אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה הגורמת לאובדן משקל משמעותי. המונח אנורקסיה (אובדן תאבון) מקורו ביוונית: αν-ορεγω = לא להושיט יד (לאוכל). הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני.
אנורקסיה היא אחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר, ועלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים. איבוד המשקל כרוך בהפסקת המחזור (אצל נשים), בפגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, בנטייה להתקפי לב ובאובדן סידן.
במישור הנפשי, הסובל מאנורקסיה מכחיש את היותו חולה, וסבור שהוא עדיין שמן מדי. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך הופכים למרכז חייו. פעילות בכושר גופני, שכשלעצמה נחשבת רצויה, עלולה להיהפך לאובססיה גם כן.
שכיחות האנורקסיה היא לערך אחוז אחד, והיא שכיחה בנשים פי עשרים מאשר בגברים. חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. משקל הנמוך מ-85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך למעשה רבים מהאנורקסים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר.
תסמונת השונה מהאנורקסיה אך דומה לה היא הבולימיה.
האנורקסיה נפוצה היום בהרבה מכפי שהייתה בעבר, משום שמושגי היופי המודרניים מבליטים את הרזון כאידאל ובשל עלייתה של תרבות מתירנית המטעימה את מיניות האישה ואת היותו של גופה אובייקט לתשוקה מינית. תפיסה זו מופנמת על ידי הפרט הנשי ומביאה לערעור בטחונו העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.
האנורקסיה, לפי אחת ההשערות, קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי, הועלתה טענה שבנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
