שלום לכם😊 ,
אני בת 16 וחצי וחבר שלי עוד מעט בן 17
אנחנו ביחד 10 חודשים מתחילת התיכון.
ההכרות וההתאהבות שלנו (או שלי לפחות) לקחה שבוע וכבר נהפכנו לחברים, לא שהצענו חברות
פשוט התנשקנו משומקום ובכך הפכנו לחברים ועברנו את כל כיתה י' ביחד.
אני עברתי 5 חברים כבר לעומתו שאני הקשר השני שלו, הקודם לא היה רציני בכלל-לא התקדמו.
הייתי הנשיקה הראשונה שלו, והוא היה האהבה הכי הכי חזקה שהייתה לי איי פעם .
הוא ידוע כאחד שיש לו הרבה ידידות כי הוא פשוט מסתדר יותר טוב עם בנות (יש לו גם חברים)
בתחילת הקשר, ידעתי על אותן ידידות, ידעתי על בנות שאוהבות אותו
ולא פחדתי.
והוא התאהב בי.
זה היה נפלא, עדיין היו לו מלא ידידות ולא הרגשתי כל כך מאויימת מהן (חלק מהידידות שלו אני מכירה אישית)
החברים שלו הם החברים שלי גם , כאליו אנחנו מסתובים עם אותה קבוצה כעיקרון.
ואז התחיל העניין,
קודם אגיד לכם שאני בעלת ביטחון עצמי נורא נמוך שזה משפיע לא קצת.
בכל מקרה, הוא הלך ליומולדת שאני לא הייתי בה..והוא הכיר שם ידידה (שהיא גם חברה שלי)
והם הלכו ביחד הביתה ברגל, והוא סיפר לי שהוא הכיר אותה ואז זה התחיל:
הוא אמר לי שהיא מעניינת (הוא התכוון בדיבור אבל לא אמר את זה)
בהפסקות בבציפר הם הסתובבו המון ביחד ושמעו מוזיקה בעיקר ..הבנתי שהנושא לשיחה שלהם היה מוזיקה וכל זה. והוא היה רואה אותי במסדרון אומר לי "היי" וממשיך ללכת איתה.
הוא הלך אליה פעמיים, במיפגשים הוא היה יושב ומדבר איתה בעיקר
זה הגיע למצב שחבר שלו שאל אותי אם קורה משהו בקשר.
הרגשתי חנוקה איפשהו, אפילו במפגש אחד שהם דיברנו כל הזמן..הלכתי לצד ובכיתי.
שמרתי הכל בפנים, הרגשתי שזה לחוץ עלי ושמשהו קורה או יקרה.
איבדתי את הביטחון בו.
זה הגיע למצב שהתפוצצתי במסנג'ר ואמרתי לו איך הכל נראה לי מהצד..והוא נבהל
והוא אמר שהוא לא חשב שזה נראה ככה והוא לא שם לב. (הוא לא התנהג ככה עם אף ידידה אחרת)
והוא הצטער והכל..ואמר שלא היה כלום והם דיברו על מוזיקה וזהו בעיקר.
חשבתי לעצמי מה היה בה שהוא הצליח לשכוח ממני כמה ימים..ולתת לי הרגשה שאני לא חברה שלו בכלל.
ואחרי כמה זמן שאלתי אותו..בצורה נורא ישירה..אם יכול לקרות משהו בניהם
הוא אמר כן, אני נבהלתי. היתי בשוק.
ואז הוא הסביר את עצמו שתמדי יש אחוז כזה בכל דבר..בלי קשר לאותה ילדה..וגם הוא לא יכול להבטיח לי ב100% למשל שהוא יהיה מחר ולא יקרה לו כלום.
אבל אני ,
אני הייתי חרשת, כלומר , שמעתי מה שהוא אמר..אבל נבהלתי.
התחלתי לפחד יותר, זה לא הרגיע יותר.
ירד לי הביטחון , לא בטחתי בו.
פחדתי שזה יקרה שוב.
גם אמרתי לו לא לספר לה שאני חשדתי בהם, והוא כן סיפר לה ,כדי לדעת מה לעשות..ולא סיפר לי כי הוא פחד שאני אחשוב שהוא מעוניין בה באמת.
הוא שיקר..שקר לבן אבל שקר שעוד הוסיף לי.
ואני חושבת שהמקרים האלו גרמו לי לא לבטוח בו לגמרי, גרמו לי לפחד משאר הידידות שלו
גרמו לי לאבד את הביטחון בקשר, לקנא.
גרמו לי לזלזל בעצמי בנוסף לאי ביטחון שלי, כי הייתי במחשבה שהוא מסוגל להכיר מישהי ולהיתקע איתה בלי לשים לב
כלומר שמשהו בי כנראה לא היה בסדר.
וקרו עוד מקרים אני חושבת רק בגלל זה..בגלל שאני לא בוטחת בו, והוא יודע את זה
אמרתי לו, אנחנו גלויים תמיד..אמרתי לו שאני לא בוטחת בו בגלל זה
והוא לא יודע ממש מה לעשות..הוא לא אוהב שאני מעלה את העניין עם הידידה הזאת..כי הוא טוען שהוא התנצל ושהמקרה קרה לפני איזה 5 חודשים ושזה עבר ושהוא איתי .
הוא לא מבין שזה משהו..שקשה לראות מול העיניים בזמן כל כך צפוף ולא לחשוב עליו.
וזה גורם לי לפחד לאבד אותו , כל דבר גורם לי לפחד לאבד אותו
הוא אומר שאני יפיפיה ואני חושבת שהוא משקר, הוא מדבר הרבה זמן על מישהי
וזה גורם לי להרגיש רע, הכל פגע בי בעיקר.
ועכשיו, אני דיי לבד בזה, ללמוד לבטוח בו שוב כמו פעם
כאילו "את נפגעת, את מתקנת- כי אף אחד לא יכול לעזור לך".
באמת אף אחד לא יכול לעזור, אבל אני צריכה עצות
איך לבטוח בו שוב, זה לא שהוא בגד בי
אבל לבטוח שהוא לא יגזים עם הידידות שלו ויהפוך אותי לכזאת קטנה,
שאני אפחד שיקרה משהו.
אוח. הדמעות.
יש לי הרבה מה לתקן.
וזה מעצבן שזה הרוב העבודה שלי..
ולא, אני לא מפחדת להישאר לבד, אני אוהבת אותו וטוב לי איתו בקשר
וזה יכול להיות מאוזן יותר..אני צריכה רק ללמוד לבטוח בו שוב.
בבקשה תעזרו לי,
ניסיתי שבוע שלם לנסות לא לקנא או לחשוד ולא הצלחתי.
אני צריכה צעדים איך לבנות את הביטחון שלי בו שוב.
תודה מראש. 😊




