תקשיבו..

QUOTE (lamalama_li @ 02/10/2006) אני לא מציחה לישון 😢

ומחר יש לי יום אחרון ומתיש..

מה לעשות???? 😊
אני כשאני מנסה לקרוא ספר אני נרדם ישר לא משנה כמה אני לא עייף...

לראות טלויזיה...לשים מוזיקה שקטה...

אבל כלום לא עוזר 😢

לב פשוט תיכנסי למיטה והשינה תבוא לבד..מתישהוו חח

בטח ישנת היום הרבה וזה בגלל זה...

מוזיקה יכולה לעזור..חח

אז זהו שויוי צודקת ישנתי כל היום

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😠

תקשיבי..
זה שתבואי למחשב בטוח לא יעזור לך להירדם..
אז תלכי..תשכבי במיטה..
תעשי חושך מוחלט..גם לא טלוויזיה.
תעצמי עיניים..
על תחשבי על כלום..
ואל תזוזי!
יופי אני בטוח שכבר נרדמת

חחח אז זהו אני במיטה יש לי מחשב נייד

ואם זה לא עזר..
אז תתחילי לקרוא..נראה עד איזו שורה תגיעי 😉 :
נפוליון בונפרטה (15 באוגוסט 1769 - 5 במאי 1821) (צרפתית: Napoléon Bonaparte). בעברית נכתב גם "נפוליאון" (ידוע גם כנפוליון הראשון). כיהן כשליט צרפת במהלך השנים 1799 עד 1814 ובשנת 1815 למשך מספר חודשים. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב אירופה המערבית והמרכזית. היה מהדמויות החשובות ביותר שעיצבו את תחילת המאה ה-19.

נפוליון עלה לשלטון בהפיכת ה-18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. לאחר שביסס את מערכות השלטון הפנימיות בצרפת וייצב את המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. הוא יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לו וגרמו להפלת משטרו ולהגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט בחזרה בצרפת תקופה קצרה שמכונה "מאה הימים" עד שהובס בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם נפטר והוא עוד לא בן 52.

נפוליון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֵחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו נפוליון השני הוכרז על ידו כמלך רומא ואחיינו, הידוע כ"נפוליון השלישי", כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים 1848 ו-1870.

נפוליון מכונה "מונרך נאור" משום ששלטונו התאפיין בסובלנות ובפיתוח המערכות האזרחיות. אחת מתרומותיו הלא צבאיות החשובות של נפוליון היא "קוד נפוליון" (1804). קוד זה היווה רפורמה של החוק הצרפתי, בהתבסס על ההכרה בכך שכל בני-האדם נולדו שווים ובעלי-זכות לרכוש. הכרזה זו כללה גם את היהודים.
נפוליון נולד ב-15 באוגוסט 1769 למשפחת אצולה מקומית בעיר אז'קסיו (Ajaccio, מוכרת גם כ"אייצ'ו"), בירת קורסיקה, שנים מועטות לאחר שהאי עבר לשליטה צרפתית. אביו, קרלו בונפרטה, דאג לחינוך בנו בצרפת כבר מגיל תשע.

בזמן המהפכה הצרפתית היה נפוליון בן 20, ונעשה לקצין בצבא הצרפתי. הוא נלחם בצבאות בריטניה הגדולה וספרד, בתומכי המלוכה ובלאומנים שונים (גם במולדתו קורסיקה). בשנים שלאחר המהפכה הצרפתית סבלה צרפת מחוסר יציבות פוליטית, הן מבית והן מחוץ. מדינות שונות ניסו לפלוש לשטחה במטרה לדכא את המהפכה, ואילו בצרפת עצמה התרחשו קרבות בין תומכי המלוכה למהפכנים. גם בקורסיקה התנהלה באותה תקופה מלחמת אזרחים, ומשפחתו של נפוליון גורשה משם על ידי הלאומנים הקורסיקאים בראשותו של פאולי. כקצין התבלט נפוליון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-1793, בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת "גנרל-בריגדיר" (Général de brigade), מפקד על חטיבה. בהמשך פיקד נפוליון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא האוסטרי על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה כבירה עד כדי-כך שהצליח להגיע לפרברי וינה.

בשנת 1796 נפוליון כבר היה קצין בכיר, אז נשא לאשה את ז'וזפין דה בוהרנה, אלמנתו של אציל. ב-1809 התגרש ממנה (יש שאמרו שעשה זאת משום שלא ילדה לו ילדים, ואחרים טענו לסיבות פוליטיות), ונשא במקומה את מארי לואיז, בתו של קיסר אוסטריה. בנם קיבל את התואר "מלך רומא".

בניגוד לדעה הרווחת, נפוליון לא היה נמוך כל-כך בכדי להצדיק את העיסוק הרב בגובהו. תיתכנה לפחות שתי סיבות עיקריות לבלבול זה: לפי הראשונה, קיים הבדל בין הרגל הצרפתית לאנגלית. במותו, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים, או 1.69 מטרים. כלומר, נפוליון היה אף גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. הסיבה השנייה היא כינוי-החיבה של נפוליון בפי חיילי-המשמר שלו - "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - ברמיזה ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפי חייליו.


עוד?!

חחחחחחחחחחחחחחחחח 😂

נראה לי עכשיו אני מכירה גם את קורות חייו של נפוליאון חחחחח

טוב אז לא גרמתי לך להירדם..
לפחות תרמתי לידע הכללי שלך 😊

ועוד מסקנה:
או שאת לא אנושית (זה לא הרדים אותך 😨 )
או שכיבוש נורא מעניין אותך 😂

להביא לך עוד חומר?
חחחחחחחחח

הנה 😊 חחחחחחח

מסעו למצרים וארץ ישראל:

ב-1798 הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליון לכבוש את מצרים מידי הבריטים (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מפריז לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מהודו, תוך פגיעה בממלוכים, בני בריתם.

נפוליון כבש עד מהרה את קהיר וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי הורציו נלסון בקרב אבוקיר. נפוליון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך חוף הים התיכון בכיוון ארץ ישראל. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: אל עריש, עזה ויפו, שם טבחו חייליו אלפיים שבויים תורכיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את חיפה ועמק יזרעאל וצר על עכו.

נפוליון צר על עכו כחודשיים, אולם העיר, בשליטתו של אחמד אל ג'זאר, הייתה מבוצרת היטב והתגוננה בעזרת צבא תורכי שהגיע מסוריה ובסיוע כוחות בריטים תחת פיקודו של האדמירל סידני סמית. יש האומרים כי הודעתו של נפוליון במהלך המלחמה לפיה אם תצלח דרכו והארץ תכבש על-ידו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של חיים פרחי, יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים. בעיתון ישן גילה נפוליון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת הנהגתו של קלובר.

התקופה בה שהה נפוליון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית נוסף על חשיבותה הצבאית: נפוליון עצמו, וחוקרים שהגיעו עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה אבן רוזטה (בעזרתה פוענח מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק ("כתב חרטומים") על-ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון).


עלייתו לשלטון וכיבוש אירופה:

ערך מורחב – המלחמות הנפוליוניות
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-1799 מונה נפוליון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך יזם הפיכה שהעלתה אותו לשלטון כשליט יחיד. היה זה סיום התקופה הקצרה בה הייתה צרפת דמוקרטיה לאחר המהפכה.

מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת 1800, ניצל נפוליון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת והחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו את הבסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "קוד נפוליון" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.

בשנת 1804 הגיע נפוליון להסדר עם הכנסייה הקתולית והאפיפיור שעומד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליון. ב-2 בדצמבר הכתיר נפוליון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. גו'זפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליון במילאנו גם כמלך איטליה.

בשנת 1803 הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליון. ב-21 באוקטובר 1805 הובס הצי של נפוליון ביחד עם הצי הספרדי על-ידי הצי הבריטי בקרב טרפלגר. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד מלחמת העולם הראשונה.

לאחר קרב זה החל נפוליון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה כנגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר 1805 ניצח נפוליון את צבאות אוסטריה ורוסיה בקרב אוסטרליץ. באוקטובר 1806 הוא ניצח את צבאות פרוסיה בקרבות יינה (Jena) ואאוארשטט (Auerstedt). בהמשך כבש את פולין, וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על חוזה טילזיט שביסס את הברית עם הצאר אלכסנדר הראשון שחילקה את אירופה ביניהם.

לאחר-מכן פנה נפוליון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה נפוליון לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו כנגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-1808 לספרד ופורטוגל.

ב-1810 גירש נפוליון את ז'וזפין ונשא לאישה את מרי-לואיז, שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליון ומרי-לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליון פרנסיס ז'וסף צ'ארלס בונפרטה (1812-1833). לימים הוא יקרא בשם "נפוליון השני" ויוכתר על ידי אביו כמלך רומא, למרות שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליון כמה ילדים לא חוקיים.

לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר אלכסנדר הראשון סירב לשתף פעולה עם נפוליון כנגד הבריטים, וב-22 ביוני 1812 פלש צבא נפוליון לרוסיה. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליון לתוך שטח רוסיה. ב-12 בספטמבר 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו שבפאתי מוסקבה בין כוחות נפוליון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא נצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליון.


דעיכה וגלות ראשונה:

נפוליון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליון נטש את צבאו וחזר לפריז.

נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זה כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד ה-19 באוקטובר 1813 התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להלחם בחיילי נפוליון בקרב לייפציג, "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליון תבוסות גם באיטליה ובספרד.

ב-1814 התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליון ופלשו לצרפת. ב-31 במרץ הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט לפונטנבלו, ושם התפטר ב-6 באפריל תוך העברת השלטון לבנו. אולם בנות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-11 באפריל להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי אלבה, אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי האימפריה הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-20 באפריל הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ללואי ה-18, כמלך צרפת.



אם את רוצה עוד אין בעיה.. 😛

רונן הפעם אין מצב שאני קורא את זה חחחחח