QUOTE (-נויה- @ 16/12/2007) מחכותת..😊
אני שמחה=]
3>
תנחשו מה?! בשעה טובה..אבל באמת טובה החלטתי להמשיך את הסיפור.
פשוט לא יכולתי לשאת את המחשה על זה שאני עושה עכשיו את הדבר שהיה הכי שנוא עליי כשעוד כל חיי סבבו סביב האתר הזה.
הייתי קוראת סיפורים טובים ומותחים שאהבתי וא פתאום יום אחד הם היום נקתעים באמצע ולא היו ממשיכים אותם יותר
היו מבטיחים ומטיחים ולא ממשיכים לעולם. שנאתי את זה ועכשיו אני עושה אותו הדבר.
חוץ מזה שאני חייבת לסיים את הסיפור הזה בישבילכם ובישבילי ואני גם אעשה זאת. בקצב שלי אבל אעשה=].
אז..בחזרה למסלול.
תודה לכל מי שלא התיאש ועדיין קורא כאן.
תהנו..
"זה בסדר גברתי, אין לך מה לדאוג, מצאנו אותם!" שמעתי קול של גבר. פתחתי את עיניי.
"תומר..תומר קום..ניצלנו!.." צעקתי בהתרגשות וניערתי אותו.
"מה..מי איפה?.." פתח תומר את עיניו והביט סביב בבלבול.
"אוו אני רואה שהזוג המאושר התעורר" אמר אחד הגברים שעמדו מולנו וחייך חיוך רחב.
"אתם שניכם הדאגתם אותנו מאוד"
פניו של האיש לא היו מוכרות לי ולפי מבטו של תומר גם לו. האיש שכנראה הבחין במבטינו המבולבלים מיהר להציג את עצמו.
"נעים מאוד, אני פרופסור יעקוב חלומי אני אחד מהאנשים שחוקרים את האי הזה. קיבלנו טלפון מודאג מהמורה שלכם ובאנו לחפש אתכם."
"או..אהה..תודה רבה לך אדוני" אמר תומר בנימוס.
"אין בעד מה בחורצ'יק..הספינה של כיתתכם כבר בדרך לכאן, בינתיים בואו אל הסירה שלנו, נביא לכם משהו חם ללבוש ו..אתם בטח מורעבים, נכין לכם גם משהו לאכול..בואו.." אמר האדם הנחמד.
אני ותומר חייכנו אחד אל השני והתקדמנו בעקבות הפרופסור.
העפתי מבט אחרון על האי.
"אני דווקא אתגעגע למקום הזה אתה יודע?.." שאלתי את תומר.
"גם אני יפה שלי...גם אני"[/SIZE]
"וממ זהו זה פחות או יותר מה שקרה.." סיימתי לספר לחברותי פחות או יותר בנשימה אחת את כל אירועי הימים שלפניכן.
"וואייי..אני לא מאמינה שהספקתם לעבור את כל זה!" אמרה חן.
"אז רגע..מה..אתם כאילו שוב ביחד עכשיו?!, שאלה עדי.
"כן!"
חייכתי מאוזן לאוזן.
"והפעם?...זה לא הולך להסתיים כל כך מהר!.."
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~~**~~*~*~*~*~*~*~*~*~
"וואיי אחי אני לא מאמין!" צעק ערן.
"כןן גם אני לא מאמין! היית איתה לבד על אי בודד לילה שלם ולא זיינת אותה?!!" אמר דויד.
"שששש...שתוקק!.." רטנתי.
וערן המשיך. "מה.. את כל זה הספקתם לעבור ביומיים?!"
"אה אה.." הנהנתי.
"וואיי גבר מזל טוב..אני שמח שסוף סוף חזרתם.."
"כן!..עכשיו לא נצטרך לשמוע את הקיטורים שלך עלייה כל היום!" הוסיף דויד.
"שתוק!!.." צעקנו אני וערן יחד.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~~**~~*~*~*~*~*~*~*~*~
"חזרתיי!!" הודעתי בצעקה כאשר נכנסתי הביתה עם מזוודותיי הכבדות.
"קוקי שליי..את לא מבינה איך דאגתי לך!! כשהמורה שלך התקשרה אני..אניי כבר חשבתי שקרה הנורא מכל אניי..אני.."
תקפה אותי אמא בנשיקות וחיבוקים כשעיניה מלאות בדמעות.
"אמא...נו אמא דיי.." אמרתי והשתחררתי מאחיזתה. "אמא אני בסדר..תרגעי..."
"קטנה שלנו מה שללומך את בסדר?!!" הגיח לפתע אבא מהמדרגות. "כמה שדאגנו את לא מבינה." אמר והתנפל עליי גם הוא בחיבוק מוחץ.
"אל תדאגו..הכול בסדר..לא הייתי לבד..תומר שמר עלי." אמרתי וכשרונן יצא גם הוא מחדרו והצטרף אלינו בסלון הושבתי את שלושתם וסיפרתי להם את כל הסיפור.
*~*~*~*~
"אפשר להיכנס?" שאל אותי רונן כשישבתי בחדרי אחרי ארוחת הערב והאזנתי למוזיקה שבקעה מן המחשב.
"בטח" חייכתי אליו.
רונן ניכנס אל החדר והתיישב על המיטה לידי.
"מה שלומך אחותי היפה?" שאל.
"לא יכול להיות טוב יותר" השבתי בחיוך.
"ממש נהנת איתו על האי הזה מה?.."
"יאפ.." הנהנתי בראשי בהתלהבות. "היה כל כך כיף..לא קרה שום דבר מיוחד..זאת אומרת הכול היה מיוחד..מושלם!..פשוט..זאת הייתה הזדמנתות להגיד הכול,לפרוס את כל הקלפים על השולחן,להיות כנים לגבי הכול ולפתור את כל הבעיות בנינו." רונן הנהן בהבנה.
"אתה מבין, אני מרגישה כאילו השארנו את כל הצרות,הריבים,הבעיות והכעסים שלנו שם, באי הזה.." וכך באמת הרגשתי. כאילו כל הדברים הרעים פשוט נשארו שם. מוטלים על החול הרך, מעורבבים בתוך מימי האוקיינוס הכחול. "כאילו ניתנה לנו הזדמנות לפתור הכול ופשוט להתחיל מחדש..לפתוח דף חדש, נקי. וככה חזרנו משם, נקיים." אמרתי.
"זאת נשמעת הרגשה ממש מדהימה" חייך רונן בהבנה.
"מה..מה איתך ועם חנוש?!" שאלתי אותו לפתע. על פניו עלה בהדרגה חיוך ענק שנישא בין שתי אוזניו.
"אין, אני פשוט כל כך אוהב את הילדה הזאת. היא..היא..היא מדהימה!.." אמר וסימני האהבה הענקית שחש אליה ניכרו בהבעת פניו.
"אתה מספר לי?." צחקתי.
"את לא מבינה היא..היא פשוט מושלמת, הדבר הכי תהור שהכרתי מימיי אני..אני פשוט מרגיש כאילו אני רוצה לחיות איתה את שארית חיי!.."
"אווו.." נדבקתי אף אני בחיוכו. "איזה מותק.."אמרתי. "אבל זה לא גם מה שהרגשת לגבי שיר, איילת, רינת, או כל אחת אחרת מהחברות שלך?" שאלתי אותו.
"לא..איתה זה אחרת, היא שונה, היא פשוט מושלמת." אמר, עדיין מחייך.
"תקשיבי אלה..אני...אני יודע שאולי את לא ממש תסכימי איתי ואולי תחשבי שזה מטורף אבל..אני חשבתי על זה הרבה בזמן האחרון ואני..אני רוצה..אממ..להציע לה נישואים.." אמר רונן מעט בהיסוס וציפה לתגובתי.
"אתה מהה?! אבל..אבל זה מטורף אתם..היא..אתה..היא רק בת 16 וחצי! אתה בן 19.. כל החיים עוד לפניכם זאת..זאת אהבת נעורים יהיו לכם עוד הרבה אהבות! איך אתה יכול בגיל כזה להתחייב לכל החיים??!!!" צעקתי את כל זה כמעט בנשימה אחת ולאחר מכן ניסיתי להירגע מעט וכשהצלחתי הבטתי בו והמשכתי. "זה..זה פשוט לא הגיוני רונן..תנסה לחשוב בהגיון..אתה באמת יכול להיות כל כך בטוח שזאת האחת שאיתה אתה רוצה להיות לנצח?..שלעולם לא תהיה יותר עם אף אחת אחרת?.."
"אני..אני פשוט יודע..אלה..ציפיתי שתתמכי בי ולא משנה מה...אני אוהב אתה, באמת..יותר מכל אחת שאהבתי אי פעם בחיי. אני משוכנע שהיא האחת בישבילי..אני יודע שהיא החברה הכי טובה שלך ואת לא רוצה שהיא תיפגע אבל אני מבטיח לך שזה לא יקרה. היא הדבר הכי יקר לי בעולם הזה.." עשיתי פרצוף "אחרייך כמובן" צחק "ואני בחיים, אבל בחיים לא אפגע בה ברור?.."אמר.
"ט..טוב.." אמרתי בחוסר שביעות רצון שכנראה היה גלוי לעין. "אלה..תסמכי עליי..בבקשה,אני צריך אותך עכשיו יותר מתמיד.צריך את התמיכה והעידוד שלך, אני צריך את העזרה שלך." אמר רונן. התרככתי."רוננוש, אתה יודע שאני אתמוך בך תמיד..אבל..אני רק צריכה לדעת שאתה לגמרי בטוח.. אתה אח שלי, היא החברה הכי טובה שלי..אני רוצה רק שיהיה לכם טוב..שלא תפגעו." "אני בטוח יותר מתמיד..זה מה שיעשה לנו טוב.." אמר בהבעה רצינית.
לקחתי נשימה עמוקה. "אז..מה צריך לעשות?!.." חייכתי.
"ידעתי שאפשר לסמוך עלייך!" חייך רונן ותפח על שכמי.
"אני כבר אדבר איתך מחר על כל הפרטים ואגיד לך במה אני צריך את העזרה שלך..בינתיים? תלכי לישון, עברו עלייך הרבה מאוד דברים ביומיים האחרונים." חייך רונן, קם מהמיתה ויצא מהחדר.
זה מידע מפתיע. הרבה יותר ממה שיכולתי לעקל באותו הרגע. 'יהיה מספיק זמן לזה מחר' חשבתי. כל מה שרציתי באותו הרגע היה להיכנס אל מתחת לסמיכת הפוך שלי ולשקוע בשינה עמוקה עד ליום המחרת, בו אשוב לראות את תומר שלי.
אומנם קצר אבל יבוא המשך..הפעם אני מקווה שבאמת באמת בקרוב.
מקווה שאהבתם..
לילה טוב מתוקים!! 3>
=] 😊
מדההיים מאמיי :]
איזהה כיףף שחזרתתתתת 😊
QUOTE (-נויה- @ 01/01/2008) מדההיים מאמיי :]
איזהה כיףף שחזרתתתתת 😊
תודה רבה מותק=]
באמת טוב שחזרתי 😛
יייייייייא פרוט מדהההההים כרגיל (: ,
ובאמת הגיע הזמן לחזור לא ?! 😛
ככה את מפרסמת פרק חדש ולא מודיעה ליייייי ?! ;[
לא יפפה ! 😛
חח .. [:
QUOTE (נועוווווש @ 03/01/2008) יייייייייא פרוט מדהההההים כרגיל (: ,
ובאמת הגיע הזמן לחזור לא ?! 😛
ככה את מפרסמת פרק חדש ולא מודיעה ליייייי ?! ;[
לא יפפה ! 😛
חח .. [:
חח...בפעם הבאה אני אזכורר 😛
תודה מאמי=]
3>
מהמם!, המשך דחוף..:]
ופעם הבאה אל תעשי את זה בגדול.. :]]
חחח.. 3>>
תודה מותק=]
חח זה היה קטן..חברה שלי ביקשה ממני להגדיל את זה,גם אני חושבת שזה מעצבן..אני מקטינה=] 😂
3>
כפררררוצצ'י שללייי מזזזללטוובבב D:
היה כיייף הייוום (:
ות'חדשי על הנזם והצבע האדום [ והגבות , חשוב ! ] וכל הדברים המאגניבים שקנית 😛
אאאה והחולצה השקססע שעפריייקי ואני הכנו ללך מכל הללב [:
ותמשששיכי ת'סיייפור (:
נועעהה 33>
תודה נושית יפה שליי=]
אני ממש אשתדל בקרוב.
3>
אווףףף בנותת, אתן לא מבינות כמה שזה מתסכל אותי שאין לי מתיי להמשיך!!=/// 😢
מקווה למצוא זמן בקרוב!!
QUOTE (תוביתות @ 04/02/2008) אווףףף בנותת, אתן לא מבינות כמה שזה מתסכל אותי שאין לי מתיי להמשיך!!=/// 😢
מקווה למצוא זמן בקרוב!!
יאללה מהר ! (: חח
3>
QUOTE (דרדון1 @ 04/02/2008) QUOTE (תוביתות @ 04/02/2008) אווףףף בנותת, אתן לא מבינות כמה שזה מתסכל אותי שאין לי מתיי להמשיך!!=/// 😢
מקווה למצוא זמן בקרוב!!
יאללה מהר ! (: חח
3>
ממש ממש מקווה=]]
3333>
אתר האהבה הישראלי