מכתב אחרון =\

היי עירד שלי
היום זה ה30.8 אנחנו היום שנה וארבע חודש...וגם אנחנו כבר 13 ימים לא יחד, וגם לא מדברים.
אחרי שנפרדנו, לא ידעתי שזה הסוף כי במשך המערכת יחסים הזו נפרדנו כל כך הרבה פעמים ותמיד חזרנו אחד ל'שני. הבוקר שאחרי הפרידה היה די מוזר, כי פתאום קמתי בבוקר והריח שלך עדיין נמצא בי, וכל הזיכרונות נמצאים על הקירות... ובלב אני אומרת לעצמי "זה הסוף?" לא תיארתי לעצמי שככה זה יגמר, כי עברנו כל כך הרבה, אלוקים יודע כמה הרבה.
כל הפרידות האלו גרמו לי לרצות להמשיך לשכב במיטה, לא להתעורר, להתמסר לחשק שלי שלא לקום. הריח שלך עדיין נמצא בכרית.
תהליך הפרידה הזה בכלל לא היה קל עבורי, גם שרציתי לשכוח ולא לחשוב עלייך לא הצלחתי, תמיד היית שם, לא משנה מה היה ומה קרה!?
כל הזמן יצאתי או הייתי עם חברות רק בשביל שיעבור לי הזמן, שאני לא ירגיש בחסרונך. אבל על מי אני עובדת?.. לא משנה מה עשיתי רק עלייך חשבתי, ולא משנה עם מי הייתי תמיד דמיינתי אותך איתי.
נפרדנו ביום שישי..ותמיד בשבת היית בא אליי בבוקר שאני מתעוררת, אז הפעם שקמתי הבנתי שאף אחד לא בא ופותח את הדלת ונותן לי נשיקת בוקר טוב.
כל המיטה מלאה בדמעות שאתמול בלילה לא הפסקתי לבכות ולהתגעגע אלייך, אני כל הזמן חולמת עלייך, אהבה שלי.

אחרי שנפרדנו, גיליתי כמה דברים שנראו לי כ"מובנים מאליו" פתאום אתה מרגיש בחסרונם.
למשל - כמו לשמוע את הקול שעושה לי כל כך נעים, לפעמים היו רגעים שרק רציתי לשמוע ולנתק, שלא נדבר שלא נריב, רק לשמוע אותך אפילו אם זה לשנייה.
זה לדעת שיותר אני לא יוכל לנשק את השפתיים המתוקות האלו, וגם אני לא יחבק אותך יותר...כי כל אחד מאיתנו במקום אחר, חדש.
אתה כל כך חסר לי, כל הזמן אני מדברת עלייך, קשה לי לעכל שזה הסוף.
בטח אתה חושב שכבר טוב לי, ואני שכחתי אותך כי לא התקשרתי או שלחתי הודעה, אבל זה ממש לא ככה. בדיוק ההפך!
כי לא משנה כמה אני ינסה להסתיר את הכאב, תמיד הוא יהיה שם.
בא לי להיעלם לכמה זמן, שאני לא יצטרך לסבול שום דבר, שאני יהיה לבד. כל כך קשה לי.
אמרו לי שככול שיעברו הזמן ככה יהיה לי יותר טוב, ככה אני ישכח. זה לא ככה עירד, דווקא שככול שעובר הזמן ככה יותר קשה לי, ככה אני יותר בוכה, ככה אני יותר סובלת.
ואני לא רוצה את זה, אני רוצה שיהיה טוב, לא רק לי, גם לך.
אני יודעת שאנחנו לא מתאימים, ופשוט צריך להשלים את העובדה שלהיות יחד אנחנו לא יכולים למרות אהבה הגדולה, אני שונאת לוותר, אני שונאת! אבל הגעתי לדרך ללא מוצא, וכבר אני לא רואה אור בקצה המנהרה.
אני רק רוצה לראות אותך, כבר לא איכפת לי מה יהיה, כי יותר רע מעכשיו כבר לא יכול להיות.
התייאשתי, התייאשתי לשמוע לכולם, התייאשתי לשחק משחקים ולהגיד לעצמי אני לא יתקשר כי הוא יריב איתי הוא יתפוס עליי תחת, זה לא ככה בשבילי, אני לא פה בשביל לשחק איתך משחקים, היינו יחד שנה ושלושה חודשים והיה לי תקופה היה יפה ומשמעותיי בחיים, אני לא רוצה שהפרידה הזו תהיה מגעילה, אני רוצה שהיא תהיה כמו שצריך, כי אני מכבדת אותך ומעריכה אותך יותר מכל דבר אחר בעולם.
נראה לי איזה מיליון פעם חייגתי את המספר שלך ולא היה לי אומץ לחייג, כי פחדתי מה תגיב ואם תכעס. אני מלאת כאב וגעגועים. אני לא יודעת מה איתך אבל אני מקווה שהכול טוב איתך.
אני חולמת עלייך כל כך הרבה, וכל החלומות האלו אני רואה אותך סובל והסוף כל כך יפה, כי בסוף אנחנו משלימים.
אני לא רוצה שתסבול עירד שלי, אני מאחלת לך רק טוב כי נתת לי כל כך הרבה, ולימדת אותי כל כך הרבה דברים חשובים, בזכותך אני מי שאני היום :] אז תודה עירד שלי, כי בלעדייך לא כל כך הייתי מסתדרת נראה לי.
לא סתם הכרנו, לכל דבר יש סיבה, והסיבה שלי היא - שבזכותך השתנתי לטובה, ולמדתי לאהוב. זכיתי לאהוב, לאהוב אותך.
תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, אני שמחה שהתאהבתי בך, ואני יודעת שהתהליך הפרידה הזה הולך להיות קשה, אבל אני נזכרת בכל כך הרבה רגעים יפים שלנו יחד ואני מחייכת ושמחה כי היה לי טוב איתך, ואני לא ישכח אותך לעולם.
תודה על הסבלנות, האוזן הקשבת שהייתי צריכה, תודה על התמיכה ואהבה שענקת לי, תודה על העידוד שנתת לי שהייתי בזמן הכי גרוע אבל כמו תמיד היית יודע לגרום לי לחייך :] אז תודה עירד מאמי, יש לי כל כך הרבה לומר עליהם תודה.
הכי תודה על כל המכתבים והשקעה שנתת לי, כי כל יום שעובר אני קוראת את המכתבים שוב ושוב, וכל פעם מחדש אתה כובש אותי ואני מתאהבת בך שוב.
למרות כל אהבה כנראה שזה לא זה, כמה שחשבתי שאתה ה"אחד" כנראה זה לא נכון, כי לא הסתדרנו וכמה שאני רוצה שנהיה יחד אנחנו לא יכולים, האושר שלך לא נמצא איתי.
הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחורה ולשנות כל כך הרבה דברים... אבל זה מה שנועד לקרות, ואם נצטרך להיות יחד אנחנו נהיה. רק תאמין באהבה והכול לטובה, מבטיחה שזה ככה.
תמיד גרמת לי להסתכל על הצד החיובי של הכול, בזכותך אני כל כך אופטימית.

כמה חלומות חלמתי עלייך השבוע, לפחות בחלומות שלי אני רואה ושומעת אותך :]
טוב לי לקום בבוקר ולדעת שדמיינתי אותך, אני חושבת עלייך כל הזמן, אני זוכרת איך נכנסת ללב שלי, ולא נראה לי שתיצא משם כל כך מהר, אני לא רוצה שתיצא משם.
עברתי איתך את הימים הכי יפים שלי, אני לא רוצה שזה יעלם, אני רוצה שיהיה טוב...
אני כל הזמן שומעת את השיר ששרת לי "אלייך" וכל הפנים שלי מלאות דמעות פתאום.
מי יחבק אותי עכשיו שרע לי? ומי יהיה שם שאני ירצה לדבר? ומי יגיד לי אוהב אותך ויתן לי נשיקה או חיבוק?
אני נכנסת לחרדות רק מלחשוב על זה, ואני בוכה ובוכה.
ואז אני קמה ואני מגלה שכל החדר מלא בזיכרונות והריח שלך עדיין פה אצלי, בבגדים, בכרית, בחדר.
ואני מרגישה כאילו שלא עזבת בכלל.
אבל כבר הלכת וכנראה שלא תחזור...




אוהבת....אוהבת לעולם נועה שלך




אוף...הלוואי שיהיה לי טוב. :'(