עברה כבר שנה ו..היינו והפסקנו להיות ושוב היינו וככה זה חזר וחזר ..ומה היינו וואלה אין לי כבר מושג הוא טילטל אותי בצורה שלא יכולתי לעשות כלום הייתי עיוורת ואני עדיין אחרי החצי הראשונה שאני קראתי לה ביחד והוא לא קרא לה בכלל החלטתי לסיים את זה באמת (אחרי ככ הרבה פעמים שניסיתי לעשות את זה רק שהפעם באמת עשיתי ) חצי שנה לא דיברנו ואני ? אני מצאתי לי מישו חדש שהיה ככ מדהים ..לקח לי זמן לאהוב אותו ..וההשוואות ? וואו כמה השוואות היו אליך ..אתה תמיד היית המקום הראשון עבורי ..חזרנו להיות בקשר ואני עדיין עם החבר ...עד שגם זה נגמר ..5 חודשים ככ יפים נגמרו ...כמה שזה כאב אני לא יכולה לתאר ..ואתה פשוט היית שם ..וחזרת כמו שהייתי בטוחה שתעשה ..הייתי משוכנעת שהפעם אתה באמת רציני ..באמת אוהב ובאמת רוצה ואני שיחקתי אותה אדישה לא נותנת לעצמי להפגע ..כי איך עוד אתה יכול לפגוע בי ..עשית את זה בכל דרך אפשרית ..מישי אחרת מול הפרצוף ...השארת אותי ב? ככ הרבה זמן מה לא עשית שפגע בי ..? כבר הייתי חסינה מכל דרך פגיעה אפשרית..כך לפחות חשבתי ..והנה עברו עוד חודשיםם ואנחנו כרגיל רק יותר טוב רק נראה יותר רציני ..עד אותו יום שישי ..עד היומולדת שלי ששם ראיתי כמה שלא השתנת מהבנאדם הטוב שחשבתי שאתה הפכת להיות הראת שוב את הפרצוף האמיתי שלך ...התחלת עם כל אחת מול הפרצוף שלי ..ביומולדת שלי !!! לא היו לך גבולות ...אז החלטתי לסיים את זה שוב @!! אבל לפני לסמן V אחרון שתמיד חלמתי עליו ...ועשינו את זה באותו היום וכאן החלטתי שזה נגמר...אבל החלק הכואב בא אחר כך ..ההתוודות שלך שהייתה ככ כואבת "אני יכול להיות כנה איתך ?" "יש לי רגשות חזקים מאוד למישי אחרת ..מה לעשות לשקר לעצמי ? תגידי לי אני מוכן לשמוע"...ואני מנסה להבין למה לעזאזל אתה אומר לי את זה ומזה קשור אלי "כי אולי איתך אני מנסה לשכוח את זה" אווץץץץץ זה ככ כאב במשפט הזה שניפץ לי את האשליות האשליות שאמרו לי שאולי אתה כן רוצה להפוך את זה לרציני הפעם ..או שלא !! מה אני אמורה להרגיש ..איך אני אמורה לעבור את זה בשתיקה ...לחשוב ששוב הצלחת לפגוע בי כמו תמיד ממש הפתעת אותי הפעם באמת חשבתי שכבר עשית הכל אבל לא ...ואתה מתגונן כאילו לא עשית כלום כאילו לא ניצלת את זה כאילו לא פגעת בי שוב ...ותחשוב מה אני מרגישה ... לחשוב שכל פעם שהיינו ביחד חשבת עליה ואני הייתי מאוהבת בך ועדיין עד מעל הראש ..שנה של חרא שאכלתי בגללך וגם זה ..זה כואב זה קשה מרגישה כמו סמרטוט ..ממש אפסית איפה הכבוד שלי עכשיו איפה המצפון שלך ..איך אני אמורה להרגיש באמת אני שואלת את עצמי ..."אם את רוצה לסדר את העיניינים ולהפגש אני מוכן "...איזה מזל ..רק שאני מכירה אותך יותר מידי טוב שלא תעשה את זה ...ואני ימשיך לחשוב להזכר והדמעות יורדות לבד...
באמת יש משו יותר פוגע מזה ..? אם כן תעירו את עיניי אני באמת לא חושבת ..אוהבת וכואבת ..




