טוב אז זה הולך ככה:
אני וחבר שלי ביחד שנה וחודשיים, אני בת 18 והוא בן 19. אין לנו בעיות בקשר חוץ מריבים קטנים פה ושם.. לגיטימי.
בקיצור כמו שאמרתי אנחנו ביחד שנה + וכל הזמן הזה אין לי בכלל קשר עם ההורים שלו. זאת אומרת חוץ מ"שלום" קטנטן כזה אין כלום וזה נורא מפריע לי.
כשחבר שלי בא אליי אני תמיד משתדלת שהוא יהיה בעניינים ומשתפת אותו בשיחות עם ההורים, ההורים שלי תמיד מדברים איתו וצוחקים איתו, וכו'. אפילו בפסח הזמנתי אותו לעשות איתנו חג כדי שירגיש בנוח ולא יחשוב שהוא לא קשור, לקחתי אותו לבית של דודה שלי כדי שהוא יכיר קצת את המשפחה וכו', אבל הוא מצידו לא עושה כמעט שום דבר כדי שאני ירגיש קשורה אליו ולמשפחה שלו, ודווקא בגלל שאנחנו יותר משנה ביחד זה יותר מבאס אותי.
חברה שלי סיפרה לי שאפילו כשחבר שלה בצבא היא הולכת לבית שלו להביא לאמא שלו עוגות שהיא מכינה ויושבת לדבר איתה ו.. אוף גם אני רוצה את זה.
אני יודע שלהורים שלו אין שום דבר נגדי וחבר של אומר שזה בגלל קשיים בשפה אבל בכל זאת, עברה יותר משנה!!!!!!! אני והוא עוד מעט הולכים לגור ביחד ומה יהיה אז?? הם יבואו לביקור ויתעלמו ממני?? זאת אומרת שזה כבר הגיע למצב שזה מתסכל ואני כל כך מקנאה בחברות שלי ובסיפורים שלהם.
בקיצור הבנתי שחפרתי קשות....
עזרה......??
פליז....?
תיזמי בעצמך שיחות איתם...
תביאי גם איזה עוגה או משהו לבית שלהם- תקני אותם חח
דברי על זה עם חבר שלך שזה מפריע לך...
והכי טוב תנסי ליזום לבד... אחרי "שלום" תתחילי שיחה מהשלומכם מה חדש וכאלה..
את רוצה? תשיגי!!
הבעיה היא שדיברתי עם חבר שלי על זה וזה לא בדיוק עזר. כנראה שזה לא הדבר הכי חשוב לו עכשיו....
וכן, אני יכולה לקחת יוזמה אבל אני נורא נורא נורא מתביישת!!!! קשה לי עם זה, אני לא רגילה לזה.
ובקשר לעוגה יש לי איזה רעיון חמוד... מקווה שזה יעבוד.
תודה רבה לך בת אל!😊
