להשלים את החסר- הסיפור שלי..!

ווואייייייייייייייייי כמה שזה יפה..
פשוט מושלם יאללה עכשיו תמשיכיי
אני לא יכולה כבר הסיפור שלך פשוט ממכר...חח..זה יותר גרוע מסם
סתם
עכשיו ברצנות תמשיכ

*-*אוהבת*-*
......מירב......

QUOTE (loisana11 @ 16/01/2007) ואיייי איזה יאפהה
השלמתי עכשיו 2 פרקים מדהימים!!!!

מוכשרתתתת
מחכה להמשךךך 😛

אוהבת רחלוש =]]
תודה.. אני אשתדל לשים המשך מהר.. =]

QUOTE (oshritsa @ 16/01/2007) מהמםםםם אוףףף ה"עומר" הזה מרגיזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
חחחחח כמה סצנות קנאה שהיו לנו.. ייגמר עוד כמה חודשים.. =]

QUOTE (שרוני110 @ 16/01/2007) מאמי מעלף
ישבתי לקרוא את כל 21 הפרקים
לא יכולתי להפסיק מרוב שזה יפה ומותח
מאמי הכתיבה שלך מעלפת
חולה על הסיפור של
ו" העומר " הזה ממש מעצבן אותי שיגיד לך שהוא אוהב אותך וזהו ..
אבל זה מושלם
יש לך חיים מלאי אקשן אההה חח
עם את רוצה יש לי כאן 2 סיפורים צחוק הגורל ולא מושלמת
אני ישמח עם תקראי אותם
(חפרתי )
אז לוב יו
*שרון* 😁 😛 😂
חחח לעעע לא חפרת.. חחח חמודה תודה רבה.. אני אשתדל כי בזמן האחרון בקושי יש לי זמן.. יום אחד שיהיה לי זמן אני אשב לקרוא את כלללל הפרקים כמו שעשיתי בסיפורים של שאר הבנות.. 😛

וכן.. חיים מלאי אקשן.. לצערי לא תמיד זה טוב..

QUOTE (מוררני @ 16/01/2007) אהאהאהאה מדההים !
תודה בובה..!!!! =]
😁

QUOTE (_ליווש_ @ 16/01/2007) אמא איזה מדהים זההההההההה!!!
איןןןן אני מתה לדעת מה הוא יגידדדד!!
פליזזז שימי המשךךךךךךךךךךךך
פליזזזזזז 😊
גם אני הייתי ככה שלשום.. מתמודדים.. חחחח 😛 😁

המשך אני אשתדל לשים כמה שיותר מהר.. =]

QUOTE (סופרמאמי @ 16/01/2007) ווואייייייייייייייייי כמה שזה יפה..
פשוט מושלם יאללה עכשיו תמשיכיי
אני לא יכולה כבר הסיפור שלך פשוט ממכר...חח..זה יותר גרוע מסם
סתם
עכשיו ברצנות תמשיכ

*-*אוהבת*-*
......מירב......
חחחחחחחחחחחחחח איזה נשמהההההה שלי..!!

תודה מאמי... חולה עליך...

אני אשתדל לשים המשך כמה שיותר מהר.. =]

איזה מהר כתבתי המשך... נשארו עוד כמה שורות והוא גמור...
רוצים המשך..?!?! 🙄

QUOTE (שוקוהוליסטית @ 16/01/2007) איזה מהר כתבתי המשך... נשארו עוד כמה שורות והוא גמור...
רוצים המשך..?!?! 🙄
בטח שרוצים תמשיכי

*-*אוהבת*-*
......מירב.....

QUOTE (סופרמאמי @ 16/01/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 16/01/2007) איזה מהר כתבתי המשך... נשארו עוד כמה שורות והוא גמור...
רוצים המשך..?!?!  🙄
בטח שרוצים תמשיכי

*-*אוהבת*-*
......מירב.....
חחחח אני לא מאמינה שכתבתי כ"כ הרבה.. 2 עמודים הפרק הבא.. כפול מהקודם.. =]

יפפפה לאלללללללללה 😊
הממשךך
דחוףףף..

~*~*~*~*~פרק 22~*~*~*~*~
עומר:"עומר אתה מוכן להגיד לי מה אתה מרגיש אלי, אחרי שסיפרתי לך מה אני מרגישה?" הוא הקריא לי עוד הודעה שלה. הודעה שמשכה מבחינתו עוד קצת זמן, שדחתה את הרגע בעוד שניה.
ישבתי והבטתי בו. לא אמרתי מילה. לא רציתי ללחוץ עליו, רציתי שהוא יספר לי מרצונו. אבל ניסיתי להסביר לו שאני לא יכולה לחכות מליון שנה לתשובה שלו, אז פשוט חלצתי את נעלי, והרמתי רגליים על המיטה שלו.
מתבוננת במצעים שהוא שם על המיטה. לבנים, עם פרחים בתכלת, וקצת ירוק. איי רואים שאמא בוחרת לו את המצעים, זה של בנות! טוב ילד של אמא, אני לא ציפיתי ליותר מזה. הוא הסתכל לי לתוך העיניים, כאילו להבין מה עובר לי בראש באותו רגע.
אבל הוא לא יכל להצליח, למרות נסיונותיו.
הסתכלתי עליו, הוא היה כל כך חמוד עכשיו. הוא לבש מכנס לבן וחולצת פוטר לבנה. אני פשוט כל כך אוהבת שהוא לובש הכל לבן, זה מהמם לו. אין שום בגד שיותר מתאים לו מחליפת ספורט לבנה. זה מהמם עליו. התבוננתי בו עד שהוא התחיל לדבר.
עומר:"אז אמרתי לה ש..." הוא אמר, ועצר. בלעתי בשקיקה כל פיסת מידע ששמעתי. אבל הוא לא נתן לי להבין יותר מדי. הוא הסביר לי הכל מעורפל. הוא ענה תשובות לא לעניין והתחמק. כל ההודעות שלו היו לא ברורות כאלה. ולמרות שכבר הבנתי לבד. רציתי לשמוע את זה ממנו חד וחלק, אני לא יכולה לחיות באוויר, בלי לשמוע מילים שיודיעו בקול.
קארין:"רגע רגע, עצור הכל שניה"
עומר:"מה?"
קארין:"אז אתה אוהב אותה או לא?"
הוא הסתכל עלי, כאילו התשובה ברורה לי. כן זה היה ברור לי, אבל לא הייתי מוכנה לשבת שם ולהכניס את עצמי לאשליה שזה ברור לי בלי לשמוע את זה ממנו.
קארין:"לא ממש. אז כן או לא?"
עומר המשיך להתפתל. ורק אחרי מאמצים רבים. הוא היה מסוגל להגיד לי שהוא לא אוהב אותה. זה היה כל כך קשה. אז הוא לא אוהב אותה. נרגעתי, לקחתי נשימה עמוקה. הרגשתי נינוחה ורגועה יותר.
קמתי לרגע, לראות את הבשמים החדשים שלו.
על המדף שעל הספריה היו מונחים שני בשמים חדשים. אחד מהם נראה לי טוב יותר מבין השניים, זה היה בושם 212 בדיוק כמו שלי, רק של הבנים. פתחתי אותו, והרחתי. היה לבושם הזה ריח מדהים, אני חולה על בשמים של בנים.
התזתי מהבושם שני שפריצים על החולצה שלי. וככה כל חמש דקות התחלתי להריח את החולצה, היה לזה ריח מדהים וממכר, בדיוק כמו שאני אוהבת.
קארין:"עומר זרוק לי את הכרית שלך, לא נוח ככה"
עומר:"לא רוצה, קחי את הכרית שמאחוריך"
קארין:"אוףף קרציה, לא צריך אני אסתדר"
לקחתי את הכרית שהייתה מאחורי גבי ונשענתי עליה. שוכבת לו ככה במיטה. ממתי אני ככה איתו? התפלאתי על עצמי. זה בגלל השעה, הייתי בטוחה. הייתי עייפה מאוד. וללמוד מעייף אותי עוד יותר. אז שניהם ביחד גרמו לי להרגיש חופשי.
טלפון קטע את האווירה הרגועה. זה היה הפלאפון שלי.
קארין:"הלו?"
מורן:"היי מה קורה?"
קארין:"סבבה מה איתך?"
מורן:"וואלה הכל טוב. מה איפה את?"
קארין:"אצל עומר."
מורן:"אווווו אז אני בטוח מפריעה"
קארין:"מורן אני אעיף לך כף אל תדברי שטויות"
מורן:"טוב טוב חמודים. אני לא אפריע לכם לכו ללמוד"
קארין:"את מעצבנת את יודעת? שתקי כבר."
עומר:"נו קארין, אנחנו צריכים ללמוד" הוא צעק ברקע, מפריע לי לשמוע אותה.
מורן:"נו את רואה? אני מפריעה. טוב יאללה לכו ללמוד"
קארין:"אוףף הוא משגע אותי. טוב נדבר מאמי בייביי"
ניתקתי, וחזרנו ללמוד על המוסר והפולחן בתנ"ך. אוף למה בני ישראל האלה היו חייבים לחטוא כל כך הרבה? היה קשה להם להישאר אנשים טובים וצדיקים?
עומר הלך רגע למטבח, והביא לנו שקית במבה. הוא אכל כמה ודחף אותה לעברי.
קארין:"לא, לא אני לא רוצה"
עומר:"לא נוו תאכלי"
קארין:"די אני באמת לא רוצה. אל תדאג לא מתביישת ממך"
הוא צחק. ואז התחלתי לשאול אותו איפה הבובת כלב שצריכה להיות בתוך הבמבה, כמו הבובה שהוא הביא לי פעם שעברה. הוא התחיל לחפור בתוך השקית ולא מצא בה כלום.
קארין:"תביא אני אמצא את זה"
הפכתי את השקית מצד לצד, וחפרתי, ולא היה שם כלום, אוף רציתי למצוא עוד כלב חמוד כזה כמו שהוא הביא לי.
עומר:"היי, הם רמאים, לא שמו לי כלב"
צחקתי, איזה חמוד.
קארין:"תתקשר לאוסם, תתבע אותם" אמרתי וחייכתי.
התחננתי לעומר שקצת נפסיק ללמוד, ונמשיך מחר. אבל הוא כל כך עקשן, התעקש שנשאר עוד קצת כדי לסיים ללמוד את הכל היום. אבל הוא התחשב בזה שאני עייפה. אני שכבתי על המיטה עם עיניים עצומות, ומלאות דמעות מעייפות (אני לא אשמה שיש לי בעיה קטנה. כשאני מפהקת יורדות לי דמעות בלי סוף) והוא ישב בכסא לידי קרא לי הכל.
אווו איזה חמוד. כמה מתוק שזה נשמע. אבל ישבנו ולמדנו את כל החומר, בשעתיים בערך, הספק מדהים. אחרי שעתיים מתישות של לימודים הצלחנו לסיים את הכל. זה היה ממש מוזר, ולא האמנו אבל סיימנו את הכל.
הסתכלתי בשעון, השעה כבר הייתה 11 וחצי.
קארין:"כבר ממש מאוחר"
עומר:"הצלחנו לסיים הכל בשעתיים את מאמינה?"
קארין:"האמת שלא"
צחקתי מכל שטות, הייתי כמו שיכורה. דיברתי הרבה שטויות, אני מקווה שלא יותר מדי.
לקחתי את ספר התנ"ך שהוא הביא לי והנחתי על הספריה. את מחברת התנ"ך שלי סגרתי, אחרי ששמתי בה את הסיכום שעומר הביא לי. הכנסתי אותה לתיק. הוצאתי את הMP ותליתי אותו על הצוואר, שלא יהיה לי משעמם בדרך. את הפלאפון שמתי בתוך הכיס, שאני ארגיש אם יהיה רטט.
ראיתי את עומר קם לעבר הבושם שהרחתי קודם, ושם על עצמו בערך 4-5 שפריצים.
קארין:"לא צריך להסחף"
הוא פתח את מגירת הנעליים והוציא זוג נעלי ספורט לבן עם כחול של ניו באלאנס. הסתכלתי על השאר.
קארין:"אלו הרבה יותר יפות" אמרתי והצבעתי על זוג נעליים לבן ואדום של נייק.
קארין:"וגם הפומה שלך מהממות" הוספתי והבטתי בנעליים החומות עם התכלת הפומה שלו. הוא תמיד אוהב לבחור את הכי פחות יפה.
לא ממש הבנתי מה הוא עושה, אבל טוב שיהיה. קמתי בשקט, לוקחת את התיק על הגב, ואת שקית הבמבה ביד, לעבר המטבח.
עומר:"מה את נורמלית? עזבי אני אקח את זה"
קארין:"מה זה חשוב?"
עומר צחק ואמר תודה. התקדמנו לעבר המטבח. שמתי את השקית בפח ופתחתי את הדלת. עומר יצא מהדלת וסגר אותה אחריו. הסתכלתי עליו והוא היה עם כפפות צמר שחורות על ידיו. עדיין לא הבנתי מה קורה אבל שתקתי.
עומר:"יואוו שיט, שניה בא"
קארין:"טוב" אמרתי והוא נכנס לבית ויצא אחרי דקה עם כובע צמר שחור. רגע מה הוא בא איתי? טוב בטח צריך ללכת לאנשהו.
קארין:"אני שונאת שאתה שם את הכובע הזה. אתה נראה כמו פועל ערבי"
עומר חייך, תמיד תמיד הייתי אומרת לו את זה, אבל הוא אף פעם לא ממש מקשיב בעניין הכובע. הוא סגר את הדלת אחריו ונעל אותה. אני בנתיים הזמנתי את המעלית. המעלית הגיעה ונכנסנו שנינו. מביטים במראה. הוא מסדר את הכובע ואני את השיער.
סידרתי לו את הכובע, כדי שיראה נורמלי. ויצאנו מהמעלית לעבר הבנין.
אני תמיד אוהבת ללכת לצידו של עומר, אני מרגישה מוגנת. הוא סיפר לי על כל מיני אנשים שהוא מכיר. ככה שאין בנאדם שיתעסק איתו. צחקתי, הוא מאיים מספיק, רק עם המראה שלו.
יש לו הליכה קצת של ערס, והוא גם נראה כזה, למרות שהוא ממש לא. יש לו לב, והתנהגות, של ילד קטן, ואני אוהבת את זה בו, זו הסיבה שהוא כל כך מיוחד. אני פשוט מרגישה איתו מוגנת. כאילו אם הוא לידי, שום דבר רע לא יכול לקרות לי.
הוא הלך איתי לכיוון הבית שלי, ואחרי 5 דקות מצאתי את עצמי מול הבנין.
שנינו עצרנו. עומר הביט בי, ואני בו, ולא אמרנו מילה.

יאיייייייייייייייייי זה מוושלם!!
מדהיםםםםםם!!
כל זה קרה לפני כמה ימים?? חחחחח
המשךך 😛

לא נותרו לי מילים בפי 😮

זה כל כך מדהים..! ((:

יאאאאאאאאאא
מ-ו-ש-ל-ם.!!!!..
איןן מהמממם..
המששששששךךךך