~פריקה~,שבורה,כמו שמעולם לא הייתי.

השיחות שלנו עולות במוחי יותר מדיי בשעות האחרונות.
אתה יכול לגרום לי להרגיש מלכת העולם,
אך הכל בנוי ממגדל של שקרים.
יכולתי להישאר מחובקת איתך עד אור הבוקר,
ושוב מרגישה רע.
רוצה להרגיש שוב את מגע שפתיך,
למרות שאינך מעוניין בכל קשר רציני.
נזכרת במגע ידיך,בחיבוקיך
לא היה לכך משמעות עבורך.
מתה להריח שוב את ריח הבושם המדהים שלך
הריח המהנפט,בדיוק כמו דבריך.
רוצה לראות אוךו שוב,בפעם האחרונה,
אך יודעת שאפגע.
רוצה לדבר היכן אתה כרגע,
למרות שעליי לשכוח.

תמיד יהיה אותו,שיצליח להרוס לי,שיצליח לחשל אותי.
תמיד יהיה אותו,שיפרק את כל מה שהצלחתי לבנות בחודש האחרון.
תמיד יהיה אותו,שינסה לרמוס אותי,בכל דרך אפשרית.
תמיד יהיה אותו,שימשיך להגיד את המילים היפות שלו שכ"כ עובדות עליי.
תמיד יהיה אותו,שיתן לי תחושה שאני חשובה לו(למרות שהכל שקר ענקי!)
תמיד יהיה אותו,שיגע בנקודה הנכונה,היכן שכואב.
תמיד יהיה אותו,שיודע לנשק בצורה מדהימה.
תמיד יהיה אותו,תמיד יהיה את אותו הזבל שעבד עליי במשך חודשיים.

מסרבת להאמין.לא מסוגלת להיכנע למציאות המרה.עבדת עליי,רימית אותי,רמסת את ליבי.
עד שליבי המסכן הצליח להתגבר על המקרה האחרון,באת...ופשוט רמסת אותו,לחלוטין.
הכאב שבליבי גדול מאיי פעם.דפיקות הלב מורגשות,אינן נותנות לי מנוחה.כששכבתי אתמול במיטתי,וניסיתי להירדם,לפתע עלו במוחי מחשבות עליך.הלב החל לדפוק במהרה,הדמעות זלגו במורד לחיי,הכל עלה שוב.הרגשתי כל כך רע באותן שניות(שנראו לי כנצח).לבסוף,נרדמתי,אחרי שעתיים של בכי מייגע,בכי מאין כמותו.כל הסובבים אותי אינם מבינים למה אני מרגישה כך,ולמה אני סובלת בגללו.
אם הם רק היו מדברים איתו במשך כמה דקות,היו מבינים עד כמה שהוא מכשף,מפיל במלכודת.
מרגישה מרומה,ומושפלת.מעולם לא קיבלתי יחס כה שפל וגועלי.לא מצליחה להמשיך,לא מצליחה להתגבר.
רואה אותו,והלב נופל.הדמעות כמעט וזולגות מעיניי,אך בשארית כוחותיי עוצרת את עצמי.לא מגיע לו שאבכה בגללו,לא מגיע שאשב ואבכה אין ספור פעמים;אך הדבר קורה.בכל יום אומרת לעצמי שאהיה חזקה,ואתגבר...ובכל יום נכשלת מחדש,מאכזבת את עצמי.כבר לא מדברת עליו כמו פעם,שומרת את הכל בלב.בשקט בשקט,כשאף אחד לא יודע,שוכבת במיטתי ובוכה,מוציאה הכל.
התסכול שנוצר בליבי רב.ליבי מלא כרגע בכעס,עצב,תסכול וייאוש.מה עשית לי?
כיצד גרמת לי להרגיש כל כך רע בזמן כה קצר?אתה בנאדם שפל.אין לי מילה אחרת לתאר אותך.
"לא אתן לך להרוס אותי,לא אתן לך לנצל אותי.
לא אתן לפגוע בי ולשבור את ליבי.לא אתן,לא אתן.
אך בראשי,רואה כיצד אניהרוסה,מנוצלת,פגועה ושבורה".
משהו שכתבתי לפני כשלושה חודשים,כשרק הכרתי אותו.ראיתי בראשי איך אני הולכת ונשברת,
כיצד הוא מהפנט אותי,ואני פשוט הולכת אחריו,בלי לחשוב,פשוט נסחפת.
ידעתי שתהרוס ותנצל,ידעתי שתפגע בליבי.
"לא אתן",מאוחר מדיי.
ועוד משהו שכתבתי בעבר:"
תופסת,
נאחזת בכל כוחי,
לא מוכנה לוותר,
לא מוכנה לעזוב,
מבטי מושפל,
עיניי דומעות,
מחזיקה מעמד עם מעט הכוחות,
לא מוותרת,
נלחמת,
מתאמצת,
ואני יודעת,
בתוך תוכי,
שאם הוא יעזוב,
גם אני אפול,
יחד איתו".
כל כך מזדהה עם הכל.
הלוואי שהכל כבר יעבור,ואשוב להיות הנערה המאושרת שאני כה אוהבת.

הדמעות ממשיכות לזלוג.לא מצליחה לראות מעבר לחור שחור שאליו נופלת בכל פעם שקשה.שוב בוכה,אפילו שהבטחתי לעצמי שהדבר לא יקרה.שוב נשברת,שוב מוכיחה לעצמי עד כמה אני חלשה.לא עמדתי במילה שלי,שיקרתי לעצמי,שיקרתי לכולם.
"הכל בסדר,יעבור",שקר אחד גדול.הכל לא בסדר,ואני לא בטוחה כבר שיעבור.ניסיתי לעשות הכל,ניסיתי לא לראות אותך ונכשלתי.ניסיתי לא לעשות כלום,ולתת לזמן לעשות את שלו-מצטערת,הזמן לא עוזר,הכאב נשאר בליבי.אין לי מושג כיצד עשית זאת,
אבל אני יושבת כאן,בפעם המי יודע כמה...ובוכה עליך.בוכה על אפס מאופס.כולם ממשיכים בחיים,ההיא מכירה את ההוא,היא והוא מתנשקים,ורק אני...יושבת כאן,וחושבת עליך,על הנשיקות שלך...החיבוקים.
אני מרגישה כ"כ מטופשת שאני בוכה כעת,ועוד על אחד כמוך.לא מגיע לך,וכמובן שגם לי.איך נתתי לעצמי להגיע למצב הזה?למצב בו השליטה כבר לא בידי,אתה פשוט שולט בי.
אם רק תבוא ותרצה לנסות שוב,אני אלך.....לא משנה מה יהיה,לא אחשוב לרגע,לא אנסה להתבונן על המצב מנקודת מבט שונה,אלך אחרייך.ושוב,כרגיל,אפגע.
אפגע,והכאב יגדל בכל פעם.
נמאס לי להיות תקועה במצב הזה,ואני כל כך לא יודעת כיצד להמשיך.אני רק יודעת שזה לא להישאר ככה.לא רוצה עוד לבכות.מעולם לא בכיתי כל כך הרבה בתקופה כה קצרה-הדמעות כבר אזלו.
רק רוצה שובא את השקט שלי,לפני שהכרתי אותך.לא מתחרטת על דבר,אני לא חושבת שצריך להתחרט,רק ללמוד מטעיות.רק רוצה להמשיך הלאה.,וזה לא קורה.
אני עדיין יושבת כאן,מול מסך המחשב,ברקע מנוגן שיר שמאוד מעציב אותי בתקופה האחרונה.
המחשבות עליך לא מפסיקות:היכן אתה,מה אתה עושה,עם מי אתה נמצא,מה אתה חושב\מרגיש.ממשיכה להשלות את עצמי.
כל כך נמאס לי.לא מאמינה שהגעתי למצב הזה,שוב.

נשברתי,סופית.


😢 😢 אני יודעת שזה ארוך,אבל בבקשה....תקראו.