עוד אחר מאירועי ההתבגרות הבלתי נשכחים שזכרם ילווה אותנו לאורך חיינו הבוגרים. הפעם הראשונה עם ה' הידיעה. ובמילים קצת יותר מפורשות :הפעם הראשונה בה מקיימים יחסי מין. זה יכול להיות עם החבר זה שנה, זה יכול להיות עם האהבה הראשונה, וזה יכול להיות עם הידיד הכי טוב. אין הגבלות או חוקים לגביי הפעם הראשונה,חוץ מללכת בעקבות צו הלב ולעשות מה שנראה נכון.
למרות הדעה הרווחת , בנות הן לא היחידות שמייחסות חשיבות לאירוע הזה. יש לא מעט בנים שמחכים בקוצר אוח שתבוא אותה אהובה מיוחלת, איתה יוכלו לחלוק את האקט האהבה הראשוני הזה, ושזו תהיה הבחורה המתאימה.
באופן חיובי: זה אולי נשמע חינוכי, אבל כשזה קורה אחרת יודעים יותר מתמיד, - כדאי לגשת לעניין רק כשמרגישים שהוא נכון.לא בעקבות לחץ, לא כי ככה זה אמורצ להיות ולא כי שהכענו לגיל שאפשר להתחיל. זה נכון גם בכיוון השני. כשאנחנו מרגישים מספיק בוגרים, בטוחים, אוהבים וחושקים- אף אחד לא יכול לומר לנו שזה לא הזמן. הכל נכון, כל עוד נזכור שיחסי מין הם לא רק כייף ושעשועים, אלא כוללים גם אחריות עצומה, ואנטימיות וקרבה שצריך להרגיש מוכנים אליהן. אם זה לא יקרה עם מישהו שאנחנו מרגישים נוח לספר לו הכל, קרוב לוודאי שנצא עם תחושבת החמצה.
שלישי עצבני:לא ברור? לא כדאי לעשותאת זה כי החבר לוחץ, כי כל השאר כבר עשו, כי יש הרגשה שכך נוכיח לעצמנו שאנחנו באמת בוגרים. עם כל המגניבות שבעולם, חבל שנלמד על בשרנו שיש דבר כזה מוקדם מדיי גם אם זה לא קשור לגיל..
=]




