המשך מוכן,
אפרסם אותו מחר 😊
תוך 5 דק' הפלאפון שלי צלצל שוב,
"היא בדרך"
אמרה אמא ישר כשעניתי
"סבבה אמא טנקס.. ובלי טלפונים מיותרים יותר.."
השבתי והיא צחקה
"בסדר לא נפריע לכם כפרה שלי ."
"אללה אמא דופקים בדלת בייי"
אמרתי לחוץ ונתקתי את השיחה,
היא דפקה בדלת.
"ממיי זה?"
שאלתי , לא צעקתי..
אני הריי 'חולה'.
"מורן קובי פתח לי נו"
אמרה, היא נשמעה לחוצה..
וכמו שביקשה, פתחתי.
המשך: 😊
נכנסתי לביתו,
ולהפתעתי..
הוא לא היה כלל חולה.
הוא הסתכל עליי, ואני על הבית…
שהיה מלא בנרות ופרחים .
אורות עמומים, ומנגינה שקטה ברגע..
שולחן ערוך משובח בכל טוב עם 2 כוסות ויין באמצע.
התרגשתי..
דמעה אחר דמעה החלו שוטפות את פניי..
"דיי יפה שלי"
אמר קובי וחיבק אותי אליו.
"בחיים לא השקיעו בי ככה.. "
אמרתי כמעט ללא קול, בוכייה …
עייני שרפו, באמת שהתרגשתי.
"דיי יפה שלי תירגעי"
אמר וכבר נכנסתי לביתו, הוא נעל אחרינו ומזג לי כוס מים קרים
"תשתי אתזה "
אמר ועשיתי כדבריו.
"אני אוהבת אותך קובי אני אוהבת אותך בצורה מפחידה אתה לא מבין מה אתה גורם ללב שלי"
אמרתי ושוב חיבקתי אותו, התרגשתי כמו ילדה קטנה ..
המשכתי לבכות,
הוא התכופף אליי ונשק למצחי .
"אני אוהב אותך יפה שלי "
"גמני אותך"
השבתי ועמדתי על קצות אצבעותיי …
מתאמצת להגיע לשפתיו הרכות, הטעימות, שאני כ"כ אוהבת.
הוא התכופף אליי בשנית,
ונישק אותי..
נשיקה מתוקה וארוכה שהתפללתי ל-ה' שלא תגמר.
הפלאפון שלו צלצל, קוטע את הנשיקה.
"אווח"
התרגז קובי וענה .
"מה אמא!?"
ענה בגסות
"כן היא פה אבל ביקשתי בלי טלפונים מיותרים נכון?!"
אמר ושלח לי נשיקה באוויר, שלחתי לו חזרה.. מהופנטת.
"טוב.. טוב בסדר אמא תודה כפרה עלייך ומעכשיו באמת בלי טלפונים בייי"
אמר וניתק.
הוא כיבה את הפלאפון שלו וזרק אותו על אחת הספות.
"רשע.. היא עזרה לך, למה ככה?"
שאלתי את קובי ועטפתי בחיבוק את צווארו בשתיי יידי .
"מי אמר שהיא עזרה לי?!"
שאל מיד ועטף גם הוא את מותניי בשתיי ידיו,
"אממ.. לא רוצה להעליב.." אמרתי מעיפה מבט על הסירים שהיו מונחים על הגז,
"אבל ציפור קטנה לחשה לי שאתה גרוע בבישול.. "
אמרתי מגחחת, מחכה לתגובתו.
"חצופה"
אמר והשתיק אותי בנשיקה.
---
"אני בבייית"
צעקה מיטל מיד כשנכנסה, טריקת הדלת לא איחרה להגיע.
"גםם אני"
צעקתי לה חזרה בטיפשות ושנינו צחקנו..
התחלתי לרדת במדרגות, לאט לאט.. כמו שלמדתי בחוג…
"היי תיזהרי.. צריכה עזרה?"
שאלה מיטל כשהבחינה שאני יורדת לבד.
"לא זה בסדר.. אני כבר יודעת.. למשש, להרגיש אם יש משהו שעומד בדרכי עם המקל..
תודה, אבל אני מסתדרת.. "
אמרתי וכבר סיימתי לרדת… התקדמתי לכיוונה לפי קולה.
"היי"
אמרה וחיבקה אותי
חייכתי , ונשקתי ללחייה קלות.
"נו..?"
שאלתי בסקרנות
"נו מה?"
"איך הוא?"
התעניינתי…
"הוא.." אמרה ונאנחה "כל כך כל כך חמווד"
השיבה באושר ויכולתי לשמוע בקולה שחייכה, היא הייתה נשמעת ממש מאושרת.
"שמחה בשבילך.. "
"גם אני שמחה בשביל עצמי.."
אמרה ונשמעה ממש מבסוטה מעצמה.
"שווון"
התחלתי לקרוא לכלב שלי,
לכלבלב החמודי שעידני קנה לי
התכופפתי לריצפה, יושבת – לא יושבת …
הוא התקרב אליי וליקק את יידי.
הרמתי אותו ולקחתי את מקל הנכייה שלי בידי,
התקדמתי לאט לכיוון דלת הבית.. לפי חושיי.. כבר התרגלתי \:
"לאן זה?"
שאלה פתאום מיטל.
"להוציא ת'כלב סיבוב.. מסכנצ'יק."
אמרתי מלטפת ראשו בעדינות.. הוא המשיך ללקק אותי.
"בשעה כזו?"
"כן.. אזמה.. כולה 10.. הוא צריך לעשות ת'צרכים של הלילה שלא ייעשה לי קקי בבית אמא תהרוג אותי"
אמרתי והמשכתי להתקדם לאט לכיוון הדלת..
"אפשר להצטרף?"
שאלה בנחמדות שכזו.. שמחתי שהיא חזרה לעצמה, למיטל שאני אהבתי. (:
"ברור.."
אמרתי והיא התקרבה לעברי, שילבה את ידה בידי…
ולקחה ממני את המקל.
"למה?"
שאלתי כלא מבינה,
"אני יעזור לך… את לא צריכה את המקל שאת איתי.. קדימה"
אמרה ומשכה אותי אחרייה..
יצאנו מהבית והיא נעלה אחרינו .
בדיוק שיצאנו משער הגינה בביתנו, הפלאפון שלי צלצל …
הוצאתי אותו מכיס מכנסיי.. ומהרתי לענות.
"הלו?"
עניתי בשאלה,
"ילדה שלי.. "
אמר קול עבה וחמים..
קול שכ"כ התגעגעתי אליו.
"……?"
שאלתי מופתעת.
"כן… "
השיב , ובקולו נשמעו הגעגועים, כאילו שעוד שנייה יוצאים מהטלפון.
לא האמנתי שהוא העז להתקשר,
הרגשתי איך מבפנים הלב נצבט,
והגעגועים לאותו אדם שכ"כ חסר..
מתחילים לפעול.
יש מצב לעוד המשך בערב!
תללוי בתגובות (:
אווהבת אתתככן ....
נונה שאת מתחברת הודעה!
למי היא כבר יכולה להיתגעגע ככה?
למי היא כבר יכולה להיתגעגע ככה?
QUOTE (אניצוצחה @ 14/08/2007) למי היא כבר יכולה להיתגעגע ככה?
תגלה בפרק הבא.
ואאאאיי איזזהה יפהה.!!
איך התגעגתי לסיפור ששששששששששלך!!
תמשיכי מאמי..
זה בטח אבא שלה ..
פרק יפפה !
פרק כ"כ יפה ...
תמשיכי יפפה שלי ,
אוהבת אותך .
ואיי תשימי עוד המששששששך!!
אתר האהבה הישראלי