QUOTE (-KeTi- @ 28/06/2007) QUOTE (שירן147 @ 28/06/2007) QUOTE (-KeTi- @ 28/06/2007) QUOTE (liatitati @ 27/06/2007) QUOTE (-KeTi- @ 27/06/2007) בובבבבבבבה
איזזזזזזזזה סיפוור מהמםם יש לך!!
[קווראת חדששההה הצטרפה 😉 ]
יומיים ישבתי על הסיפור וסיימתי אותווווו
הוא כתוב בצורה כ"כ יפה ומרגששתת
י'מוכשרררררררררתת
והיו פרקים שממש גרמת לי לבכותתתת..!!@
אגב את מאור יהודה?
חחח
מחכההה להממששךךך=]
-קטיי:]- d
תודה מאמי :]
אייזזזזו מתוווקה!
מקווה שתמשיכי לקרוא,
שמחה שהצטרפת (=
אממ וכן
אני מאור יהודה..
חח איך ידעת? D=
ולמה?
מווואה.
חח באחד הפרקים כתבת בתיכון פארקוף...
אז חשבתי לעצמיי
חחח אני גם גרה באור יהודה 2 דקות מפארקוףף...
=]
בארוורר שאני ימשייךך לקרוואא..
רק שימי המשכוןן 😂
אווהבבבבבבבת3>
את לומדת בפרקאוף?!
לא מאמיי,
ההיתי צרייכה ללמוד שם אבל בסוף עברתתי ליגאל אלון ביהוודד
באיזה כיתה אתןן??
עולות ל יא' מותק...
אבל אני עברתי מפרקאווף,
סתם ביצפר תת רמה חחח (:
בננווות?
כותבת!
"אני פשוט א ו ה ב ת אותך"
אמרתי ונשכבתי לצידו, עם ראשי על ידו שהונחה תחת ראשו.
"גם אני אותך.. אישתי..
ואני מבטיח שאני יהיה איתך ל נ צ ח,
את לא תיפטרי ממני כ"כ בקלות! שמעת אותי!?"
היא צחקה, חופשת את גומותייה המתוקות,
"כן המפקד!"
"לעולם לא ייפרדו דרכנו נסיכה שלי, אני מבטיח.."
אמרתי כ"כ בטוח בעצמי..
אחחח, כמה שטעיתי!
ה מ ש ך [ :
התעוררתי עם כאב ראש איום ומלא רופאים מסתכלים עליי ,
כאילו חיכו לרגע הזה שאני יתעורר.
הבנתי שאני בביה"ח..
"היא התעוררה"
צעק אחד מהם.
"מתפוצץ לי הראש.."
אמרתי , ממש בשקט…
בקושי שהצלחתי לדבר.
"איך קוראים לך?"
שאל אחד הרופאים..
"מורן.. מורן כהן"
עניתי,
וכך התחיל לו מסע של שאלות מעצבנות..
"היא בסדר.. יש דברים שהיא זוכרת ויש דברים שלא..
אבל בעיקרון היא בסדר.."
קבע אחד הרופאים וייצא אל מחוץ לחדר.
תוך שניות קובי נכנס לחדר… כניראה שאותו הרופא ייצא כדיי להודיע לו שהתעוררתי.
….
הרופא שבדק אותה יצא מהחדר…
"אתה עם מורן?"
שאל,
"כן ! "
אמרתי מהר וקמתי ממקומי,
"מה איתה?"
שאלתי, חושש…
"היא בסדר.. זעזוע מוח קליל…
נגרם לה אובדן זיכרון זמני… אבל לא משהו רציני, זה יעבור.."
"אוקיי.. אני יכול להכנס לראות אותה?"
"כן , בשביל זה יצאתי לקרוא לך"
ענה והתחלנו להתהלך לחדרה….
"תודה רבה דוקטור"
חייך , ואני נכנסתי לחדר.
התקדמתי למיטתה, היא הסתכלה עליי…
ניראה היה שזיהתה אותי.
"קובי.."
לחשה והבנתי שצדקתי,
"איך את נסיכה שלי?"
שאלתי וליטפתי את ראשה.
היא לקחה את ידי ואחזה בה חזק,
שילבה אותה עם שלי.
"מתפוצץ לי הראש.."
אמרה והחזיקה באותה מקום שממנו דיממה…
"כי קיבלת מכה קטנה בראש.. זה יעבור לך חיים שלי"
ניסיתי להרגיע אותה אבל אני מודה… פחדתי יותר ממנה.
כאב לי שהיא סובלת ושכואב לה,
הייתי נותן הכל בשביל לקבל את הכאבים שלה במקומה.
"קובי.. כמה ילדים יש לנו?"
שאלה, ואני פשוט..
הייתי ב ה ל ם.
"כמה ילדים יש לנו? מורני… אין לנו ילדים, אנחנו לא נשואים"
"חח אני יודעת"
אמרה ודמעה זלגה מעייניה, היא נגבה אותה במהירות וצחקה.
"סתם רציתי להלחיץ אותך, לראות מה תגיד.. "
אמרה ומיד פרצה בצחוק.
"איך אתה אוכל את המשחק שלי.. אני שחקנית טובה מתברר"
"מתברר"
אמרתי וצחקתי גם אני.
"את רוצה שאני ייתקשר לליאת?"
"אממ.. ליאת? בלי להעליב.. מי זאת ליאת?"
"דיי מורן תיהיי שנייה רצינית" , צחקתי…. "את רוצה שאני ייתקשר אלייה כפרה?"
"אממ קובי.. אני באמת לא זוכרת מי זאת ליאת.."
"אני כבר בא"
אמרתי ויצאתי מהחדר, חיפשתי את אחד הרופאים, נבהלתי מזה שהיא לא זוכרת..
….
"אני כבר בא"
אמר ותוך שניות נעלם מהחדר.
שכבתי על המיטה, מתבוננת בתיקרה….
חשבתי, חשבתי הרבה
על כמה שאני אוהבת אותו,
כן אני מודה.. בפעם הראשונה אני מרגישה רגשיי אשמה שאני משחקת במישהו
בפעם הראשונה שמישהו מתחבר לאייסיקיו,
הלב דופק לי כמו משוגע רק מלראות את הכינוי שלו מתחבר.
בפעם הראשונה… שמישהו מחבק אותי ואני מרגישה כמו מלכה,
שגם אם בחוץ העולם ייתהפך, והוא ימשיך לחבק אותי, אני לא ייפחד…
לא ייברח, כי אין לי לאן… אני רוצה להיות איתו ורק איתו.
הוא חזר לחדר… ניראה קצת מבואס.
"מה יש לך?"
"כלום… מוזר לי שאת לא זוכרת את ליאת.."
"למה כ"כ מוזר לך?"
שאלתי, לא מבינה….
"כי היא הבנאדם הכי חשוב לך… אותה את הכי אוהבת מכולם"
אמר והסתכל עליי במבט חושש..
"אני בטוחה שלא… אותך אני אוהבת יותר מכולם קובי"
הוא הסתכל עליי המום,
אך בכל זאת זרם איתי….
"גמני אוהב אותך.. הכי בעולם מלכה של הלב שלי"
לחש וניגש לפי, נשק לשפתיי קלות והתרומם בחזרה למקומו.
----
הפלאפון שלי צלצל,
"קובי אחי"
הופיע על הצג.
מהרתי לענות….
"אה גבר"
"מה קורה אח שלי?"
שאל,
"בסדר כפרה מה איתך?"
"לא הכי טוב, מורן התגלגלה במדרגות.. היא בבי"ח עכשיו.. אני פה איתה"
"מה!?"
צעקתי מופתע
"מה קרה?" שאלה ליאת
"באיזה בי"ח אתם?"
שאלתי את קובי וליאת נראתה מבוהלת,
"מי בבית חולים מה קרה עידן!?"
שאלה בלחץ והרימה קולה.
"שנייה כפרה עלייך שנייה מאמי"
"אנחנו בבלינסון אחי.."
"טוב גבר אנחנו עכשיו יוצאים לשם"
"סבבה ביי אחי אני מחכה לכם"
"ביי כפרה"
השבתי, וניתקתי את השיחה.
מצטערת שקצר,
הייתי צריכה להפסיק באמצע כי אני חייבת לעוף.
ייצא מזעזע אל תייחסו הייתי במצב חרא שכתבתי את ההמשך...
אוהבת אתכן, שבת שלווום !
יצא מזעזע? ממש לא..!
לייאת את כותבת הכי יפה בעולםם !
וזה לא סוד שאני מכורה לסיפור שלך P:
מחכה להמשך (:
אוהבבבתת 3>
כמה חיכיתי שתמשיכככככי !#~
פרק מדהים מאמי ;]
תמשיכי כשאת יכולה (:
שום מזעזע ושום כלום ### 😠
פרק מדהים !!!
אני רווצצהה המשךך 😛
אוהבת 3>
מוככשרת שלי את ! 😊
הכי יפה שבעעעוולם
תמשיככיי ...
אוהבת אאותך , נוווודרררת !
עוד כמה תגובות וממשיכה (:
