את רושמתת ממש יפהה(:
תמשיכי פשוט מדהיםם!
אוהבת דניאלי[:
QUOTE (lidorushit @ 24/02/2007) מ-ה-מ-ם-😮
רחלוש בהצלחה בלמידה היוםם :]
אוהבת מלא מלא מלא 😛
שבת שלום ומבורכת (:
תודה מאמי שליייייייייייי
מתה עליייךך 😘
QUOTE (LoLiii @ 24/02/2007) מייגאאאאאאד
שוו בוום "?!
תמשיייכיי ד ח ו ף
33333>
חחחח
אממ.. תחכי לפרק הבא ותראי מאמי..
מואאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (רוווותמיXD @ 24/02/2007) יואאא..
מ==ה==מ==ם 😊
אהבתי D:
תמשיכי =דחווווווף=
אוהבת
תודה יפיופה שליייייייי
מתה עליך נשמתי!!!
מואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (adva2244 @ 24/02/2007) מה בום?! איפה בום?! איך בום?! 😢 😢 😢
מ-ה-מ-ם-!
ההממששךך 😛
חחחחחחחחחח..
פשוט..
בוםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מואאה מאמי.. אני אמשיך בקרובב.. 😛
QUOTE (chen-daskal @ 24/02/2007) אני אוומרת שאני הולכת להרוג אותך טוב##?@#?#$?#$?$?
אני רוצה המשך עכשיו אבל מזה בזריייייייייייייז
יופי;]
דרך אגב המשך מפציץ;]
חחחח
אני בטוחה שזה יהיה מפציץץץץץץץץץ..
חחח
מתה עלייך נשמה!!
מואאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (מירבושקה @ 24/02/2007) זאת אני מירב(סופרמאמי)
מהמם..........................
אבל מה בום??!?!? 😕
לא רוצה בום?!?!?!?!? 😢
שלא יקרה להם כלום טוב ....בום זה לא טוב ....לפחות לא הבום הזה
יאללה רחלו'ש יפה שלי להמשיךךךך
חחחחח
מירבוש..
מתה עלייךך..
מה בום?! בום!! פשוט בום..
חחח
אל תדאגי לא יקרה ממש משהו, כאילו יקרה משהו אבל ממש..
אממ..
הקיצר מסובך!!
חחח
מתה עלייך נשמתי..
מואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (nit00 @ 24/02/2007) סיפור מושלםםם..
תמשיכי
תודה מאמי...
חחח
מואאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (daniel7374 @ 24/02/2007) את רושמתת ממש יפהה(:
תמשיכי פשוט מדהיםם!
אוהבת דניאלי[:
תודה נשמה שליייייייייי...
מואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
אוהבת..
רחלי,
מה הקטע שלך!? את מוכנה להסביר..!?
כי אני מזה לא מבינה מה קרה לך....!#$%^
יארבייייייייייייייייייייייי 😮
זה לא טוווווווווווווווווווווב
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
עווווווווווווווווווווווד פרק..
חחח
מקווה שתאהבוווווווווווווווווווווווווו 😛
חח
השקעתי המון!!! =]]
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
פרק 34..
דנה: "יאללה בואו מהר.."
מור: "טוב תירגעי.."
דנה: "נו.., למה המעלית הזאת לא מגיעה?!"
מור: "שנייה.."
"הנה היא הגיעה מרוצה?!"
דנה: "מאוד.."
הן עלו למעלית ולחצו על קומת הקרקע..
ולפני שהמעלית הספיקה לרדת פתאום נשמע..
בום!!!!!!!!! חזק..
דנה: "ואוו מה זה היה?!"
מור: "תירגעו!!"
דנה: "לא אני רוצה לצאת מכאן!!"
ירדן: "המעלית לא נפתחת!!!"
דנה: "מה את בטוחה תנסי.."
בת-אל: "הדלתות לא נפתחות!!!"
בר: "שנייה בואו לא נילחץ!!"
בת- אל: "המעלית לא זזה!!!"
דנה: "תנסו ללחוץ על אחת הקומות.."
ירדן: "זה לא נלחץ!!!"
דניאל: "נתקענו פה!!"
מור: "תירגעו מה הלחץ?!"
דנה: "מה הלחץ?! את רואה מה קרה פה עכשיו?!"
מור: "מה קורה?!"
דנה: "תסתכלי!!!"
מור הסתכלה מבעד לזכוכית השקופה של המעלית..
היא הזדעזעה נהייתה בשוק בגלל כל המראה של הילדים, הדם, הפחד הצעקות והתחילה לבכות..
הכל מסביב היה הרס, כל הכניסה של הקניון התפוצצה..
מלא גופות, אנשים מדדמים, בכל מקום בהלה וצעקות מחרישות אוזניים!..
"היה פה מחבל, מחבל התפוצץ.." המילים האלו נשמעו מכל מקום..
והבנות..
היו תקועות במעלית שלא זזה, מפחדות לא לזוז יותר מדי שמה המעלית תיפול בגלל הלחץ שנגרם מהפיצוץ..
כל ניסיונות היציאה שלהן מהמעלית נכשלו..
דניאל:" בנות זה לא יעזור לנו.."
מור בכתה ללא הפסק ואמרה: "ל..מה..? אני לא רוצה למות צעירה!! היא אמרה בבת אחת.."
בר: "גמאנחנו לא אבל תירגעי טוב מור! את מלחיצה את כולנו יותר ממה שאנחנו!"
דנה: "למה זה לא יעזור לנו לפתוח את הדלתות דניאל?!"
דניאל:" אולי כי אנחנו בין הקומה השנייה לראשונה?! אם הדלתות יפתחו אנחנו ניפול!!"
כשמור שמעה את זה היא יבבה ללא הפסק!!, ובכך הלחיצה עוד יותר את כל הבנות..
דנה: "פלאפון!!!"
בר: "מה פלאפון יעזור לך עכשיו?!"
דנה: "מה מה?! נתקשר למשטרה ונגיד להם שאנחנו לכודות במעלית בקניון שבו היה פיצוץ לפני כמה דקות.."
בר: "חכמה אחותי.. אהה?!"
דנה "נשענה על הזכוכיות והתקשרה למשטרה.."
היא הסתכלה למטה וראתה מלא אנשים וילדים צועקים לעזרה..
ילדים קטנים ותינוקות שלא מוצאים את הוריהם..
אנשים שנמחצים תחת קיר שקרס ולא מצליחים לצאת..
וילדים כמותן שנתקעו במעליות, "רק בשביל פוזה" מזדיינת ו.. את מחשבותיה הפסיקו הקולות מבעד הפלאפון..
..: "משטרה שלום, כאן רינת במה אני יכולה לעזור?!"
..: "הלו?! הלו?!"
דנה: "אהה.. כן.."
..: "שלום, כאן רינת במה אני יכולה לעזור לך?!"
דנה: "היי שמי דנה, ואני חברותיי תקועות במעלית בקניון שבו היה פיצוץ לפני כמה רגעים.."
..: "כן.. אני מבינה.."
מור חטפה את הפלאפון של דנה וצעקה: "מה את מבינה?! אני ילדה בת 15 ואני ממש לא רוצה למות צעירה אז תשלחי כבר אנשים שיחלצו אותנו מכאן!!!"
דנה לקחה את הפלאפון שלה ממור ואמרה: "אממ.. שנייה אחת.."
דנה: "מור את השתגעת?! ואם עכשיו היא לא תתייחס אלינו ברצינות?!"
מור:" מה אכפת לי!! והיא צעקה לכיוון הטלפון אני רוצה רק שיוציאו אותי מכאן.."
היא ישבה בצד והמשיכה לבכות..
דנה:" אממ.. את עדיין על הקו.."
..: "כן"
דנה:" אני מצטערת על מה שקרה לפני רגע, פשוט חברה שלי קצת בהיסטריה ממה שקרה.."
..: "זה בסדר.."
דנה: "אז מה תעשי בנוגע למה שקרה לנו?!"
..: "אני מיד יתקשר עם השוטרים שנמצאים במקום ויודיע להם על מצבכן.."
דנה:" אוקי.".
..: "את יכולה לתת לי רק טלפון שאני אוכל לאתר אתכן?!"
דנה: "כן כמובן.., אנחנו לא זזות לשום מקום היא אמרה בציניות.."
..: "אוקי מה המספר.."
דנה:" ********-052"
..: "אוקי, אל תדאגו בקרוב יגיע אליכן צוות חילוץ.."
דנה: "תודה"
בר: "מה היא אמרה?!"
דנה: "היא לקחה את הטלפון שלי, והיא תודיע למשטרה שבמקום על מצבינו.."
שני הייתה בשקט, היא לא יכלה לדבר מרוב הלם, היא פחדה לזוז..
ניסינו להרגיע אותה אך שום דבר לא הצליח.. היא לא רצתה שניגע בה וכל פעם שמישהו זזה היא הייתה משמיעה יבבה קטנה של פחד..
דנה ובר חזרו לשבת, ופתאום המעלית התחילה לזוז..
והפעם כולן התחילו לצעוק ולצרוח, הן נבהלו כל כך!!!, המעלית נרגעה אך כל תזוזה קטנה הייתה מרעידה את המעלית..
====================================================
אני: "מה?!"
שרון: "אלה היו הבנות של הקבוצה השנייה בקניון..????"
טל: "כן..לא אמרתם ששמעתם?!"
רועי:" לא עד כדי כך.."
אני: "הנה אבא של דנה.."
שרון: "אבא של דנה?! "
אני: "אממ.. לא המאמן של דנה התבלבלתי.."
שרון:" מה את אומרת נלך לשאול אותו?!"
אני: "אני חושבת שלא, הוא נראה מאוד עצבני.."
טל: "הוא תמיד עצבני" היא אמרה והלכה..
פתאום נשמעה הודעה ברשמקול של בית הספר:
"על כל התלמידים להיכנס לכיתות, עד שיאשרו לנו לתת לכם לצאת מבית הספר..
התלמידים מבית הספר השני יכונסו באולם הספורט"
רועי: "בואו לכיתות.."
אני: "אב..אבל.."
רועי: "מאמי, אנחנו לא יכולים לעשות כלום עכשיו.."
הוא חיבק אותי והלכנו מחובקים לכיתה..
נכנסנו לכיתה וכולם כבר היו שמה..
המורה נכנסה לכיתה, כולנו הצפנו אותה בשאלות
"מה קרה?!..מה קרה לבנות?!..מתי זה קרה?!..באיזה קניון?!.."
המורה ניסתה להשתיק את הכיתה אך ללא הצלחה..
סיוון מהקבוצה שלי של הכדורעף נכנסה לכיתה ואמרה שהיא צריכה להודיע הודעה:
"המאמנת ביקשה מכל הבנות של הכדורעף לבוא לחדר ההלבשה מיד!"
המורה: "טוב תצאו בבקשה בשקט!!"
מיד אחרי שסגרנו את דלת הכיתה, שוב התחילו הצעקות הרעשים על מה שקרה..
אחרי שעשינו סבבה בין כל הכיתות הגענו כולנו לחדר ההלבשה, שמה חיכתה לנו המאמנת סוזי.
סוזי: "בנות.. אין לי ממש מה לומר לכן.. יש לי בשורה אני כבר לא יודעת אם היא טובה או רעה..
בגלל הנסיבות אבל.. היא אמרה והתיישבה טוב,
בלי ללכת סחור, סחור אתן ניצחתן ניצחון טכני ואתן עולות לגמר.."
במקום רעש של איזה כיף, ניצחנו היה שקט, דממה אף אחת לא קמה ממקומה..
פתאום מבלי שום אזהרה מוקדמת קמתי על רגליי ואמרתי:" זה לא הוגן!,
אפילו לא ניצחנו! אנחנו לא יכולות לנצח מבלי לשחק וגם מבלי לדעת מה קרה לשחקניות!!"
המאמנת: "ליטל..אני מבינה אותך אבל.. אין מה לעשות[!]
מחובתי להודיע לכן שעוד שבועיים מהיום אנחנו יוצאות למשחק שדה!"
כל הבנות קמו ויצאו בדממה מחדר ההלבשה, כל אחת לכיתה שלה..
אני: "אבל זה ממש לא הוגן!"
שרון: "ליטל, תירגעי כבר את ממש לחוצה!!"
אני: "אוףף, עזבי אין לי כוח לכלום!"
שרון: "יאללה בואי לכיתה.."
אני: "לא.. לכי את.."
שרון: "טוב.. אבל תבואי..כן?"
אני:" כ..כן.."
לא יודעת למה הרגשתי רע, אני בקושי לא מכירה אותן..
נכון שאני לא אמורה לצחוק ולשמוח בגלל הפיגוע שאירע אב..אבל עדיין, אולי להיות קצת שמחה כמו כל השאר בגלל שניצחנו ואנחנו עולים לחצי הגמר בליגה..
הראש שלי היה במקום אחר, בזמן שרגליי מוליכות אותי אל הלא נודע..
לפני ששמתי לב, יצאתי משערבית הספר, עברתי בין הניידות שמעתי מרחוק:
"ילדה!, ילדה! אסור לעבור, אסור לך לצאת!, ילדה.."
אבל לא היה אכפת לי המשכתי ללכת..
הגעתי הביתה, נשכבתי על המיטה חשבתי על מה קרה האם הכול בסדר..
פתחתי את הטלוויזיה על ערוץ 24 הקשבתי לשירים ולאט לאט נרדמתי..
====================================================
מור: "די אני לא יכולה להיות פה יותר!!! קשה לי לנשום לא יכולה לזוז די!!!" היא צרחה וקמה..
המעלית זזה מצד לצד, כולן היו מבוהלות..
בר: "יופי מור!! אל תזוזי עכשיו!!!"
מור: "את חושבת שאני אמשיך לעמוד ככה כמו איזה נר?!"
בר: "כן!!, את גרמת לזה!!"
מור: "לא אני יושבת.."
היא התיישבה והפעם זה היה נשמע כאילו משהו מלמעלה מתחיל להיקרע..
דנה: "מה זה היה?!"
בר: "שמעתן את זה?!"
ירדן: "די אני מפחדת!!"
דניאל: "יופי מור!!"
בת-אל: "מעכשיו את לא זזה!!"
מור: "ומי שואל אותך בכלל?!, מי שם עלייך!!"
בר: "את תשימי עליה, וכדי לך אחרת כולנו ניפול למטה!!!"
מור: "טוב אל תצעקי, ממילא אין פה כל כך הרבה אוויר.."
דניאל: "כל עוד המאוורר שפה יפעל יהיה לנו אוויר.."
דנה: בת-אל? את מגיעה לכפתורים?!"
בת-אל: "כן למה?!"
דנה: "תנסי בבקשה ללחוץ עליהם?!, אולי זה יגרום לתזוזה.."
בר: "לא!!"
דנה: "נו שתנסה.."
בת-אל קמה טיפטיפה לכיוון הכפתורים שלה המעלית היא לחצה על הכפתור של קומה 1 ו..
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
מקווה שאהבתן בנות..
חח
כי השקעתי באמת..
והפרקים הבאים הולכים, לפי דעתי להיות יפים..
מואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
אוהבת המון!!!
רחלוש =]]
QUOTE (_ליווש_ @ 25/02/2007) יארבייייייייייייייייייייייי 😮
זה לא טוווווווווווווווווווווב
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חחחחח
הרגע המשכתי מאמי שליי..
מואאאאאאאאאאה 😘
QUOTE (רוווותמיXD @ 25/02/2007) רחלי,
מה הקטע שלך!? את מוכנה להסביר..!?
כי אני מזה לא מבינה מה קרה לך....!#$%^
אממ..
עדיף שנדבר באיסי מאמי..
מואאאאאאאאאה 😘
יאוווווווווווווווו
רק שלא תיפול המעלית למטהההההההה
אמאאאאאאא
המשךךךך[=
אתר האהבה הישראלי