שלוםם מתוקים!!
😛
רציתי לשתף אותכם במשהו שעובר עליי וחשבתי עליו הרבה לאחרונה..
אז ככה..
לפני שנה בערך הכרתי מישהו דרך האיסקיו (אני גרה בחיפה והוא בהרצליה)
בחופש הגדול נפגשנו בת"א והיה ממש כיףף.
.היה לי כזה מושלם איתו מכל הבחינות של האופי שלו שדבר ראשון הוא פשוט מצחיק וחמוד
והרגשתי שהוא ממש "נכנס לי לתוך הנשמה".
היינו בערך שעתיים ביחד והיה לי ממש כיף איתו.
לאחר מכן..הקשר טיפה התנדנד.
לא ניפגשנו שוב וכידעו גם הייתה מלחמה ובגלל שאני גרה בחיפה אז לא הייתי פה בערך חודש.
בכל התקופה הזאת הוא היה מתקשר אליי מברר מה איתי ואני כמו דפוקה מסננת אותו פעם אחר פעם
הכל נובע מילדותיות נוראיתת..אף פעם לא היה לי קשר רומנטי..כל הנשיקות שלי עד עכשיו זה לא היה
על רקע רומנטי ממש
קשה לי לחשוב שפיספסתי מישהו כזה שלמרות המרחק והכל היינו יכולים להיות אפילו ידידים ממש טובים
ובכל פעם שמישהו מוצא חן בעיני יש לי מן מחסום ואני מתחילה להתרחק..
חבל לי לאבד קשר ככה במיוחד עם אותו בן
שאני יודעת שאפילו אם ניפגש שוב הוא יתחיל לשאול "למה את מסננת אותי והכל".. ואני שוב יתרחק
ולא ירצה איתו קשר
אז ההמלצה שלי לכולם פה למרות שאני לא כל כך מיישמת על עצמי
זה שאם מישהו מוצא חן בעיניכם תלכו על זה ואל תעלמו פתאום..תהמרו ותקחו סיכונים
למה גיל ההתבגרות זה גיל מקסיםם!!
שצריך לנצללל
אוהבתת אתכם המון,
דניאל
את צודקת מאמי וחבל שאת
לא עושה את זה בעצמך מאמי
תמיד אפשר לתקן משהו שעושים
ויש לך עוד הזדמנות
אז אם עדיין הרגש בלב אל תוותרי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
