בנווווווווווווות..
מחר המשךך 😊
אני פשוט זזה להתקלח ואין לי כוח. =// אז מחר אני אשים המשך לפני שאני יוצאת לטיול לירושלים 😊
ברווווווווווווווווווווך ה' חחחחחחחחחחחחח
באמת ברוך השם חשבתי זה לא יגיע
אבל עד מחר...
אוהבת->מירב
מזל טובב 😛
חח סתם XD
מחכה למחר, אהה ותהני בטיול 😉
היי בנוות..
אין לי כוח עכשיו להגיב לכולכן, אני פשוט גמורה מעייפוווווווווווווות..
ויש לי מחר טיוןל לירולים.. חח אז אני חייבת לישון טוב
הקיצר מחר כשאני אחזור אני אגיב לכולכן ואם יהיו הרבה תגובות סביר להניח שאני אשים גם פרק..
אז..
תהננננננננננו 😊
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
פרק 56..
-דניאל-
''אחח אני כל כך מתגעגע אליה.. כל כך שברירית, עדינה, יפה..' חשבתי בזמן הצילומים.
"דניאל! תתעורר מה אתה חולם לי עכשיו?!" צעק עליי הצלם.
דניאל: "אני מצטער.."
"טוב בואו נצא להפסקה.." הוא אמר..
הלכתי לספות ישבתי לי שמה וחשבתי עליה..
יעל הנודניקית הזאת נדבקה עליי שוב.. מה היא לא מבינה לעזאזל?! שדי נמאס לי ממנה! שאני לא אוהב אותה יותר?! כמה קשה להבין את זה?!
היא התיישבה עליי ונתנה לי נשיקות קטנות "נכון שאתה מתגעגע אליי?!"
דניאל: "יעל די!" הקמתי אותה ממני "אני.."
יעל: "אתה מה?! אוף על מה אתה חולם כל הזמן..?!"
רון התערב בשיחה: "על מי..! את לא רואה שהילד מאוהב.." שלחתי מבט עצבני לרון 'תשתוק!'
יעל: "מאאאאאאאאאאוהב?!, מ..מה מה מה???????????!"
רון: "טוב אני אזוז.."
יעל: "דניאל.."
דניאל: "יעל עזבי.."
יעל: "דניאל" היא משכה אותי ואמרה בקול סקסי "אתה לא זוכר את כל הרגעים הטובים שלנו?!" התקרבה אליי ונשיקה אותי נשיקות קטנות בפה, נוגעות, לא נוגעות, נוגעות, לא נוגעות אחח זה חירפן אותי..
דניאל: "יעל אני פשוט.."
"בוא" היא אמרה במהירות ומשכה אותי, היא עצמה לי את העיניים והובילה אותי לאנשהו..
דניאל: "יעל, לאן את לוקחת אותי?!"
"ששש עוד מעט תדע" אמרה והמשיכה ללכת עד שנעצרה, "זהו!" הורידה מעיני את ידיה.
דניאל: "מה אנחנו עושים פה?!"
יעל: "מעלים זיכרונות טובים!"
דניאל: "אני הולך מפה!" אמרתי והלכתי לכיוון הדלת, בדיוק שבאתי לפתוח אותה יעל אמרה "היא נעולה!" ניסיתי לפתוח והיא אכן נעולה.
דניאל: "יעל.. המפתח!"
יעל: "אני לא נותנת לך אותו!"
דניאל: "יעל.." התקרבתי אליה.. "אתה רוצה אותו?!" אמרה לפתע "אז קח אותו!" והכניסה את המפתח לחזייה שלה..
דניאל: "יעל נו אל תהיי ילדותית תני לי את המפתח"
יעל: "אנחנו מעלים זיכרונות נכון?!, אז ששש.."
דניאל: "מה?! מה את חושבת שאת עושה?!" אמרתי כשהיא החלה להתפשט ונשארה רק עם גופיה קצרה, מתחת חזייה וחוטיני.
יעל: "מעלה זיכרונות.." אמרה בקול סקסי והתקרבה אליי..
החלה מנשקת אותי, נסחפתי איתה לכמה נשיקות קטנות
היינו צמודים מאוד, בגדיי החלו לרדת וכך גם הגופייה של יעל, המשכנו להתנשק ולאט לאט פתחתי את החזייה של יעל, שמענו את המפתח נופל על הרצפה, הסתכלנו אחד על השני ואז על המפתח ובשנייה אחת חזרנו להתנשק..
לא חשבתי על כלום באותו רגע, רק לראות את יעל, את גופה הסקסי ולעלות זיכרונות כמו שאמרה גרמה לגופי לבעור..
התגלגלו על המזרונים שהיו בחדר המראות הישן, פעם אני עליה ופעם היא עליי..
לפתע השמע צלצול הפלאפון שלי..
יעל: "לא..אל..אל תענה.." אמרה בלחש
דניאל: "זה רון, אני..חייב"
התנתקנו זה מזה, קמתי מעל יעל והתקדמתי לכיוון הג'ינס שלי שהיה זרוק אי שם על הרצפה.
דניאל- הלוו
רון- דניאל איפה אתה?!, אנחנו מחפשים אותך ואת יעל פה שעה איפה אתם?!
דניאל- יצאנו להסתובב
רון- כדי שתבואו למה יגאל [הצלם הראשי] חם עליכם!
דניאל- אנחנו בדרך!!
יעל: "מה הוא רצה?!, הוא הרס הכול!!"
דניאל: "הוא לא הרס כלום, זה לא היה צריך לקרות"
יעל: "מממממממממממה?!?!"
דניאל: "יעל, יאללה תתלבשי למה יגאל חם עלינו והם מחפשים אותנו כבר.."
יעל: "לא אכפת לי, מזה לא היה צריך לקרות?!" התחלתי להתלבש, לבשתי את הבוקסר שלי שהיה זרוק בפינה, ואת הג'ינס שהיה זרוק בצד אחר.
יעל: "תענה לי!!!" התקדמתי ליעל התכופפתי ולקחתי את המפתח מהרצפה, הסתובבתי ללכת והיא משכה אותי "תענה לי!"
דניאל: "זה לא היה צריך לקרות כי..כי אני אוהב מישהי אחרת!"
יעל: "כן, אבל קודם זה לא הפריע לך?!"
דניאל: "בואי נשכח מזה לרגע מחכים לנו!"
יעל: "לא אכפת לי!"
דניאל: "אבל לי כן!, נדבר אחר כך טוב.."
יעל: "טוב.."
דניאל: "תתלבשי.." אמרתי ושמתי את החולצה שלי, התקדמתי לכיוון הדלת פתחתי אותה ויצאתי, מותיר את יעל מאחוריה.
========================================
"אההההההההההההההההההההההה" צעקתי, מישהו דקר אותי, הנחתי את ידי על גבי הכואב, 'דם..'
התעוררתי במהירות, וראיתי מאחוריה את הורד, הורד שבא עם המכתב, החלטתי לפתוח את המכתב עכשיו.
פתחתי את המנורה שעל יד מיטתי, לקחתי את המעטפה האדומה לידי..
על המעטפה היה כתוב "כי לטעות זה אנושי, אך לסלוח זה אלוהי"
הוצאתי את המכתב מהמעטפה שהייתה מלאה בעוד דברים, הרחתי את הבושם של רועי, הבושם שאני כל כך אוהבת, והתחלתי לקרוא..
"ליטלי שלי..
אין לי מלים כדי לתאר לך כמה אני מצטער.. כמה אני מצטער על זה שאני כזה אידיוט
כמה שאני מצטער על מה שקרה, משהו שיכולתי למנוע אך לא עשיתי,
את צודקת שיכור או לא שיכור.
אבל את לא מתארת לעצמך כמה קשה לי בלעדייך, בלי הנשיקות שלך, החיבוקים, הליטופים..
בלי לחישות האהבה אחד לשני, כמה שאני מתגעגע אלייך כשאת אומרת 'אני אוהבת אותך'.
אני יודע שאני אידיוט אבל אני אוהב אותך כל כך.. כל כך..
אני מתגעגע לתקופה שלנו ביחד, מתגעגע אלייך
את לא יודעת כמה הייתי רוצה להחזיר את הגלגל לאחור ולמנוע את הכול, אך איני יכול וזה חבל
וזה כל כואב, כואב לי ושורף לי את הלב לדעת שאת ככה סובלת בגללי,
בגלל שטות שלי, בגלל טעות שלי, בגלל מעידה שלי..
אני רוצה לבקש ממך סליחה, ממך ומאלוהים..
ממך שפגעתי בך כל כך ומאלוהים על זה שפגעתי במלאך הכי יפה והכי טהור שיש!, בך..
ואני יודע ייתכן שלא תסלחי לי לעולם, שלא תרצי לראות אותי ולשמוע אותי יותר בחייך
אבל אני אוהבת אותך כל כך אוהב אותך ושום דבר לא יכול לשנות את זה!
אני רוצה לבקש ממך בקשה אחת, את לא חייבת להיענות לה, אני רק רוצה לראות אותך בפעם האחרונה.
אם לא תרצי לראות אותי אני אבין, אבל בכל זאת תחליטי לבוא ולהיפגש איתי גם אם תבואי ותלכי, גם אם תבואי ותבקשי ממני לעזוב אותך
העיקר שתבואי כי אני חייב להסביר לך, חייב לומר לך כמה..כמה שאני מצטער, מתנצל ואני יודע שזה לא יכול לתקן את הכאב שגרמתי לליבך אך אני חייב
חייב לומר לך, חייב לראות אותך גם אם זה בפעם האחרונה.
מחכה לך.. בחצות את כבר יודעת איפה.
ואל תשכחי לעולם, למרות הכול א-נ-י א-ו-ה-ב א-ו-ת-ך 3>
שלך.. רועי"
חצות?! 12?! מה השעה עכשיו נלחצתי..
השעה 12 וחצי בלילה..
חשבתי האם ללכת או לא, הסתכלתי במעטפה וראיתי שרשרת של לב, שבתוכה היו תמונות שלי ושל רועי..
וגם כמה שוקולדים, כל כך אהבתי אותו אבל היה לי כל כך קשה לסלוח.
לא ידעתי מה אני הולכת לעשות, אבל לבוא?! זה כן!
לבשתי ג'ינס רגיל וחולצה ארוכה דקה חומה עם טיפה מחשוף, מגפיי בוקרים חומות וז'קט ג'ינס.
שמתי עיפרון בעיניים ובושם.
יצאתי מביתי מחזיקה את הורד ביד אחד ואת המכתב ביד השנייה, לא הפסקתי לקרוא את המכתב, חזרתי על אותן השורות אולי כדי לקלוט שהוא אוהב אותי ואני צריכה לחזור אליו.. או אולי כדי לומר לי שגבר שבוגד פעם אחת יבגוד שוב..
המחשבות רצו בראש, היה לי קשה לראות אותו שוב, כל פעם שראיתי אותו נזכרתי באותו יום, בלילה במועדון הזה שהרס אותי ואת חיי..
הגעתי למקום המפגש, ראיתי את רועי יושב שמה, שמעתי את קולו כאילו בוכה, החזיק את רגליי אל ראשו, מסתכל למטה..
אני: "רו..רועי"
הוא הרים את ראשו, וראיתי חיוך קטן מתנוסס מבין כל הדמעות..
הוא קם וחיבק אותי חזק, היה לי קשה לא להחזיר לו חיבוק..
חיבקתי אותו בחזרה ודמעות ירדו מעיניי, עצמתי אותן חזק ופלאשבקים מאותו לילה תקפו אותי פתאום, הזזתי אותי ממני והסתכלתי בעיניו.
אני: "זהו ראית אותי.. ועכשיו אני הולכת" הסתובבתי ללכת והוא עצר אותי "לא, אל תלכי, אני..אני חייב להסביר לך אני הייתי שיכור, דפוק, מאוכזב כל כך ש..שפשוט, ליטלי שלי אני אוהב אותך"
אני: "אוהב אותי?!, איזו דרך יפה יש לך לראות לי את זה.."
הוא התקרב אליי, הסתכלתי על עיניו הניצוצות כבר כבו מזמן, וראיתי מולי עיניים עצובות, מבלי ניצוץ של שמחה.
הרגשתי אותו קרוב אליי, את נשימותיו מצד אחד כל כך רציתי לעצור, אך מצד שני כל כך הייתי זקוקה לזה.
התנשקנו נשיקה צרפתית איטית, מנצלים כל שנייה.
לאחר כמה זמן שלא נראה ברור התנתקנו, הסתכלתי אליו "אני לא יכולה.." אמרתי בלחש
הוא הסתכל עליי לא מבין..
אני: "אני לא יכוווווולה!!!" צעקתי וברחתי משמה.
המכתב נשמט מידי וכך גם הורד, הדבר היחידי שנשאר בידי זו הייתה השרשרת..
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
עד כאן!!
זזתי בנווות אוהבת אתכן המווווווווווווון 😊
מואאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
רחלוש =]]
קצר =[
אבל לא נוראא אח"כ אתת ממשייכה ארווך מובןן????
פרק יפפייפפה חחחחחחחח דניאל הזה, איזה חמווד
אבל עדיין שתהיה עם רועי גם הוא חמוד והוא אוהב אותה =[
למה היא ברחה ? מנייאקית לוקחת רק ת'שרשרת אה?!
תהני מחר בובה שלי
פרק מזה שולט טרוף אבל קצר כזה טוב נו נסלח לך
זה הכל מאהבה 😯
הפרק יצא מושלם....והקטע בו היא הלכה לפגוש את רועי הרגשתי שיש לי פיצול אישיות
חלק אחד מת מזה מת קבור שהם יחזור להיות ביחד
אבל החלק השני רוצה את דניאל כפרה עליו חחח
ויעל הזאת? יאו כמה בא לי להרוג אותה....דניאל שלי לא שלה שתבין
וואי איך בא לי דניאל אחד [זה לא קשור לז שהוא דוגמן] [על מי את עובדת?] חחח
יאללה יפה שלי מושלמת אחת תעשי מצווה ותמשיכי
אוהבת אותך המון המון
הפעם אין לי חפירה ענקית כזאת חחחחחחחחחח
אוהבת->מירב
ייייווואוווו.. מדהייםם פשוט מדהים!
רחלו'ש מאמי את כותבת מושלםם 😊
אל תפסיקי אף פעם לכתו ברור לך? ! @ #
המשךך 😛
יאוו רחלל...!
את ילדה מוכשרת ב-ר-מ-ו-ת!!!
הלוואי והסיפור לא ייגמר אף פעם...
ואני מקווה שאפילו תעשי פרקים בכל יוםם..
יאללה זזתי...
ביושש
דייייייי שיחזרו כברררר
המשךךךך
מדהייים =]
רק אפשר להסביר לי מי זה דניאל ? חחח.. כנראה שפיספסתי משהוווו או שאני פשוט לא זוכרת...
פרק יפייפה (:
סיפור כ"כ יפה 😊
איזה כיף היה אתמול חחחחח , דברי איתי יפתי 😛
תמשיכי במהרה :]
שבת שלום 😁
מאמי,
פרק מ ד ה י ם ;]
המשך דחוף (:
דברי איתי נשמתי =]
אוהבת אותך ה כ י P:
שבת שלום3>
איזה חמודייייייייייפםםםםםםםםםםם 😕
המשך מאמי שבת שלום😊