--פשוט אהבה (; --

QUOTE (liatitati @ 23/07/2007) בנות.... אני יינסה להמשיך מאוחר יותר,
אין לי זמן בגרוש!


ליאורי?
שמחה שצטרפת, ושאהבת ;]
מקווה שתעקבי!

אווהבת מלא יפות שלי,(:
אל תדגאי מאמי אני יעקוב... 😊
אוהבתת

ותמשכי שתוכלי מאמי..

אני מחחכה לההמשך 😊

אאוהבת אאאותך...

כותבת שמנות 😊

מחכה..

"מיטל מה רשום על הצג?"
שאלתי וחשפתי בפנייה את מסך הפלאפון שלי,
"מספר חסוי"
השיבה ושמעתי שחגרה את עצמה,
עניתי לטלפון…
"הלו?"
עניתי בשאלה, מחכה לתשובה..
"היי"
אמר קול גברי מתוק.. שעדיין לא הצלחתי לזהות
"מי זה?"
שאלתי כלא מבינה..
"………"
השיב ועל פניי עלה חיוך, שלא יכולתי להמנע ממנו.


המשך :


"אלמווגגי"
חייכתי לעצמי.
"חח חמודה.. מה קורה מאמי?"
שאל,
"אממ.. טוב בערך, מה איתך מותק?"
"טוב מאמי.. יהיה טוב.. ד"ש מאמיר הקרצייה"
"ייאיי חזרה, למה קרצייה יא רע אחד?"
שאלתי ושתינו צחקנו
"סתם, כי הוא קרצי"
השיב ויכולתי לשמוע שחייך.
"אז מה..? מתיי רואים אותך?"
שאל, ופריחה הורגשה בליבי…
שמחתי כ"כ.. אינלי מושג למה.
"אממ.. מתיי שייצא"
השבתי בסינון, לא רציתי להראות מתלהבת.
"טוב…"
אמר, נשמע היה שהתבאס…
"אבל.. מתיי שתירצה תרים טלפון"
חזרתי בדבריי,
הוא צחק.
"מה אתה צוחק?"
"סתם.. את חמודה"
השיב ויכולתי לשמוע בקולו שחייך
"יודעת"
אמרתי בקול פאקצי ושנינו צחקנו.
"טוב מותק נדבר חייבת לסיים ת'שיחה"
"סבבה.. ביי קטנה"
"ביי"
השבתי וחיכיתי שיינתק, הוא לא עשה זאת.
"למה אתה מחכה?"
שאלתי,
"שתנתקי"
השיב כ'גנטלמן.
"חח חמוד"
צחקקתי לי מעט "ביי"
אמרתי בשנית והפעם ניתקתי.

"מה את ככה מבסוטה?"
שאלה אמא,
"סתם.. ידיד מהעבר"
השבתי, וחיוך ענקי עלה על פניי.
"יופי לך.. בלי שטויות, רק את עידני אנחנו אוהבים בבית"
אמרה וגרמה לי לצחוק.
"ללא.. סתם ידיד."
שקרתי, זה הריי ברור שסתם אני לא מתלהבת מהטלפונים שלו..
"אוקיי.. אני מקווה"
צחקה אמא גם היא.

---

הגענו לארומה, אמא חנתה את הרכב ויצאנו כולנו מהאוטו
שילבתי ידה של ליאת בידי, והתקדמנו לכיוון המסעדה.
הסתכלתי עלייה, על איך שהלכה, על מה שהסתכלה….
מבטה לא היה מופנה כלל לאיזור שבו התהלכנו, היה לי קשה…
קשה לראות אותה ככה, כאב לי עלייה.
אחותי הקטנה, שאני כ"כ אוהבת.. השתנתה מהרגע שנכנסתי לבסיס, התבגרה.
אהבתי אותה יותר שהייתה קטנה, אולי אם הייתי בבית והייתי דואגת להטיף לה
כל התאונה הזאת לא הייתה נגרמת בכלל .. היא הריי תמיד שמעה בקולי.
התיישבנו בשולחן, והזמנו לנו כל אחת את ארוחת הבוקר הקבועה של ארומה,
הפלאפון שלי צלצל, "מספר חסוי"
הופיע על הצג, מהרתי לענות.
"הלו?"
עניתי ישר בשאלה,
שתיקה שררה.
שמתי את האצבע על פי, סימן לכך שאמא וליאת יפסיקו לדבר.
"שנייה"
לחשה אמא לליאת, שלא הבינה מה קרה.
"הלו?"
שאלתי שוב..
"נו מיזה!? מה המשחקים האלו?"
התעצבנתי, אך מצד שני כ"כ שמחתי, זה היה כזה שקוף שזה הוא… עדי.
"טוב יום נייס שיהיה לכם"
אמרתי בסנוביות וניתקתי את השיחה.
"מה קרה?"
שאלה ישר ליאת ששמעה את טריקת פומית הפלאפון שלי
"סתם.. התקשרו מחסוי ולא ענו, הטרדות קיצר.. "
היא צחקה..
"מה אתה צוחקת יא שמנה?"
שאלתי ולגמתי ממיץ התפוזים שלי,
"סתם.. שקוף שזה הוא"
אמרה, ושתתה גם היא.
"עדי?"
שאלתי מופתעת, היא חושבת בדיוק כמוני.
"אהא"
הנהנה בראשה, ואמא הוציאה את ארנקה.
"אחח אתן והחברים שלכן.."
אמרה ואני וליאת צחקנו
"כלל לא מצחיק"
השיבה בנימוס,
"חח אמא יא אשכנזיה"
אמרה ליאת וצחקה
"וחוץ מזה שגם לך לא חסר.. "
אמרתי בנימה מסתורית כזו, וצחקקתי מעט.
אמא פתחה את עינייה, כאות הזהרה
"דיי"
אמרה לי ללא קול.
"מה זאת אומרת?"
תקפה ישר ליאת,
"סתם צחקתי.. "
ניסיתי להתחמק "תבקשו חשבון מתוקות.. אני אאחר לעבודה בגללכן"
אמרה אמא ואני קראתי לאחת המלצריות,
ליאת לא שאלה יותר.. היא שתקה.
ניראה היה שלא ממש אהבה את הרעיון, והעדיפה פשוט לא לגלות על זה. .
שילמנו על מה שאכלנו והשארנו טיפ למלצרית,
יצאנו מכיוון המסעדה ונכנסנו לאוטו..
אמא התניעה והתחלנו לסוע לכיוון הבית.

---

שכבתי על המיטה, הדמעות לא איחרו להגיע..
הסתכלתי על התיקרה.. כאילו מחכה שתדבר אליי , מנסה למצוא פתרונות.
אני לא מאמין שהפילו עליי דבר זה, איך אני יוכל לעזוב אותה?
לא האמנתי ששוב התנהגתי כמו איזו כוסית, בכיתי.
נשברתי, לא יכולתי יותר..
חשבתי עם עצמי והגעתי להחלטה שאני פשוט לא עוזב, אני בורח..
אני לוקח את ליאת איתי ופשוט בורח מהעיייר…
3 ימים והמשפחה תעלה לה כבר על המטוס… אח"כ אני כבר אחזור, שיהיה בטוח שהם כבר נסעו…
שכבר עזבו.
לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי לליאת, מחכה שהיא תענה…
…
"הלו?"
ענתה מיד, ממש אחריי הצלצול הראשון
"יפה שלי.. "
עניתי, כמעט ללא קול….

---

הפלאפון שלי צלצל, זה היה צלצול הזיהוי של עידני,
עניתי ישר ..
"הלו?"
שאלתי איך שעניתי,
"יפה שלי… "
אמר עידן בקולו הרך – בקול המתוק הזה שאני כ"כ אאוווהבבת .
הוא לא היה נשמע טוב בכלל, החלטתי לא לנטור לו טינה על איך שדיבר לפניי זה…
לא יכולתי להיות קשה איתו, הוא ריכך אותי בשניות.
"מה יש חיים? אתה לא נשמע טוב בכלל .."
אמרתי בקול עצוב, ופניי הפכו עצובות..
"אני בא אלייך עוד כמה דק'.. טוב מאמי שלי?"
"שאלה טיפשית, בטח יפה שלי.. אני מחכה לך חיים"
"טוב מאמי כבר בא.. ביי"
אמר ועדיין לא ניתק, חיכה שאני אענה
"ביי מאמי"
השבתי, ואז ניתק.

















ייצא ממש ממש קצר,
מצטערת ....
אינלי זמן בגרוש.
אוהבת אתכן, ושוב.. מצטערת שקצר!

מדהייייייים
אבל קצר :/
תמשיכי בהקדםםם :]]]]]]

קצר.. אבל נססלח לך על זה ,
ממדההההים !
בפעם הבאה אני רוצה המשך אאחררון
הבנת!?
ולא מתקבלים אצלי תירוצים .


אאחח ...
כמה שאאני אאוהבת אאותך 3>

עללללללללללקק מכוערר!!
פרקק מהמםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!

תמשיכי!

אהבתייי
אוףףף למה קצר
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

למרות שזה קצר זה מדהים :]

כל כך ייפפהה (:
מחכה להמשך . .

מדהייייים המשךךך

קצר =\
אבל מדהים, כרגיל (:
ד''א סתם שתדעי
בארומה אין מלצרים חחחחחחחחח

תמשיכי שתוכלי
3>

QUOTE (BaRiii @ 25/07/2007) קצר =\
אבל מדהים, כרגיל (:
ד''א סתם שתדעי
בארומה אין מלצרים חחחחחחחחח

תמשיכי שתוכלי
3>
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי.
שיהיהיהיהיה ....
מיהרתי טילים לכתוב אתזה אז העליתי ת'שם הראשון של מסעדת 'צפונים' שעלתה לי לראש.
חח אל תייחסי, פשוט לא אוהבת ת'מקומות האללו .
תודה בכל מקרה, ושיהיה! (:

QUOTE (liatitati @ 25/07/2007) QUOTE (BaRiii @ 25/07/2007) קצר =\
אבל מדהים, כרגיל (:
ד''א סתם שתדעי
בארומה אין מלצרים חחחחחחחחח

תמשיכי שתוכלי
3>
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי.
שיהיהיהיהיה ....
מיהרתי טילים לכתוב אתזה אז העליתי ת'שם הראשון של מסעדת 'צפונים' שעלתה לי לראש.
חח אל תייחסי, פשוט לא אוהבת ת'מקומות האללו .
תודה בכל מקרה, ושיהיה! (:
חחחחחחחחח
זה בסדר גם אני לאא.
תמשיייכייי :]