QUOTE (דרדון1 @ 23/09/2007) חח אז מה שאין מתח?
זה מהמם!
יואו אני עדיין אומרת איך בא לי שרועי יחזור אני כל דקה חושבת עליו..
חחח
בעיקר בגלל אור... 😊..
אוף אני כבר בכלל לא זוכרת למה הוא עזב..
חחח
אני רק זוכרת שהוא עזב בגלל שהם נפרדו ולא ייכל לחיות יותר בלעדיה.. 😢..
אני אוהבת את בן אבל יותר את רועי.. 😊..
חחח חרשתי עליו..
בקיצור פרק מהמם אז מה שאין מתח!..
והמשך דחוף!.. 😊..
- תקראו את הסיפור שלי בבקשה... - 😊...
חח תודה יפה שליי (:
ורועי יחזור, ובגדווווללל
אתם עוד תראווו 😉
אני אמשיך מחר או מחרוותים..
וברור שאני אקרא את הסיפור שלך..
למרות שקראתי אותו אז, אבל מרוב בלאגן עזבתי סיפורים =\\
אבל זה לא יקרה שווב 😊
אוהבת 33>
QUOTE (מורקעע @ 26/09/2007) מתי המשך =]?
המשך מחר או מחרותים..
אין לי ממש מוזה לכתוב המשך עם כל מה שקורה מסביב =\\
QUOTE (sufipufi @ 27/09/2007) הממשךךך 😊
המשך מחר או מחרוותים.. 😊
QUOTE (סוופרמאמי @ 27/09/2007) מתח לא מתח
העיקר שזה מושלם
וזה מושלם
חלוש י'ילדה מוכזרת התגעגעתי לסיפור הזה :'(
תמשיכי [מקווה שמהר]
מאוהבת בך עד קלות הנשימה
מייירבושלי תודה יפתייי 😊
מי שמדבר על מוכשרונות תסתכלי על עצממך אלוהיים!!
אלת הכישרוון..
מירבי שווש אז מה אם התגעגעת לסיפור הזה..
את זכית לראות סיפור אחר יותר יפה מי זה לא?! 😉
חח
סתםםם 😁
אני אמשיך מחר או מחרותיים אין לי זמןן =\\
אוווווהבת אותך נשמתייי 33>
QUOTE (loisana11 @ 27/09/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 27/09/2007) מתח לא מתח
העיקר שזה מושלם
וזה מושלם
חלוש י'ילדה מוכזרת התגעגעתי לסיפור הזה :'(
תמשיכי [מקווה שמהר]
מאוהבת בך עד קלות הנשימה
מייירבושלי תודה יפתייי 😊
מי שמדבר על מוכשרונות תסתכלי על עצממך אלוהיים!!
אלת הכישרוון..
מירבי שווש אז מה אם התגעגעת לסיפור הזה..
את זכית לראות סיפור אחר יותר יפה מי זה לא?! 😉
חח
סתםםם 😁
אני אמשיך מחר או מחרותיים אין לי זמןן =\\
אוווווהבת אותך נשמתייי 33>
אל תחמאי לי השתן יאללה לי לראש וזה מגעיל שתן בראש 😛 חחחח סתאםםם
אני אלת הכישרון
כנראה שחכת מי את 😛
וקשה לי לבחור פה יש את דניאל שמ יש מישו אחר [לא מגלה פרטים 😛]
אוהבת אותך יפתי 3>
QUOTE (loisana11 @ 27/09/2007) QUOTE (דרדון1 @ 23/09/2007) חח אז מה שאין מתח?
זה מהמם!
יואו אני עדיין אומרת איך בא לי שרועי יחזור אני כל דקה חושבת עליו..
חחח
בעיקר בגלל אור... 😊..
אוף אני כבר בכלל לא זוכרת למה הוא עזב..
חחח
אני רק זוכרת שהוא עזב בגלל שהם נפרדו ולא ייכל לחיות יותר בלעדיה.. 😢..
אני אוהבת את בן אבל יותר את רועי.. 😊..
חחח חרשתי עליו..
בקיצור פרק מהמם אז מה שאין מתח!..
והמשך דחוף!.. 😊..
- תקראו את הסיפור שלי בבקשה... - 😊...
חח תודה יפה שליי (:
ורועי יחזור, ובגדווווללל
אתם עוד תראווו 😉
אני אמשיך מחר או מחרוותים..
וברור שאני אקרא את הסיפור שלך..
למרות שקראתי אותו אז, אבל מרוב בלאגן עזבתי סיפורים =\\
אבל זה לא יקרה שווב 😊
אוהבת 33>
די!!!!
יואו!!!!
באמת?!!!!
את יודעת איך ריגשת אותי!... :]
איזה כיף רועי יחזור!!! ובגדול!!!.. חחח.. :]
תודה, תודה ותודה!!!... :]
- אוהבת -
" אל תפסיקו לקרוא את הסיפור הזה! " חחח.. :]
סיימתי לכתוב את הפרק הבא +
כשאני אחזור מהפסטיבל אני אעלה את זה לפה טוב בנוות?!
שיהיה לכן יום משגע ומקסים!!! 😁
אוהבת אתכן!! 33>
אוופ זה כזה מעצבן!!!
יש לי שאלה?! יש לי פרק יפה כזה אבל..
אני מרגישה שמשהו חסר..
אני לא אומרת שהפרק מושלם חס וחלילה כי אני חושבת שחסר לו טעם כדי להיות לפחות טוב
אבל אני לא יודעת מה..
אני עוברת על הפרק ולא מצליחה להבין מה חסר ליי
אתן רוצות שאני אעדכן בכל זאת עכשיו או יותר מאוחר שזה גג מחר!!!
כי כבר יבשתי אתכן מסכנות שלייי
לא נורא שימי בכל זאת בטוחה שהוא יפה 3>
QUOTE (loisana11 @ 01/10/2007) סיימתי לכתוב את הפרק הבא +
כשאני אחזור מהפסטיבל אני אעלה את זה לפה טוב בנוות?!
שיהיה לכן יום משגע ומקסים!!! 😁
אוהבת אתכן!! 33>
תשימי, :] הוא בטוח פרק מהממם.. :]
ולאיזה פסטיבל הלכת?
חחח.
מקווה שנהנית.. :]
המשך דחוף.. :]
כן כן כן תשימיי!! =]
אני בטוחה שהוא מושלם! P:
חח כבר מעלה את הפרק..
והיה לנו באריאל פסטיבל בריא בריא חח D:
היו כל מיני הפעלות ומופעים..
ושלם אסייג היה והרקדנים האלו מהדבר הגדול הבא..
הרקדנים והילד הקטן והחמוד הוא.. חח
הקיצר היה ממש כייפ, ממש נחמדד
ואני כבר מעלה את הפרק.. (:
היי בנווותת.. 😊
תודה על הסבלנות שלכן עד שאני מעדכנת..
ומצטערת שהפרקים יוצאים מעפנים כאלה פשוט אין לי מוזה
כל כך רע לי בזמן האחרון שקשה לי לכתוב..
טוב עזבו לא משנה..
הקיצר הנה הפרק מקווה שתאהבווו
וגיבו לי אל תהייו רעוות.. 😛
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
פרק 84..
אני: "כמה זמן כבר התייבשנו פה" צעקתי לבנים שהתקרבו אלינוו
בן: "לא ראית איזה תור ארוך היה"
אני: "חח ראיתי אבל סתם כייף להציק לכם 😛"
בן: "בוואי הנה!" אמר ומשך אותי לנשיקה מתוקה.
נכנסנו ללונה פארק וישר כולם רצו לתור של הטופספיד, ואני פשוט עמדתי בצד הסתכלתי על המתקן ואמרתי לעצמי בלב 'לא לא ולא! אין מממצצצצבבבב!'
שרון: "ליטל יאללה בוואי למה את מחכה?!"
אני: "לא, אין מצב שאני עולה על המתקן הזה!"
בן: "מה קרה בובי למה את לא עומדת בתור"
אני: "כי אני מפחדת.."
טוב כן אני פחדנית, מה אני אעשה אני פרנואידית, תמיד חושבת על הגרוע מכול!
בן: "בואי אני אשמור עלייך"
אני: "לא לא לא בן אני מעדיפה להישאר פה!, אני אצלם אתכם תלכו אותם!"
בן: "בטוחה?!"
אני: "כן תעלו אתם, כי אין מצב שאני עולה על זה!"
כולם חיכו בתור, ואז הגיעה תורם ראיתי את כולם עולים למתקן, הבטן שלי התהפכה ממש דאגתי להם, המתקן החל לפעול אך לפתע הוא נעצר..
אף אחד לא הבין מה קרה ופתאום לילך רצה מחוץ למתחם המתקן, המתקן הופעל והיא כבר הייתה לידי.
לילך: "יאוווווווו איזה פחד!!" היא התחילה לצרוח
אני: "חח את בקושי עלית על המתקן.."
לילך: "כן כי פחדתי אלוהים רק לשבת שמה זה מפחיד רצח!!"
אני: "חח פחדנית שלי"
לילך: "מי שמדברת.."
צילמתי אותם כמה תמונות ואני ולילך ראינו שהתור לצלחת קצר אז נכנסו לשמה, היה כייפ (:
כשירדנו ראינו את כל הקבוצה מחכה לנו, חח
וכולנו עשינו שוב, והצטלמנו תוך כדי, חח היה קשה אבל כיפי.
"בואו לטא-גא-דא" צעקתי לכולם, המתקן האהוב עליי בלונה פארק..
למרות הכאבים היה כייפ, נראה לי הייתי במתקן הזה הכי הרבה שיש.
המשכנו להסתובב כבר עלינו כמעט לכל המתקנים, והחלטנו לשבת לאכול.
כל אחד קנה לו אוכל וישבנו לדבר.
ליאור: "בואו לאנקונדה"
שרון: "אוופ איתך הרגע אכלתי!"
ליאור: "יאללה נו אל תהיי פדלאה"
יסמין: "היי למי אתה קורא פדלאה, חכה חכה ליאור אני אכסח אותך"
ליאור: "אווהוו יסמין הערסית" אמר בקול מתגרה.
..: "לא הייתי מתגרה בה אם הייתי במקומך" כולנו הסתובבנו לאחור ויסמין פשוט צרחה "עעעעעממממיייייתתתתתתת?!??!?!?!?"
כן כן עמית היה שמה, לא הבנתי מה קורה בינו לבין יסמין, כי לא ממש יצא לנו לדבר לאחרונה,
ולמעשה גם להם, מאז הנשיקה שלהם הם לא דיברנו, רק החליפו מבטים, אז הגיע הזמן שהם גם ידברו לא?!
שכנענו את יסמין ללכת לדבר עם עמית בצד, בשקט, לא לריב או לצרוח..
הם הסכימו והלכו להן ואנחנו הלכנו גם, לאנקונדה ://
כבר אמרתי שאני פחדנית?! אוהו כי אני כןן..
הלכנו לאנקונדה וכל כל הדרך התלבטתי אם לעלות או לא..
הרגשתי ליטוף נעים בידי הימנית, בן החזיק את ידי חזק ולחש לי "אל תפחדי, אני אשמור עליך תמיד!" חייכתי חיוך קטן אליו והחלטתי שאני כן עולה.
כל התור הארוך הזה בן שאל אם אני בטוחה, עניתי שכן
עקצוצי חרטה התחילו לבצבץ ככל שהתקדמנו אבל החלטתי שדי מספיק הגיע הזמן להתגבר על הפחד.
אני ובן ישבנו באמצע אחד ליד השני והחזקנו ידיים חזק.
"את עדיין יכולה להתחרט" אמר לי
אני: "לא זה בסדר, אני רוצה רק אם תבטיח לשמור עליי"
בן: "אני מבטיח" הוא שלח לי נשיקה ושלחתי לו בחזרה.
המתקן החל לפעול, נסענו אחרונה, החזקתי את ידו של בן חזק, הבטתי בעיניים המדהימות שלו והחלה הירידה.
"אאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההה" צרחתי חזק, ממש חזק!!
מסכן בן, הוא החזיק את ידי חזק מאוד וצעק לי שהוא אוהב אותי 😛
הרכבת נעצרה, והחלה לעלות למעלה לעשות את הכול שוב הפוך..
הפעם פחות פחדתי, הרגשתי את הליטופים הרכים של בן בידיי וזה גרם לי לתחושת ביטחון טובה (:
עשינו הכול אחורה, צעקתי שוב, אבל לא פחדתי, ירדנו מהמתקן והדבר הראשון שעשיתי זה לחבק חזק את בן ולתת לו נשיקה גדולה..
"תודה" לחשתי לו
בן: "אני גאה בך יפה שלי"
לילך: "אני לא מאמינה שעשית את זה!!!"
אני: "חח גם אני לא.."
עומר: "בואוו שוב!!"
אני: "אני חושבת שאני אוותר, אני צריכה לעקל את זה עדיין"
היום בלונה פארק היה ממש כיף, יסמין ועמית לא חזרו אלינו אבל שלחו הודעה שלא נחכה להם 😉
בשעה 8 התקפלנו, ונסענו חזרה כל אחד לביתו.
הגעתי הביתה אמרתי שלום להורים, התקלחתי בזריזות, נשכבתי על המיטה ונרדמתי.
========================================
דניאל: "אני אומר לך שאני לא רוצה להמשיך לדגמן כאן!"
"אבל למה?" שאל הסוכן של דניאל בפעם האלף.
דניאל: "כי אני לא רוצה להמשיך להיות בארץ, חוץ מי זה פנו אלינו מהסוכנות בארצות הברית.."
"אני יודע דניאל, אבל הקריירה שלך פה בעיצומה אתה באמת רוצה לפרוש פה ולהתחיל מהתחלה בחו"ל"
דניאל: "כן אני רוצה, תבין אותי אין לי יותר מה לחפש פה, שמה אולי אתחיל מ-0 אבל יכירו אותי בעולם כולו"
"איך שאתה רוצה, מה שאני אגיד לא ישכנע אותך נכון?"
דניאל: "נכון!"
"ההורים?"
דניאל: "ההורים נשארים פה עד שאחותי הקטנה תסיים את השנה, ואז יעברו לקליפורניה כמו שתכננו מהתחלה ונפגוש אותם שם."
"אתה תלמד שם?!"
דניאל: "יאוו כמה שאלות, כן אני אלמד שמה, וכן נוסעים לחו"ל.. השאלה היא מתי?"
"אני אדבר עם הסוכנות ואחזור אלייך"
דניאל: "אוקי אני הלכתי."
הלכתי לביתי נשכבתי על המיטה חושב האם זה הדבר הנכון לעשות?
הזמן עבר ואני עדיין שוכב על מיטתי, היה דחף חזק לפרוק קצת, להירגע
הטלפון צלצל, זה היה סוכן להודיע שעוד שבוע נוסעים ושהוא כבר הודיע להורי.
קמתי ממיטתי מסתכל החלון, החושך כבר ירד.
"הלו מיכל?!" התקשרתי ליזיזה שלי.
מיכל - "דניאלוש מה קורה נסיך שלי?"
דניאל- "יש מצב אני בא אלייך עוד 5 דקות"
מיכל- "תבוא עכשיו יש לי בית ריק"
סידרתי את השיער מהר, התבשמתי, לקחתי את המפתחות לאוטו ויצאתי לכיוון ביתה של מיכל.
"הלו מיכל? אני פה תפתחי לי"
מיכל- "בוא לגינה"
הלכתי לגינה שלה וראיתי את מיכל שוחה עירומה בבריכה שלה.
הסתכלתי עליה וכבר שכחתי כמה פצצה היא ניראת.
מיכל: "אתה מתכוון לבהות בי עוד או להיכנס"
במהירות פשטתי את בגדי וקפצתי עירום לבריכה לצד מיכל.
התקרבתי אליה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה בזמן שידינו חוקרות וממששות את הגוף של השני.
האווירה התלהטה, ומהבריכה עברנו למטבח עשינו את זה בכל מקום בביתה.
על שולחן האוכל, על השטיח בסלון, בחדר של ההורים בחדר שלה ובאמבטיה.
מיכל: "אוו דניאל זה היה מדהים, מזמן לא היה לי סקס כזה טוב"
דניאל: "כן.." אמר לא מרוכז.
מיכל: "אתה יודע ההורים מגיעים רק מחר בערב, יש לנו עוד זמן.."
דניאל: "לא מיכל כבר מאוחר" הוא הסתכל על השעון הגדול בחדר המורה על השעה 4:00 AM "אני צריך ללכת"
מיכל: "כבר?!" אמרה בקול עצוב
דניאל: "כן אני צריך ללכת, דברי איתי כבר" דניאל קם מהמיטה, יצאה החוצה לגינה לבש את בגדיו וחזר לביתו, לא יודע מה לעשות עם עצמו.
========================================
עמית: "תודה שבאת לדבר איתי"
יסמין: "אתה לא צריך להודות לי,לא באתי כי בגללך אלא בגלל הבנות שהתעקשו" אמרה בקשיחות מנסה לחסום את רגשותיה ואת הדחף לקפוץ עליו ולנשק אותו.
עמית: "תקשיבי יסמין אני.."
יסמין: "אתה מה?! מה אתה רוצה??"
עמית: "יסמין אני יודע שאת אוהבת אותי, ואת יודעת שגם אני אוהב אותך.."
יסמין: "ואתה יודע שאני לא יכולה לשכוח את מה שקרה"
עמית: "ולסלוח?!,
בבקשה יסמין אני מתחנן אני אוהב אותך, אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך, לדמיין אותך את כל הזמן במחשבות שלי, הייתי שמוק, דביל, מטומטם, מפגר ואם יש עוד משהו שאת רוצה להוסיף זה הזמן.."
יסמין: "אידיוט, שפל, בן זונה מניאק!!.."
עמית: "אני יודע שהייתי אידיוט שפל בן זונה, מניאק ומה לא?! אבל קשה לי, כואב לי, כל לילה אני שוכב במיטתי ומדמיין אותך מחייכת וצוחקת את הצחוק המיוחד שלך שגורם לי לצחוק אחרייך בלי שם סיבה, ורואה איך לאט החיוך דועך, והכול.."
יסמין: "בגללך" היא השלימה והרגישה את ליבה מתרכך, האם הוא דובר אמת?! הוא נראה כל כך כנה, ראו שהוא מתחרט.
היא לא ידעה מה לעשות פחדה להיפגע שוב, היא אהבה ועדיין אוהבת אותו כל כך, אבל ליבה לא מסוגל יותר לעמוד בעוד פגיעה..
עמית: "בבקשה תסלחי לי יסמין אני מוכן לעשות הכול.."
יסמין: "אני סולחת לך" היא אמרה בשקט..
עמית: "ואני אע.. מה?! את סולחת ליי?!" אמר בהתרגשות
יסמין: "כן.. אני סולחת"
עמית: "ואיי תודה יפה שלי תודה אני מבטיח לך שאני לא אאכזב אותך" אמר והתקרב לנשק אותה אך היא עצרה והוא.. הביט בה במבט לא מובן..
יסמין: "אמרתי שסלחתי, אבל לא אמרתי שנחזור"
עמית: "מ..ה?"
יסמין: "כואב לי תבין אותי בבקשה.." אמר ודמעות החלו לזלוג
עמית: "אני אעשה הכול כדי לזכות בליבך בחזרה" אמר וחיבק אותה..
יסמין: "אני כבר באה"
עמית: "לאן את הולכת?!"
יסמין: "לשירותים, תחכה לי?!"
עמית: "כן נסיכה שלי" אמר והיא הביטה בו במבט עצוב..
"מצטער" אמר במהירות "טעות שלי!" לכי אני מחכה לך כאן!"
יסמין הלכה לשירותים ושטפה את פנייה, הסתכלה על עצמה במראה הדמעות המשיכו לזלוג, סתם ככה בלי סיבה :/
האי ניגבה את פנייה, ממשיכה לבהות בהשתקפות שלה, מנסה למצוא רמז, משהו לעזור לה להחליט
האם לוותר על האהבה, או לא..
היא לא בטוחה שתצליח לסמוך עליו שוב..
אם היא רק תכיר מישהו חדש, מישהו שישנה את חייה ויעזור לה לקבל ולהחזיר את קסם האהבה..
היא יצאה מהשירותים ולמקום שבו אמור לחכות לה עמית, אך הוא לא היה שמה..
היא הסתובבה וחיפשה בכל מקום אך שום זכר לא היה ממנו..
היא לא האמינה שזה קורה, שהגבר שהתחנן קודם אליה נעלם פתאום,
היא סובבה את גבה אליו והוא כבר ברח..
דמעה זלגה מעיניה, היא לא ציפתה שהוא יברח..
לפתע היא הרגישה מישהו מחבק אותה מאחורה ומגיש לה בובה פרוותית של הלו קייטי מחזיקה בוורד אדום ויפה.
היא חייכה חיוך ענק, והחזיקה את הבובה ביד..
היא לא ידעה מה לומר ולא ידעה מה לעשות, היא הסתובבה, היא לא ציפתה לו..
דעיי איזה מדהיםם!!! =)
שמחה שנהנת פסטיבל :]
ומקווה שתרגישי טוב יותר!!
מחכה להמשך הבא מור =]
