבע תכלת ולבן.
אני:"למה החלפת?!"
עומר:"כי לא היה לי ממש נוח. למה?"
אני:"החולצה הצהובה מהממת עליך. הרבה יותר מזאת. אתה נראה ככה ממש ערס"
עומר:"לא נורא. גם יפה"
חזרנו קצת לחדר. נועה ועדי הוציאו את הוודקה, ושתו, הן רצו שלא יישאר הרבה כדי שלא יחשדו בהן יותר מדי. הן שתו ושתו. ושפכו קצת על החדר, בלי לשים לב. סתומות. הן הלכו החוצה.
מורן:"קארינה את באה?"
אני:"תכף מצטרפת"
נשארתי לבד בחדר. אבל אי אפשר לתת לי קצת שקט, מיד נשמעו דפיקות מהירות בדלת...
איזה סיפור מושלם 😮
אתם כ"כ חמודים ביחד 😛
מחכה להמשך קאריני (:
QUOTE (lidorushit @ 03/02/2007) איזה סיפור מושלם 😮
אתם כ"כ חמודים ביחד 😛
מחכה להמשך קאריני (:
חחחחחח מאיפה את יודעת שאנחנו חמודים ביחד..? 😛
כשתראי תביני.. 😛😛
תודה מתוקההה =]
מדהים , כרגיל.
מחכה להמשך!!
QUOTE (Kariniiii @ 03/02/2007) מדהים , כרגיל.
מחכה להמשך!!
תודה.. כשיהיו עוד תגובות.. =]
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 03/02/2007) QUOTE (Kariniiii @ 03/02/2007) מדהים , כרגיל.
מחכה להמשך!!
תודה.. כשיהיו עוד תגובות.. =]
😊
כמו שקראין אמרה,
מממדהההים כ ר ג י ל S:
QUOTE (גוחה @ 03/02/2007) מהממםם
תמשיכיייי
תודההה =]
QUOTE (מוררני @ 03/02/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 03/02/2007) QUOTE (Kariniiii @ 03/02/2007) מדהים , כרגיל.
מחכה להמשך!!
תודה.. כשיהיו עוד תגובות.. =]
😊
כמו שקראין אמרה,
מממדהההים כ ר ג י ל S:
חחחח מתעצלת לכתוב שוב..
סתם סתם.. תודה.. 😛
בננות אני קצת מפחדת....
בכ"ז עומר פעם עשה חיפוש של הכינוי שלי כדי למצוא שירים שלי...
ואם הוא יראה את הסיפור הזה אני מתהההה
=\
~*~*~*~*~פרק 44~*~*~*~*~
נשארתי לבד בחדר. אבל אי אפשר לתת לי קצת שקט, מיד נשמעו דפיקות מהירות בדלת. בטח מורן שכחה משהו, חשבתי לעצמי. החדר שלנו היה הראשון במסדרון ככה שהוא היה מפלט לכל העולם ואחותו. בעע לא הייתה שום עינית בדלת ולא יכולתי לראות מי זה. פחדתי לגשת אל הדלת לבד. קמתי מהמיטה, והתקדמתי לעבר הדלת. פתחתי את הדלת לאט, וראיתי מי נמצא שם, שיט. אין זהו הלך עלי, אני עפה מפה. עוד שתי שניות אני בבית, נגמר כלללל הסיפור. התחלתי כבר להכנס לפרנויות ודכאון. האמת שזה שיגע אותי. כי זה הטיול השנתי האחרון שלי.
ומה קורה? במקום שהטיול הזה ילך לכיוונים טובים, במקום שיקרו דברים טובים, שישמחו אותי, שיעודדו אותי על כל הבאסה שעברתי עד עכשיו. על זה שעומר עבר ועל זה שהמזוודה נעלמה. במקום שזה מה שיקרה, עוד מפילים עלי עוד דברים גרועים, באמת לא ידעתי מה אני הולכת לעשות. אבל בכל מקרה אותי לא יפילו סתם ככה. אני אצא מזה. אני חייבת לצאת מזה, אני לא אשמה ולא עשיתי שום דבר.
ציפי:"שלום. רק את פה?"
אני:"כן"
ציפי:"ושאר הבנות?"
אני:"הלכו למסיבה בלובי"
ציפי:"טוב. קארין אל תשארי בחדר, תצטרפי" היא אמרה וחייכה אלי.
אני:"בסדר. כמה דקות אני באה" עניתי בחזרה.
ציפי:"הכל בסדר איתך?"
אני:"הכל מצוין" אמרתי וחייכתי חיוך קצת מזויף.
ציפי:"טוב אז תבואי. ביי" היא הייתה חמודה ובאמת דאגה לי, אבל לא היה לי כוח לזה עכשיו.
לקחתי נשימה עמוקה, היא לא הריחה את הריח של האלכוהול, בדיוק מזה פחדתי. כי נועה ועדי הסתומות האלה שפכו את הוודקה שלהן על כל החדר, וכולו הסריח מאלכוהול. למה אני צריכה להדפק מהשטויות שלהן? רוצות שישתו אבל אני כולי ילדה טובה. כבר תכננתי להגיד לה שמצידי יעשו לי בדיקה שלא שתיתי כי באמת לא נגעתי ואפילו לא בטיפה.
עוד דפיקה בדלת. מה יהיה היום? ימשיכו להציק לי עוד הרבה? ניגשתי שוב אל הדלת בתקווה שזה לא אחד המורים. הילה וסיוון היו שם.
סיוון:"יאללה קארין את מוכנה?"
אני:"כן אבל לא הכי בא לי"
הילה:"לא נורא נו יאללה בואי איתנו"
סיוון:"כן גם לי לא הכי בא. יאללה בואי תהיי איתי"
אני:"טוף פסדר"
יצאנו מהחדר שלושתינו. נגלתה לעיני במה ורחבה מקושטת, ויפה. עמדת הדיג'י של נדב הייתה בקצה, ופינה של אוכל מלאה ומושקעת בצידה השמאלי של הבמה. והכל באמת היה נראה כל כך יפה. אבל לא היה לי עצבים למסיבה הזאת, הדכאון קצת תקף אותי. הסתכלתי בשעון ראיתי שהשעה 21:10 יאללה עוד 20 דקות אני עפה מפה לעשות שיחות כל הלילה. ישבתי שם 20 דקות עם סיוון אחרי שלקחתי כמה סוכריות, ועפתי לחדר. הסתכלתי סביבי, מחפשת אנשים מוכרים, ראיתי את הרוב, חוץ מלירון ודניאל. טוב שייהנו להם, זה כבר היה ברור שהם בחדר. גם את עומר לא ראיתי, אבל אז הסתכלתי טוב, והבנתי שהוא שם יושב לו בספה בקצה השני של העולם.
אני:"איפה המפתח?"
מורן:"אצל נועה"
הלכתי לחפש את נועה, ומצאתי אותה בצד השני של הרחבה.
אני:"נועה תביאי את המפתח, אני בחדר"
נועה:"אבל את לא נרדמת לנו"
אני:"סבבה. ביי"
אמרתי והסתובבתי לכיוון החדר. הגעתי לחדר. ראיתי חלק מהפקאצות של השכבה עוד יוצאות לכיוון המסיבה אחרי שעות של ארגונים, רצות בין החדרים וכאלה בשביל איפור. מי ישמע? כולה מסיבה בלובי של בית מלון. מה השקעתן כל כך?
ישבתי בחדר על המיטה של נועה ומורן. הדלקתי טלויזיה, ובינתיים גם עשיתי טלפונים. התקשרתי לרן, הוא לא ענה, ניסיתי שוב, והוא שוב לא ענה. אני לא אשמה, בעייתו, שלא יגיד שאני לא מתקשרת. התקשרתי לבן, ידיד שלי, וסתם דיברנו איזה חצי שעה. אחר כך התקשרתי לעידן, לבולי, חחח התגעגעתי אליו האמת, הוא ישר ענה לי אחרי שני צלצולים.
עידן:"פיווווווווטי"
אני:"חחח מה קורה בולי?"
עידן:"לא משהו מה איתך?"
אני:"מה? למה מאמי?"
עידן:"סתם לא מרגיש טוב. מה איתך?"
אני:"עזוב אותי שניה. מה יש לך?"
עידן:"סתם קצת שפעת. יעבור"
אני:"טוף. אז מה חדש?"
המשכנו לדבר אולי איזה חצי שעה. ואז נשמעה דפיקה בדלת.
אני:"דקה בולי, אם אני לא שומעת אני לא אשמה, יש קליטה רק ליד החלון חחח"
פתחתי את הדלת והילה נופר ודקלה היו שם. קצת דיברנו הן ניסו לשכנע אותי לבוא וכאלה, והסברתי להן שאני לא מתכוונת לבוא. הן קצת המשיכו לשגע אותי, אבל בסוף הן הבינו והלכו לעבר המסיבה חזרה מותירות אותי בחדר.
המשכתי לדבר עם עידן.
אני:"דקה בולי. מחליפה לפיג'מה ואני חוזרת אליך"
לא היה לי כבר נוח עם הג'ינס ככה שעות להשאר, גם ככה אני רק בחדר. החלפתי את הג'ינס במכנס תכלת מהפיג'מה של רגזני. והורדתי את החולצה הירוקה ופתאום דפיקה בדלת. זו בטח אחת הבנות חשבתי לעצמי, אני יכולה להחזיק את החולצה ככה עלי ולפתוח את הדלת אין לי כוח להתלבש חזרה. רגע מה אני סתומה, קול קטן מבפנים אמר לי ללבוש את החולצה חזרה. לבשתי אותה וניגשתי את הדלת, זה היה תום, כל כך מזל שלבשתי אותה, אחרת זו הייתה פדיחה, עד סוף שנה.
אני:"היי" אמרתי כולי מסמיקה וצוחקת. הוא לא ממש הבין מה קרה לי, לא יודע שעוד שניה עשיתי את הפדיחה של החים שלי.
תום:"הילה פה במקרה?"
אני:"לא היא חזרה לדיסקו" (בכוונה אמרתי דיסקו צוחקת על המורים 😛 )
תום:"חח טוב תודה, ביי"
חזרתי לחדר ונשארתי עם הטופ השחור, בגלל שהחולצה של הפיג'מה היא עם רוכסן ואם חברות שלי יפתחו את זה, כמו שאני מכירה אותן, מול כל העולם, שלפחות אני אהיה עם טופ. שמתי את נעלי הבית של המיקי מאוס שלי, שגררתי לאילת כי אני לא יכולה בלעדיהם. והתקשרתי שוב לעידן אחרי שדיברנו יותר משעה.
המשכתי לדבר איתו עד שהבנות חזרו, ואז התחיל להיות בלגן בחדר, הן החליפו לפיג'מות אני נפרדתי מבולי ואמרתי לו שנדבר מחר, כי ככה אני לא שומעת כלום. נופר נכנסה לחדר.
נופר:"קארין בואי איתי ללובי. יש סלסה"
אני:"יאאא אבל אני עם פיג'מה. בעצם מה כפת לי"
יצאנו ללובי. ראיתי שם את הרחבה מלאה ורקדתי עם נופר סלסה, היה מצחיק. פתאום שמרית באה אלי, משוגעת אחרי כל המסיבה הזאת.
שמרית:"תגידי יש לך משהו מתחת?" היא אמרה ושאלה תוך כדי זה שהיא פותחת את הרוכסן. למזלי הספקתי לעצור אותה כשהיא רק התחילה.
אני:"לא. מה את נורמלית?" היא צחקה כמו משוגעת.
כולם התקפלו והתחילו ללכת לחדרים עם המשרוקיות והרעשנים, וכל השטויות שהם קיבלנו מהמסיבה. ראיתי על הבר שיש שתיה חמה וממש היה בא לי. הסתכלתי מסביב היו רק אנשים לא מעניינים. הלכתי לעבר הבר כדי להכין לי שוקו חם טעים. טיפסתי כדי למצוא לי כוס מקלקר כי הכוסות היו בפנים, יצאתי חזרה לעבר הבר, שמתי 2 כפיות גדושות באבקה של שוקולית, טיפה מים חמים והרבה חלב, בדיוק כמו שאני אוהבת את השוקו שלי. אני הייתי המומחית לענייני אהבה, צבא, ושוקו בחבורה, וגם הפסיכולוגית של כולם.
...:"ומה עם שוקו בשבילי?" שמעתי קול מאחורי גבי.
מי שהכי לא רציתי לראות עכשיו...
2 פרקים ממש יפים;]
המממממממממשך
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
