מבולבלת בגלל ידיד,

אז ככה,ככה,הוא ידיד רחוק שלי,אבל אפילו כשרק התחלתי להכיר אותו,חשבתי שהוא מיוחד.חשבתי שהוא לא כמו החברים שלו,שמחפשים לדפוק ולזרוק,שאני כ"כ שונאת שמתנהגים ככה,ועוד שמשלים אנשים בדרך.בכל מקרה,תמיד היה לי אכפת ממנו,וחשבתי שהוא אחר,ובאמת האמנתי בזה.אתמול ראיתי אותו,והוא ניסה לנשק אותי.זזתי.ראיתי שפתאום הא מרגיש שונה.לקחתי אותו לשיחה,רציתי לשאול אותו למה הוא ניסה,אם זה היה מרגש או שמסתם רגע של חרמנות.לקחתי אותו,והתחלתי לדבר.הספקתי להגיד שמאז שהכרתי אותו תמיד חשבתי שהוא חמוד.ופתאום,נזכרתי באחד שכ"כ נפגעתי ממנו,איך שהוא רצה רק משהו אחד[ולא קיבל את זה] ועוד רימה אותי,ולא יכולתי לדבר.פשוט הורדתי את הראש למטה,והתחלתי לחשוב ולהיזכר בהכל.שעה הוא ניסה לשכנע אותי להגיד לו,ולא אמרתי.ואחרי זה הוא שוב ניסה לנשק אותי,אמרתי לו דיי.הוא שוב ניסה לשכנע אותי לספר לו,ולא רציתי.כשחזרתי הביתה שלחתי לו הודעה וכתבתי שלו שחשבתי משהו,וגיליתי שאולי טעיתי וסתם התבאסתי.הוא לא הרגיש טוב והלך לישון.אני לא רוצה לאבד אותו בתור ידיד.

שאלתי אותו מה זה היה,והוא אמר כי הוא שתה הרבה.
ורציתי להתקרב אליו.לא בשביל שנהיה ביחד או משה וכזה,פשוט חשבתי שהוא מיוחד.אולי טעיתי.

אתמול הייתי במסיבה,הוא תמיד בא,אבל אתמול הוא לא היה.התגעגעתי אליו,באמת שהתגעגעתי.רציתי לראות אותו.היום דיברתי איתו בטלפון.

אני כבר לא בטוחה מה אני מרגישה,אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו בתור ידיד,או שיש רגש מאחורי העניין.אני כ"כ מבולבלת,ורק יודעת דבר אחד-אני לא רוצה לאבד אותו.

והוא כ"כ מוזר,פעם אני קולטת ממנו שכן אכפת לו,ובפעם אחרת,הוא פתאום נהיה אדיש כזה.

מה אני עושה? 😢

תודה לכל מי שקראה,בבקשה תגיבו.