באופן עקרוני אני טיפוס ששואף לשלמות. חשוב לי שהדברים יעשו על הצד הטוב ביותר. עד לא מזמן, כשמשהו לא היה 100 אחוז, הוא לא היה מספיק טוב בעיני. ככל שפיתחתי מודעות, יכולתי לראות ששאיפה מעין זו, למרות היותה מעודדת עשייה, מחזקת את הצד הביקורתי שבי ואת המבט על חצי הכוס הריקה.
באחד משיעורי הקורס למודעות רוחנית ביקשתי לקבל בתקשור הרחבה על הנושא. תמציתו של אותו תקשור הייתה במשפט "שלם פירושו משלים את עצמו כל הזמן" (יהושפט). הכוונה היתה לכך שעלינו לקבל את היותנו בני אדם, יצורים מושלמים מעצם היותנו. ולהבין שמכיוון שתפקידנו להשלים את עצמנו כל הזמן, הרי שבכל נקודה של זמן אנחנו שלמים, נכון לאותה נקודה.
אני מודה שאז, למרות שהבנתי במה דברים אמורים, לא ממש הפנמתי אותם, אבל המשפט נחקק בזיכרוני. עם השנים ככל שאני לומדת ומפתחת מודעות רוחנית, המשפט הזה חוזר אלי ואני מבינה יותר ויותר שהוא מבטא את תמצית החיים!
כאשר מבינים שלהיות אדם שלם זה אומר להשלים את עצמנו כל הזמן, מבינים שזהו תהליך של למידה מטעויות, של צמיחה ושינוי מתמידים. הרי אין דבר כזה מאה אחוז לתמיד, יש מאה אחוז לרגע נתון של זמן. לכן, חשובה הידיעה הפנימית שאנחנו עושים כל שביכולתנו באותו רגע נתון. אני מאמינה שלפני שאנו בוחרים את יעודנו, חשוב שנהיה מודעים לתחושת השלמות שלנו כלפי עצמנו, ובעיקר להשפעה שיש לה על החיים שלנו.
תחושת השלמות קשורה ביכולת הלמידה שלנו, היכולת שלנו לנתח מצבים, להסיק מסקנות ולקחת איתנו הלאה רק מה שמצמיח אותנו, רק מה שעושה לנו טוב. כי כל עוד אנחנו שבויים בתחושה של כישלון, של פספוס, במקום להבין איפה טעינו ביחס למה שרצינו להשיג ולהמשיך הלאה, סביר להניח שלא נרגיש שלמים עם שום דבר ועם אף אחד.
אחד הדברים שעוזרים לי בהטמעת הרעיון שאנחנו מושלמים מעצם היותנו, היא להודות באופן קבוע על מה שיש, על הדברים הקטנים ביותר כמו הגדולים ביותר. כל בוקר וכל ערב אני מודה כדי להתרגל להביט בחצי כוס המלאה.
כאשר אני נתקלת במתאמנים החווים פער גדול בין החלומות שלהם למציאות בה הם חיים, אני מחזירה אותם לבדוק מי הם, מהם היכולות שלהם ואלו משאבים קיימים ברשותם, כדי שיוכלו לחזק את הביטחון ולהתחבר לתחושת השלמות.
אחד התרגילים האהובים עלי הוא לבחור דמות שהיא מודל בעינינו, כזו שהיינו רוצים להיות כמוה. זו יכולה להיות דמות דמיונית או מציאותית, חיה או לא. ולציין דברים שיש בדמות שמוצאים חן בעניינו. הנחיה מפורטת תמצאו במדור התירגולים.
ככל שהפער בין החלום למציאות גדול יותר, כך גם גדל הקושי לקבל שכל מה שאני מוקיר באדם אחר קיים גם אצלי. אך לולא זה היה קיים "בDNA" הפנימי שלכם, איך יכולתם לזהות את זה אצל האחר?
דרך פיתוח המודעות ואימון בתרגילים , תוכלו ללמוד לקבל עצמכם כשלם המשלים עצמו כל הזמן, ואז כל ייעוד שתבחרו להתמקד בו, יעבור דרככם בצורה "מושלמת".מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*




