--פשוט אהבה (; --

^^
תודה אהבה שלי .

כל כך יפה (:
תמשיכי . .

פרק יפה 😊
תמשיכי

תודה ...
לא חושבת שיש לי למה להמשיך
מלא נטשו :/


יום טוב

ומה עם אלה שלא נטשו?!
אני לא יכולה בלי הסיפור הזה!
ומי שנטש לא מבין כמה הוא מפסיד!

^^
תודה מאמי ..
אני אחכה לעוד כמה תגובות ואני אמשיך .

אוהבת .

תמשייייייכיי (:

בבקשה המשששך
נכון שיש כמה בנות שנטשו,
אבל יש גם בנות שכל יום נכנסות לבדוק אם שמת המשך..
אז בבקשה תתחשבי בנו גם 😯


אוהההבת 🙄

^
^
^
צודקת...
המשך

זו ליאת ,

בננות? תודה תודה תודה ! (:
איייזה מתוקות .. 🙄

אני יישתדל לכתוב היום וממש לא מבטיחה ..
אי לא נמצאת בבית כל היום ואני זזה לבייביסיטר אני גם ישנה שם,
אני יישתדל לכתוב משם ממשתמש אורח אם אני אצליח .
ואם לא? מחר מובטח המשך !

תודה על התגוובות, ועל ההבנה ..
מבטיחה לפצות אוהבת מלא !

אתן מזה נדייבבות ...
חח לא משנה אני מצברוח יתר
אני אני כותתבבת, סתם כי יש לי מצברוח 😁
חח סתם וגם בגלל שהבטחתי !

כותבבבת,
שבת שלום ! (:

אהה אני מאושרת 😛

שלא תעזיי להפסיק את הסיפרו הזה !!
הוא כזה יפה!! [:

אוהבת 3>
שבת שלום...

ייאללה אני מחכה להמשך 😊

מוקדש לאדווה, תודה על כל התגובות
ועל המוטיבציה שאת נותנת לי להמשיך את הסיפור !
אוהבת אותך [:





"ליאאאת?"
צעקתי ודפקתי על דלת חדרה ברעישות , מנסה לגבור על מוסיקת הדיכאון האיומה שבקעה משם.
"תפתחי לי כפרה אני צריך אותך זה דחוף"
דברתי, לעצמי .. אין קול ואין עונה .
"אין ברירה.. "
אמרתי ואחזתי בכבדות על ידית דלתה .. רחל הנהנה .. סימן להסכמה
דחפתי כמה פעמים את כל גופי על הדלת,
עד שלבסוף היא נפרצה .



המשך:


היה שקט, רחל מיהרה להכנס .
חדרה היה מבולגן … קלטת קטנה שכבה על ריצפת הפלקט בחדרה ,
קלטת שבורה .
סיגריות מכובות שהתפזרו בכל חדרה .. שאלוהים יודע מאיפה השיגה אותם.
"קטנה שלי.. "
אמרה רחל , דמעות ליטפו את לחייה ..
היא ניגשה לליאת, ששכבה מתחת לשמיכת הפוך שנדפה מריח חזק של ניקוטין, של הסיגריות .
היא בכתה, משכה את שמיכת הפוך עד מעל ראשה.. לא הייתה מוכנה לצאת ממנה,
"רחל .. תני לי איתה כמה דקות .. טוב?"
בקשתי בנימוס .
היא הנהנה להסכמה ויצאה מחדרה , סוגרת את הדלת בעדינות .. שכ"כ אופיינית לרחל .
"יפה שלי? "
קראתי והתיישבתי על מיטתה בעדינות , "דיי.. את קורעת אותנו "
אמרתי בכאב ודמעה קטנטנה וחמה זלגה לה היישר לפי ,
הרגשתי את המרירות בגרון חונקת .. מאיימת לפרוץ .
לא התאים לי לבכות , בכלל לא …
אבל כאב לי עלייה.. לא יכולתי לחשוב שליאת במצב כ"כ עדין ואנחנו אפילו לא יודעים איך לעזור לה
לא מצליחים .. נכשלים , אני .. נכשל .
התפייחויותיה של ליאת נשמעו בוקעות מתוך שמיכת הפוך, שעדיין לא הייתה מוכנה להפריד מגופה .
"את יודעת שאני אוהב אותך? שאנחנו אוהבים אותך .. "
אמרתי וחבקתי אותה.. דרך השמיכה . "שאנחנו דואגים לך יותר מהכל כפרה." המשכתי והדמעות זלגו
היא הנידה ראשה והוציאה אותו משמיכת הפוך הגדולה .
"ק..שש..ה. ל…י " , אמרה מגמגמת מבכי ..
המראה שהוצב לפניי צבט בליבי , צרב ..
עינייה הירוקות שפעם חיממו לב כל אדם , היו ריקות .. שחורות
פנייה היו נפוחות, דמעות כיסו את כולה .. השתלטו על פנייה .
אפה הקטנטן היה נפוח ואדום .. היא ניראתה ממש כאילו היא באבל .
"אני מבטיח לנסות לעזור לך .. רק תגידי לי איך "
אמרתי וחבקתי אותה אליי, מזיל דמעות .. דמעות כ א ב .
"אני מיותרת בעולם הזה קובי!"
אמרה מתייפחת על כתפי, היא לא פסקה לרגע לבכות
"שש אל תדברי ככה.. בלעדייך אין לי חיים "
אמרתי ונשקתי למצחה, מראה לה שתמיד יש פה מישהו.. לצידה .
"ולי אין חיים בלעדיו "
לחשה והניחה ראשה בעדינות על כתפי ,
"ליאת.. החיים ממשיכים.. ואין מה לעשות. את ילדה גדולה, וילדות גדולות לא בוכות .. "
אמרתי מצטט את המשפט משירה של פרג'י .
"קל להג..יד.. "
לחשה שוב ונשמעה רגועה במקצת ..
"לא קל להגיד .. אבל יש איתך אנשים שאוהבים אותך, שדואגים לך ..
אני אוהב אותך, אני דואג לך . לא מסוגל לראות אותך ככה. "
אמרתי והרמתי ראשה מכתפי, מציב את פנייה מול שלי .. ומביט בעינייה הדומעות .
"אני כלום קובי.. כלום . עיוורת שלא שווה כלום "
אמרה בכאב ודמעות כיסו את פנייה, שוב ..
"תפסיקי! את נוסעת עוד שלושה ימים.. את הולכת לעשות ניתוח
ואת תעברי אותו!! ובהצלחה !! את תיראי.. אני מבטיח שאת תחזרי לראות "
אמרתי , מלטף את פנייה הרטובות, מנגב את דמעותייה החמות .
"זה לא חשוב .. את הראייה שלי אפשר להשיב, אותו כבר אי אפשר ..
הוא רחוק ממני, פאקינג 12 שעות טיסה .. הוא עזב אותי, לבד .. עם כל הכאב שלי
להתמודד לבד, בלעדיו . אני שונאת אותו"
צעקה ופרצה בבכי איום,
דפיקות קלות נשמעו על דלת חדרה
תוך שניות ספורות רחל נכנסה עם בקבוק מים קרים וכוס בידה, היא מזגה לכוס והתיישבה לידה
"תשתי את זה"
אמרה ודחפה לפיה של ליאת כדור, שלא הצלחתי לזהות למה שימש .
ליאת לא התנגדה.. היא עשתה כדבריי רחל ולגמה טיפונת מים .. "את כל הכוס" הזהירה רחל וליאת הרחיקה את ידה .
"ליאת.. את חייבת, את ישבת כאן ארבעה ימים, את ניראת רע את תתמוטטי לי!! "
אמרה רחל ודחפה שוב את כוס המים לידה .
"הכל" , פקדה רחל וליאת עשתה כדברייה
"קובי מותק אתה יכול לצאת ? אני רוצה לקלח אותה .. "
ביקשה רחל בנימוס ותוך שניות נעלמתי מהמקום "אני בסלון אם תצטרכי משהו" אמרתי ויצאתי,
טורק אחריי את הדלת .

--

אמא עזרה לי להתפשט .. היא הכניסה אותי למקלחת שבחדרי, וקילחה אותי ..
הרגשתי תינוקת . תלותית .
עיוורת חסרת תועלת .. אפילו החבר שלי ברח ממני..
הלב כאב לי .. שרף כ"כ .
לא ידעתי איך אני ממשיכה מכאן .. פשוט לא הצלחתי לתאר את עצמי בלעדיו
רציתי לברוח.. כמה שיותר רחוק .
זרם המים החמים שנטף על גופי רק הגביר את השריפות שנוצרו לי בלב ,
"תצאי .. אני אסתדר לבד "
אמרתי לאמא, ביובש .. בחוצפה .
"בטוחה? "
שאלה בחוסר אמון מוחלט , "בטוחה. תצאי " חזרתי שוב על דבריי
"אני בחדר שלך .. בלי שטויות "
"איזה שטויות אני כבר יכולה לעשות!? איזה?! כאילו מה אני רואה?!"
צעקתי לעברה והיא התעלמה .. שמעתי את דלת האמבטיה בחדרי נסגרת ..
התיישבתי על ריצפת האמבטיה עם דוש המים ביידי .
הנחתי אותו בצד האמבטיה וחפשתי ביידיי את סכיו הגילוח שלי,
מיששתי כל דבר שיידיי נתקלו בו, עד שלבסוף מצאתי ..

הרטבתי את כל גופי שוב.. ושוב .
לאט לאט, בשקט בשקט ..
העברתי את סכין הגילוח בכובד על יידי השמאלית
בכאב … סחרור, ומרגישה את הדם שזורם,
נפרדת מהעולם שבו אני כ"כ מיותרת .
מוותרת על עצמי .. לתמיד .











קצר, יש מצב לעוד אחד היום!
תלוי בתגובות ...
אוהבת את כולכן! שבת שלום מדהימות 😊

איזה המשך עצוב 😢 מדהים .
וחס וחלילה..בחיים את לא תיהי מיותרת בעולם הזה ! (לא יכולתי ליקורא את זה )
אוהבת אותך צו'נה שלו