לא מכירה את האתר הזה..
אבל אולי תפני לוואלה?
צליל כתבת ממש ממש יפה ממש הרגשתי כאילו אני רואה את מה שראית!
מקווה שכולם יפנימו את המסר החשוב הזה 😊
אופירי , ידיד שלי שקרא את זה ב"מקושרים" ממש התלהב והחליט להעלות את זה לאתר כתבות אחד
בשם "סקופ" משו כזה.. =]
אור תודההה יפה שלי !!!
אני כל כך מבינה , וכל כך הפנמתי את הנושא, כבר מכתבות קודמות.
תמיד אחרי כתבה כזו אני מתקשרת לחבר שלי ולאמא שלי ולאחותי ואומרת להם שאני אוהבת אותם, כי זה דברים שאני תמיד ארצה שידעו תמיד...
ואני כל כך מעריכה את החיים שלי ואת המטרות שלי בחיים...
ומה שאלוהים נתן לי...אני כל יום מודה לו על החיים שיש לי...
שיש לי גוף שמתפקד והכי חשוב---בריאאאאא!!!
וכל מה שבא יחד עם זה אני מודה עוד יותר, אבל לא באה בדרישות.
ברוך השם הגוף שלי בנוסף גם נראה טוב. יש שנראים יותר טוב, אבל כל פעם שאני חומדת בראשי גוף שכזה אני ישר אומרת תודה לה' על מה שיש לי.
וגם יש פה עוד כתבה על אנורקסיה שרשמתי שאני כועסת על הבחורה בגלל שהיא לא העריכה את מה שה' נתן לה.
אני מצטטת מה שכתבתי:
QUOTE אז למה להיות מרירה, כפוית טובה לאלוהים שנתן לך גוף בריא עם עיניים שרואות אוזניים ששומעות רגליים שהולכות אף שמריח פה שמדבר וטועם ידים שעושות ולב שאוהב, ולהרוס הכל?
אני כועסת עליה, יחד עם זה שאני עצובה בשבילה, רק בגלל שהיא לא ידעה להעריך מה שהקב"ה נתן לה , והעונש שלה היה מוות.
אולי הגזמתי אבל אני באמת מעריכה אנשים שיודעים מה יש להם, ומי שלא אני רואה בו אפס, כי אלוהים נותן לנו את מה שיש לנו מתוך כוונתו, וסימן שזה מה שאמור להיות לנו.צריכים להיות ש=מ=ח=י=ם ו=מ=א=ו=ש=ר=י=ם על המ שיש לנו.
אני לא אהייה צבועה.
גם אני מדברת ומתייעצת עם חברות שלי על איזה תספורת לעשות, ואיזה גוונים וכאלה...
ואני קונה מחברות יקרות ולפעמים גם כועסת על ההורים שלי כי הם לא עונים לציפיותיי...
נושאי השיחה שלי גם הם לפעמים שטחיים...אבל אני מתבגרת ובזה אני מתעניינת...ואולם אני יודעת להעריך את מה שיש לי טוב מאוד.
אני מודה לה' שהבגדים שלי הם מהחנות, ושיש לי כסף
אני מודה לה' שיש לי שיער
אני מודה לה' שיש לי הורים [!!]
ושהם עובדים, ושיש לנו פרנסה
אני מודה לה' שאני הגעתי עד היום, ומודה לו על לאן שאני אגיע.
אז הילדה ששמעת באוטובוס, אמנם דיברה שיחה שטחית, אך אני מאמינה שאולי גם היא כמוך וכמוני, את לא מכירה אותה.
ואי אפשר לומר שצריך לרחם עליה כי היא שטחית, ככה זה מתבגרות, וכולנו שטחיים לפעמים [תשקרו אם תאמרו שזה שגוי].
אל תשפטי אנשים שאת לא מכירה.
אבל אני ממש אוהבת את תפיסת העולם שלך, והכתבה מדהימה :]
עכשיו בדיוק התקשרתי לחבר שלי ואמרתי לו בדמעה [שזלגה בזכותך] שאני אוהבת אותו ושהוא האוצר שלי.
מעיין
ואי צליל . .
אין לי מילים \:
ריגשת .. באמת.
את מדהימה.אין הרבה כמוך ...
דיי את לא יודעת איך ריגשת אותי יש לי דמעות בעיניים..
זה כל כך נכון, וכל כך מפחיד שכמה שאנחנו לא מעריכים את החיים ורק ברגעים כאלה אנחנו לומדים לעשות את זה נכון.
זה ממש חבל, וצריך לשנות את זה למרו תשזה מאוד קשה.
morand אני מאוד מקווה שהכל י סתדר עם בן דוד שלך! בעזרת השם!
גם סבא שלי ודוד שלי נפטרו מסרטן..
סבא שלי לפני 3 שנים ודוד שלי לפני חצי שנה.. וזה כל כך קשה ועצוב, אני כל הזמן נזכרת בהם ובוכה. בוכה מכך שלפחות לדוד שלי עוד כל החיים היו לפניו, לא הייתה לו משפחה כי הוא היה נכה ברגליים והיה גר עם אמא שלו, והם לא עשו שום דבר רע לאף אחד.
וזה מה שקרה להם. למה?
אני לא מבינה למה?
צלייילל
סיפרתי לחברות שלי על זה,
בעקבותך החלטנו לעשות פעילות שכבתית או משהו בסגנון, גרם לי לחשוב הרבה.
אני ידבר איתך כבר במסן
כמו שהגבתי במקושרים
וכמו שהכרחתי אותך לפרסם את זה שם
וכמו שדאגתי שזה יגיע שם לראשי
וכמו שהפצתי את זה לכל מי שאני יכול
וכמו שהגבתי לך בפעם הראשונה כשהייתי הראשון שקראתי את זה במסנג'ר
I LOVE U!
את מדהימה!
כל הכבוד צליל.
ממש כל הכבוד,
אגב😛 קרדיט קטן שהכרחתי את צליל להוסיף את המשפט
"אני בהלם לפעמים ממה שאני בוכה ממנו ואין לי סיבה, ומה שהם לא בוכים ממנו כשיש להם את כל הסיבות בעולם.
יואוווו איזה צמרמורת העברת בי
ואיזה הערכה יש לי עכשיו לחיים שלי
נכון שזה אולי קשה לפעמים לעשות את מה שאת עושה ואני עשיתי את זה גם פעם... אבל את מעריכה כל כך את זה!! כי אני מבינה מה זה וזה הנותן לבן אדם שעושה את זה שמחה.
תודה שכתבת את זה פה
קאריני
קודם כל, בהחלט סיפור מרגש...
הילדים שחולים בסרטן, והכוח שלהם לנצח את המחלה...
אבל אני חושבת שהגזמת עם הילדה ששמעת מדברת באוטובוס..
כי צריך להבין שתמיד יהיה מי שחולה יותר ומי שלא חולה בכלל.
יש את האנשים האלו, המסכנים, שאלו החיים שלהם - ולנו יש חיים טובים יותר.
לא כל פעולה יומיומית שלי מתלווה ב"תודה לאלוהים שאני יכולה לעשות את זה"
כי זה בהחלט מובן לי מאליו שאני נולדתי כזו, שאני כן יכולה...
מה לעשות, ברגע שנולדת לתוך מציאות מסויימת זה החיים שיהיו לך ואתה לא חושב על "מה היה אילו"
אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתעסק ב"מה היה קורה אם הייתי עיוורת/אילמת/חירשת/נכה/תתרנית"
כי זה לא המצב..
נכון, שאם חס וחלילה תפרוץ מחלה אז נכון זה משהו שלא התכוננתי אליו והחיים שלי ישתנו.
אבל אני לא רוצה שכל מיש יראה אותי ירחם עליי ובעקבות זה יעריך ת'חיים שלו יותר.
אני לא אומרת שצריך להתייחס בזילזול לילדה בת 16 שבמקום לצאת למסיבות היא מאושפזת בבית חולים..
אבל אני לא צריכה לשנות את האורח חיים שלי בגלל שהגורל שלי הוא לא כמו הגורל שלה.
ואני מאמינה שלכל אחד יש גורל...
לא צריך לשקוע ב"מה היה קורה אם..."
כשנגיע לגשר נחצה אותו.
בנתיים נחיה ת'חיים שלנו.
^
את צודקת בגלל זה הערתי לה על הילדה!
אין מה לרחם עליה כי היא שטחית, היאלא, היא מתבגרת שחייה הם לא חייהם של הילדים המסכנים, איין לשפוט אותה
זו בדיוק הבעיה...שבגלל שאלה החיים שאת רגילה אליהם אז את לוקחת אותם כמובן מאליו ,
זה בדיוק מה שבאתי להבהיר בכתבה - לא לקחת כמובן מאליו שום דבר כי הכל יכול להשתנות בשניה!
אם תעריכי את הכל מהתחלה אז יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם דברים ולקחת דברים יותר בפרופורציות.
צלילו'ש זה כול כך אמיתי ועמוק
העברת בי צמרמורת.
רואים שאת ילדה נהדרת
עם לב רחב😊
אתר האהבה הישראלי