הסיטואציה הבאה ודאי מוכרת לך: חשקה נפשך באימוץ יצור חי שתוכלי לגדל ולאהוב ולטפחו כבן משפחה,
ברם מהרגע שחשפת את הרעיון בפני אמא שלך היא מטילה וטו חמור, אם מסיבות של אלרגיה ואם מפני שגם ככה הבית מאכלס כבר כמה בהמות. אולי היא סתם לא חובבת בע"ח.
מי יודע? בכל מקרה הסיטואציה טראגית. ובכל זאת, אולי אפשר לבטל את רוע הגזירה.
1. על מנת למנוע בעיות כבר בהתחלה
בחרי בחיית מחמד פשושית למראה, כגון כלבלב או חתלתול חמוד, כדי לרכך את לבה.
עבור רוב האנשים זה מובן מאליו, אך מה תעשי אם, ירחם השם, את חובבת חיות אקזוטיות
כגון טרנטולות ועקרבים מצריים? ייתכן וזו רק תחושת בטן, אך משהו אומר לנו שכל הדם
הקר הזה לא יבוא לאמא שלך טוב בעין.
2. הבטיחי לדאוג למחמד באופן טוטאלי
רוב ההורים מתבאסים לאשר אחזקת חיית מחמד כי הם יודעים שבשלב כלשהו הטיפול ייפול עליהם
(אוכל, וטרינר, טיולים, קקי), וכיוון שהם זוכרים בדיוק מה זה לגדל יצור נודניק שמסרב
לפתח עצמאות משלו (זאת את, כפרה), אין להם חשק לעוד תיק כזה, ודי בצדק.
אבל!! אם תפגיני בגרות ותאמרי שאת מודעת לכל מה שכרוך בגידול חיה,
תממני את אחזקתה מהמשכורת או דמי הכיס שלך ותתחייבי לטפל בה בעצמך,
אמא שלך עשויה לחשוב שזו הזדמנות טובה עבורך ללמוד מהי אחריות על יצור חי אחר.
3. הפעילי לחץ משפחתי
לצורך העניין את יכולה לגייס את אבא, במידה ותצליחי להעיר אותו מתנומת הצהריים התמידית
שלו ולגרום לו לתת את קולו עבור מטרה נעלה. רוב הסיכויים שזה לא יקרה
יותר קל להתהפך לצד השני של הכורסה ולהמשיך לעשות חררר חררר), אבל אם תצליחי,
ואולי גם תוסיפי אח או אחות לעניין, אמא שלך תהיה במיעוט ואולי תשקול מחדש. נהדר, לא?
עם זאת קחי בחשבון שאמא היא הבוס בבית בדרך כלל, ובמקום להתקפל בבושה היא תעשה "פחח"
בפרצופכם ותשלח את כולם לעשות כלים, כי אתם פרזיטים ארורים, זה למה.
4. העצות הקודמות לא הועילו?
ובכן, הגיע הזמן להסיר את הכפפות, ולנקוט בשיטת "להעמיד את אמא בפני עובדה":
פשוט תשימי כזה את-יודעת-מה על אמא שלך ותכניסי את חיית המחמד המדוברת הביתה
על אפה וחמתה. היא יכולה להתעצבן ולצעוק עד מחר, תבהירי לה שאם המחמד הולך,
את הולכת איתו!! ככה!!! בלי רחמים!!!!!
עם זאת, קחי בחשבון שאמא שלך עלולה לא להתרגש מהאיום, ולשלוח אותך ואת המחמד לקיבינימט.
זה בכל זאת הבית שלה, אחרי הכל.
אם אחרי כל זה הדבר היחיד שאת מגדלת הוא העובש בחדר שלך, אל תיעצבי.
כוונותייך טובות ויום יבוא ותעזבי את ביתך האטום ותפרשי כנף לדירה שכורה וחופשיה,
שם תוכלי לעשות ככל העולה על רוחך, מלבד לגדל בעלי חיים כי הבעל-בית ממש נגד. והוא גם אלרגי. לעזאזל, הוא לא מרשה אפילו להכניס את הדגים האלה מהצנצנת שקונים בחמש
שקל בתחנה המרכזית. דאאם! רגע, זאת לא דוגמה טובה. לא חשוב. העיקר אופטימיות.
בהצלחה! נועה אנג'ל




