אממ אז ככה... אני בת 16 וקוראים לי עדי .
יש לי ידיד שיש לאח שלו אח גדול בן 20 ..
עכשיו.. בחופש הגדול הכרנו (אני ואח שלו ) והיינו ממש כל יום ביחד
נורא אהבתי אותו והוא גם היה רוצה שיהיה בינינו משהו
אבל הוא אמר לי שהוא צריך לעזוב את הארץ כי הוא טס לשנה וחצי למשפחה שלו באוסטליה וגם כי יש לו שם עבודה,עסקים..
אני פשוט הייתי בהלם ונורא נורא התאכזבתי כי רציתי שהוא ישאר איתי ואז הוא אמר לי "אני שונא פרדות אז אני הולך" והלך.. אני פשוט בכיתי בלי הפסקה.. ומאז אני עוד כל יום בוכה איך שאני חושבת עליו או כל שיר שמזכיר לי אותי .. כל דבר קטן.. אני רק נזכרת בקול שלו ,בחיבוקים ,בנשיקות ..אני ממש שבורה בגללו ואני בזמן האחרון בדיכאון בגלל זה אי אפשר שלא לראות.. חברות אמרו לי לא לבכות בגללו ושחבל על הדמעות ושאין מה לעשות אבל אני פשוט צריכה אותו לצידי ): דווקא עכשיו בתקופה הזאת דווקא שאני זקוקה לו.
אוףףףף!! למה??????? 😊
אני לא יכולה בלעדיו ! רק ביום שני הוא עזב :\ ואני פשוט כל כך מאוכזבת,שבורה ,מבולבלת אוהבת ועצובה
אבל אני פשוט לא יכולה אני לא יודעת איך להרגע קצת ולשכוח ממנו..(למרות שאני לא רוצה לשכוח ממנו)
מה לעשות? לחכות לו ולא להיות עם אחרים כדי לשכוח ממנו? לשכוח ממנו?
כתבתי לו מכתב אבל אני לא בטוחה אם לשלוח לו :\
לחכות שהוא יצור איתי קשר איכשהו? או שמההה? :[[
לא יודעתת .. תעזרו לי ..בבקשה 😢
עדי




