שלא תגידו שלא שמתי פרק ארוך...
~*~*~*~*~פרק 106~*~*~*~*~
טוב אני שולחת לו SMS שיסביר לו מה אני רוצה אולי זה יעזור.
"תומי אני יודעת שאתה שונא הגדרות אבל אנחנו מתנהגים ככה, אז מה זה משנה מוגדר או לא?" שלחתי לו את ההודעה וחיכיתי לראות מה דעתו בעניין. אחרי 2 דקות קיבלתי בחזרה הודעה "אבל את יודעת שאני שונא הגדרות".
כן אני יודעת, אז מה? זה מוציא אותי מדעתי החשיבה המטומטמת הזו. אנחנו יחד 5 חודשים, מתנהגים כמו חברים, ואנחנו לא חברים. זאת תפיסה ילדותית מבחינתו. בטח מישהי פגעה בו ובגלל זה הוא מפחד להתחייב. אני שיניתי את הילד הזה, הוא כבר לא פרפר ואני אשנה אותו עוד, התעקשתי.
חזרתי לשבת עם כולם. הייתי קצת מבואסת, ההודעה של תומר באסה אותי, זה שחשבתי שהוא יהיה איתי יותר. ישבתי לבד על אחת הרפסודות בצד, עם הגב אליהם כדי שלא יראו. דמעה אחת התגלגלה במהירות וניתצה על חולצתי. כך עוד אחת, ועוד. בכיתי בשקט, בלב. לא רציתי רחמים, רציתי דאגה.
בעצם, אני גם לא בטוחה שרציתי דאגה, סתם רציתי לראות את תומר ולחבק אותו חזק עד שאני אפסיק לבכות. ישבתי לי ככה וכולם היו עסוקים בצחוקים שלהם. לא היה לי מצב רוח לדבר או לראות אף אחד. אחרי כמה דקות נופר ישבה לידי, ואז לפתע ראתה את עיני מלאות דמעות.
נופר:"קארינה מה קרה?"
אני:"סתם עזבי לא רציני"
נופר:"אבל מה קרה?"
אני:"נו דור עצבנה אותי בקטע עם תומר"
נופר:"כולה דור, מי שם עליה"
אני:"היא מעליבה את תומר וזה מפריע לי. מי היא חושבת שהיא, העיקר עכשיו ידידים שלה באו לקחו אוכל שתיה חופשי, היא מציעה להם, זה בסדר"
נופר:"היא שתתה יותר מדי היא לא מבינה מה היא עושה" היא ניסתה להצדיק אותה
אני:"על הזין שלי כמה היא שתתה" אמרתי וקמתי בעצבים. "נמאס לי מהתירוצים הדפוקים האלה. לא יודעת לשתות שלא תשתה" הוספתי ופלטתי קללה.
חזרתי למקום ושני הציקה לי, ועצבנה אותי עוד יותר. זה כבר היה הקש ששבר את גב הגמל, באמת שלא יכולתי יותר. הייתי עצבית ועצובה ביחד, לא רציתי להשאר פה יותר. חזרתי לצד והתפרצתי בבכי שלא נפסק. לקחתי את הטלפון, חושבת מי יבוא עכשיו לקחת אותי. אוף חבל שלא הלכתי עם תומר.
אחרי 3 צלצולים ניתקתי, לא רציתי להעיר את אבא שלי, הוא חזר אלי לטלפון.
אבא:"מה קרה קארין?"
אני:"כלום לא חשוב באמת תחזור לישון" אמרתי ובקולי היה טון של בכי.
אבא:"לא קארין את רוצה שאני אבוא לקחת אותך?"
אני:"לא אבא זה באמת בסדר אתה עייף"
אבא:"אל תדאגי לי. הכל בסדר העיקר?"
אני:"כן"
אבא:"טוב כמה דקות אני שם. ביי"
אני:"אבא" אמרתי ועצרתי לרגע "תודה"
לקחתי את השמיכה של נופר ואני והיא עמדנו מתכסות בה ליד המדורה. הרגשתי חמימות נעימה, הדמעות התייבשו לאט לאט, אבל מה שבטוח זה שעדיין לא רציתי להיות פה. הגוף שלי אמנם היה שם, אבל הראש היה במקום אחר לגמרי. פתאום מכונית כסופה עצרה ליד המדורה שלנו, ושמעתי צפצוף מוכר. ראיתי את אבא שלי. זרקתי את השמיכה ממני, לעבר נופר. היא תפסה ותחבה אותה לתיק במהירות.
"ביי" פלטתי לעבר הבנות בקרירות, נכנסנו לתוך האוטו שתינו ונסענו משם. אבא שלי נסע מהר, אפילו מאוד. באמת שפחדתי באותו ערב. אני לא חושבת שאני מסוגלת לשכוח את הפחד שתקרה תאונה. למזלי עברנו את זה בשלום, הורדנו את נופר בביתה, והגענו לשלנו.
עליתי במדרגות במהירות, אבא לפני. נכנסנו הביתה. הלכתי ישר להתקלח, ועם תחושה טובה הרבה יותר, הלכתי לישון. התכסיתי ותוך 2 דקות כבר הייתי ישנה.
למחרת בבוקר קמתי עם החלטה בראש. כן אני יודעת שאתמול הצקתי לתומר עם עניין ההגדות הזה. טוב הודעה אחת זה לא ממש להציק, אבל דיברנו על זה מתישהו. בקיצור החלטתי שהיום בערב אני מדברת איתו על זה, יהיה מה שיהיה.
היום הזה נמרח לי לגמרי, לא ידעתי מה יהיה בערב. התשובה שלו הלחיצה אותי. כל היום הוא בבסיס, הוא צריך להגיע הביתה בסביבות 8-9. יש לי להתכונן למתכונת במתמטיקה, אבל לא ממש אכפת לי. התשובה שלו הלחיצה אותי. העבירה לי רעד בגוף. כן, אני חושבת שהילד הזה הצליח להקסים אותי. העיניים והחיוך השובבים שלו, הקול המתוק שלו שמרכך אותי כל כך. אוף הוא כזה מתוק לפעמים, אני פשוט חייבת להבין מה קורה איתנו.
בשעה 8 וחצי הוא התחבר. הרגשתי את הפרפרים מציפים אותי מבפנים. הרצון לדעת מה יקרה עוד כמה דקות מילא את כולי בתחושה נעימה. קיוויתי שהכל יהיה טוב, שהכל ילך כמו שאני רוצה. אבל יכולתי רק לקוות. לא יכולתי לדעת מה עובר בראשו.
במקום למתוח את הזמן יותר מדי, בסתם שטויות של "מה המצב?" וכאלה החלטתי פשוט לגשת ישר לנקודה. זה יקצר תהליכים וכך אני לא אהיה בלחץ יותר מדי, ואני אדע מה קורה איתנו. רבע שעה אחרי שהוא התחבר, שלחתי לו הודעה שהבהירה לו בדיוק מה אני רוצה.
אני:"תומר.. כן כן אני יודעת שאתה לא רוצה הגדרות ואתה שונא אבל תבין שאני באמת לא יודעת מה קורה איתנו.. תקשיב אני מתארת לעצמי שיש לזה סיבה.. שהיו בנות שגרמו לזה (אוףף שונאת אותן) בכל מקרה.. למרות שאתה שונא הגדרות אני מבקשת.. יפה.. בשבילי.. תגיד לי בבקשה.. מה קורה איתנו..? "
תומר:" מאיזו בחינה?"
אני:" לא יודעת כל הקטע הזה של "אני שונא הגדרות" האמת זה קצת טיפשי כאילו.. תומרר תתבגר קצת חחח מה יש לך להפסיד..?
כל הדבר הלא ברור הזה.. אני פשוט לא מבינה מה קורה איתנו.."
תומר:" אני אסביר לך, אני לא רוצה עכשיו שום קשר רציני."
אני:" בוא תגיד לי למה..? 😊 " אמרתי מנסה להתאושש מהמכה החזקה שספגתי כרגע.
תומר:"כי אני לא אוכל להשקיע בו מספיק, כמו שגם עכשיו אנחנו נפגשים פעם בשבוע...ובד"כ זה סתם באים הביתה אחד לשני וכאלה.."
אני:" אבל אבל.. תראה.. קודם כל שזה יכול להשתנות אתה יודע.. ואל תגיד אני לא אוכל להשקיע מאמי קודם כל אני לא דורשת ממך יותר מדי.. וזה לא עניין של יכולת זה עניין של רצון תאמין לי שאפשר להסתדר.. מה יש לך להפסיד מלנסות..? מבטיחה לך שכלום.. =\ "
תומר:"ברור, אבל עדיין, אוף אני לא יודע, זה סתם יגרום לזה שבעוד חודשיים נפסיק את הקשר כי תרצי ממני הרבה יותר. וזה בדיוק העניין, שאני לא רוצה שהעבודה שלי תפגע. כרגע, יותר חשוב לי מהכל העבודה. ואל תחשבי שאני לא רוצה אותך או משהו כזה, בגלל זה, אני חושב שכדאי שנשאיר את זה בינתיים ככה, ובהמשך, כשיהיה לי קצת יותר זמן להעמיק את הקשר"
אני:" אתה לא סומך על מה שאני אומרת.. אני יודעת מה אני אומרת ואתה כבר הספקת להבין את זה אני חושבת.. אני מסתדרת עם זה.. תסמוך עלי ותעשה מה שאני אומרת לך.. מכאן הכל כבר עניין של רצון שלך.. אם אתה באמת רוצה.. תנסה..."
תומר:" רוצה מה? אמרתי לך, אני לא רוצה קשר רציני בהגדרה שלו, כי אני יודע שזה לא יילך. ובאמת שניסיתי את זה...מה רע לך עם כמו שזה?"
אני:" זה אפילו לא קרוב להיות אותו דבר.. אני לא יכולה להגיד לך לא להיות עם בנות אחרות.. וזאת הסיבה שאני מפחדת להתקדם הלאה.. וזה בדיוק מה שאתה רוצה.. אולי זה נשמע טיפשי אבל.. פשוט ככה.. אל תגיד שאתה לא רוצה קשר רציני כי זה לא ילך.. כי אתה לא יודע איך זה ילך.. אתה לא יכול לקחת דוגמא מאדם אחד ולהחליט שככה זה יהיה עם כל אחת אחרת.. אמרתי לך תסמוך עלי.. אבל אתה לא רוצה.. זאת כבר בעיה שלך.."
תומר:" אני רוצה, אני רק אומר לך שאני בטוח שזה לא כ"כ יצליח. כאילו, קחי בחשבון שאני לא אוכל להיות איתך כמה שאני רוצה..."
אני:" פסדר אז לא חייבים להיות כל כך הרבה זמן ביחד.. נו אז מה יקרה..? אז תתגעגע יותר.. הכל עניין של רצון.. וזה כבר לא תלוי בי זה תלוי בך אמרתי לך.."
תומר:"טוב, יודעת מה, בואי נעשה את זה ככה...




