בוודאי שאלת את עצמך מדוע אני מרגיש / ה תקוע / ה בזוגיות שלי כיום.
מדוע תמיד אני מסתובב / ת ומושך / ת בדיוק את כל אותם נשים / גברים הקשים, הבעייתיים, המופנמים, הלא רגישים בכלל ובפרט אלי ולצרכיי,
גברים / נשים המנצלים, פוגעים מילולית, ומרוכזים בכל מיני דברים אשר קשורים לכל דבר מלבד לעולמי / עולמנו המשותף?
איזה סוג אנשים אנחנו בעיניי האחרים? האם אנחנו רצויים בקרבם? אהובים עליהם? דחויים?
קורבנות של אותם אנשים? ואז, בחלוף השנים התגבשנו בתחושתנו הפנימית כתוצאה מהיחס באותן המסגרות, ולמדנו לאיזה סיווג אנחנו "כביכול" מתאימים בתור חומר :
אנושי – חברתי – מנטאלי – השכלתי - מיני, ועוד - כלומר בלי לשים לב, החיים לימדו אותנו לראות את עצמנו ב "מראה" שהם מציבים לנו, בתנאים שלהם, ב"גודל" שהם קובעים שנהיה, וכדומה, כאשר אנחנו בינינו לבין עצמנו בלית ברירה, בד"כ, מקבלים דרך "מראת חיינו" (כלומר, הלא הם אותן חוויות ורשמים בכל אותן המסגרות שהיינו, כאמור, לאו דווקא בצורה
אחידה והומוגנית ולעתים בצורות מנוגדות ממסגרת אחת לשנייה) תדמיות והשקפות עולם
תפיסתיות לגבי מי ומה שאנחנו במהותנו – הפנימית, האינטלקטואלית, התקשורתית , המינית, החיצונית, והמנטאלית...
ובשל היותנו צעירים, בלתי מנוסים מספיק אם בכלל, לא בשלים לביקורת , וחשופים כפרח בר בראשית פריחתו האביבית,
באמצע שמורת טבע לא מוגנת בעליל מלאת "מטיילים" שקצו ב"תרדמת החורף" המשעממת... ,
קבלנו את כל מה שאותם "המטיילים" / "החיים" שבקרבנו, נתנו לנו בתפיסתנו את עצמנו...
כל אחד מאיתנו קבל תפיסות ותחושות אלה מהם לאישיותו, בדרכו - המרדנית / המופנמת...
לא משנה... בד"כ בהכנעה לבסוף...
קיבלנו את אישיותנו, כפי שאנחנו מבינים ומרגישים אותה כפי שחדרה אל תוך ליבנו, נפשנו – ונשמתנו , מוחנו – כולל, ובצורה בלתי מבוטלת גם לתת הכרתנו, ואף לגופנו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשפתו ...
וזה בעצם מי ומה שאנחנו כיום... זהו מכלול עולמנו הפנימי בתחושתנו הפנימית ובראייתנו את עצמנו בעינינו אנו...
אלא, אם כמובן , במהלך השנים ביצענו או "התבצעו" בנו, שינויים תפיסתיים מנטאליים וכדומה, במודע או שלא במודע, בעצמנו...
ואז כמובן גילינו דברים אחרים, משמע, גילנו מי ומה הן המהויות המאפיינות אותנו כפי שאנחנו בוחרים לקחת אותן מהעולם הסובב... ולא כפי שהוא בחר / בוחר לתת אותן לנו בדרכו שלו... באמצעות אותם
האנשים שסבבו אותנו בעברנו...
כשאנו יוצאים אל העולם... ובוחרים את האחד / ת – האהוב / ה האולטימטיבי / ת... קורים מספר דברים...
ראשית - תפיסתית ומנטאלית אנו "משווים" אותו לעצמנו ולכל מכלול המהויות והצרכים שלנו... כפי שלמדנו מה"מטיילים" בעברנו, לראות את עצמנו ולפיכך לקבוע לכאורה מה אנו "צריכים"...
בתהליך זה עולות במוחנו שאלות אשר בחלקן נמצאות בהכרה ובהבנה, וחלקן , בתת ההכרה, כגון :
א. מה הם הערכים המוספים שאקח מעולמו של אותו בן / בת זוג פוטנציאלי / ת זה / זו ? או איך שאומרים החבר'ה :" מה יצא לי מזה? "... מה אני הולך / ת להרוויח כאן? וכמה זה באמת כדאי לי, מבחינה אינטרסנטית נטו כפי שאני צריך / ה או רוצה , לחבור לאותו אדם פוטנציאלי?
ב. האם קיימת אפשרות למצוא במקום אחר קשר פוטנציאלי יותר עם "רווחיות" מועצמת יותר?
ג. ואז תת המודע שלנו, בצורה בלתי הכרתית כמובן, שואל : " האם אותו בן / בת זוג פוטנציאלי / ת
יכול / ה "לתקן / לשקם" את אותם נזקים שגרמו לנו ה"מטיילים" ממסגרות החיים הצעירות שלנו? האם הוא נתפס בעינינו ובאינטואיציה שלנו כבעל אותו – "דפוס אישיותי", כשלהם?
האם הוא מתנהג / מדבר / נראה / משדר – את אותם סוגי מסרים שקיבלתי מהם?...
לאחר תהליך קבלת ההחלטות , בהנחה שאותו / ה בן / ת זוג בפוטנציה, עבר בהצלחה את "המבחן",
אנו מתחילים, באמצעותו / ה ובאמצעות המהויות שבעצם נחשפנו אליהן בעבר... להילחם שוב את מלחמות
הקיום הקודמות שלנו, "בשמורה" בה "גדלנו"...?... "צמחנו"...?... משכבר הימים בחברת אותם ה"מטיילים"... ורבותיי, כאן בעצם ההיסטוריה שלנו חוזרת...
אז מה עושים? כיצד מתמודדים? כיצד בוחרים את האחד / ת בלי ליפול למלכודת הנ"ל?
א. 50 אחוז מפתרון הבעיה תלוי במציאתה ומבטיח אותה... בד"כ...
ב. ברר/ י עם עצמך את הסוגיות הבאות : " האם אני באמת מודע /ת למי שאני באמת? האם אני מעריך / ה את עצמי בצורה באמת חיובית עם כל המשתמע מכך? האם אני לא נמצא / ת במקום של שיפוט עצמי לכף חובה על ידי? והאם זה טוב לי?
האם התיקון / האדם המתקן – כאן ועכשיו זה מה שאני מאחל לעצמי?... זה מה שאני צריך?
הוא / היא זה מה שבאמת "יפריח" אותי לאותם מקומות שחלמתי תמיד להגיע אליהם?...
מה באמת אני רוצה מעצמי כאן ועכשיו?... כיצד זה יראה בהשתקפות עתידית?...
לאחר הפנמת והטמעת השאלות בך, אם את/ ה בוחר / ת בטוב, משמע, בחירה בבן / בת אדם טובים במהותם (עד כמה שניתן אינטואיטיבית להבחין בכזה דבר במסגרת הכרות ראשונית וקצת הלאה במסגרת התהליך... והכול כמובן אינדיבידואלי לפי מהותך ... ), אדם שמתפקידו ( מתוך בחירה וזכות )לתת לך
חום ואהבה, תמיכה, וכל המשתמע מקשר זוגי בריא, (עם כל סטיות התקן בקשר שכזה כמו ויכוחים וכדומה , מן הסתם ),כלומר בחרת, להעביר הילוך, מאותו הילוך בו היית ( אם בכלל היית ) וללכת צעד מעבר לבעיותיך הקיומיות – רגשיות – מנטאליות, כפי שהיו טמונות בעברך... ובאמת לקבל מה שכל לב גוף ונפש זקוקים וצמאים אליו מבחינת המהות האנושית שלנו, אזי זהו בעצם שלב שבו ביצעת
צעד קטן עבורך... וצעד גדול... עבור האנושות סביבך...
כי התחברת לאמת הבריאה, הבונה, המצמיחה, המפריחה – את שממת העולם הזוגי... כפי שהיא באה לעתים קרובות לידי ביטוי בסטטיסטיקת הגירושין בארץ... כפועל יוצא של הנושא הנדון כאן...
ואם בחרת להישאר באותו מקום, כי זה מה שאת / ה צריך / ה או רוצה כרגע... תשתדל /י לעבוד על עצמך ועל המקום שבו אתה עומד, ו"לצמוח" בכלים בהם אתה יכול להשתמש כיום... כדי לשפר את עולמך כפי שהוא נתפש בתוכך, ומחוצה לך – בזוגיות, בעבודה, עם הקרובים וכדומה.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*




