ליאת מחכה להמשך..!
תרגישי טוב.!
אוהבתת
מוקדש לכל הקוראות המושלמות שלי [:
"מאמי לאן נעלמת לי את לא נוררמללייית איפה את יפה שלי רק תגידי לי אני יבוא לאסוף אותך!!"
אמר תוך פחות מ5 שניות, שמעו שהוא נסער.
"א' – אני בסדר.
ב' – אני לא חוזרת עכשיו.. יצאתי לטייל קצת.
ג' – אל תתקשרו כי אני לא ייענה, רק התקשרתי להודיע שאני בסדר, ושאני יחזור יותר מאוחר."
"אבל יפה שלי חכי רגע רק תגידי לי איפה את מאמי שלליי"
שאל בקול מתחנן.
"זה לא חשוב, אני אחזור יותר מאוחר, ביי"
השבתי, וניתקתי את השיחה.
המשך:
"את רעה"
אמר, יכולתי לשמוע שחייך.. וליטף פניי ברכות.
"למה?" שאלתי בפרצוף עצוב, והורדתי ידו מפניי.
"זה לא בסדר.. דואגים לך."
נאנח.
"בקטנה.. יעבור להם."
"טוב.. מה אני יגיד לך"
"אממ.. אז ספר משהו.."
"אין מה, ספרי את"
"אממ.. אין גם, איך קוראים לך נשמה?"
"אמיר.."
"וואיי אמיר, שם יפפה,"
חייכתי.
"תודה מאמי, ולך? מה שמך?"
"ליאת, ליאת לב"
חייכתי בשנית.
"גם לך שם יפה מתוקה..
בת כמה את?"
"עוד מעט 16.. אתה.?"
"21 מאמי.."
"וואו, 21? מה עשית בפרקאוף?"
"אני חייל.. באתי לאחי"
"וואלה.. באיזה כיתה אחיך?"
"יא'.. יש מצב שאת מכירה אותו"
"אולי.. איך קוראים לו?"
"אלמוג.. אלמוג פרג"
"ממ.. לא מכירה."
"ידעתי שלא תכירי.. חח"
"למה ידעת?"
"כי הוא חדש בביצפר.."
"אהה.. אז ברור שאני לא יכיר."
חייכתי.
"ולמה זה כ"כ ברור?"
"אממ.. כי אני לא לומדת בביצפר הזה ככבר בערך חודש"
"אהה.. הבנתי. נרשמת לביצפר ל.."
"לעיוורים"
נכנסתי לדבריו
"ממ.. סליחה לא התכוונתי"
"בקטנה, בחיים הכל עובר"
צחקתי.
"ואממ.. לא, לא נרשמתי עדיין לביצפר לעיוורים..
עוד פחות מחודש אני עוברת ניתוח,
שבעזרת ה' אני מקווה לעבור אותו בשלום ושתשוב לי הראייה.
אבל אם לא תשוב הראייה..אז אני יירשם כבר לביצפר והכל...
בינתיים אני בחוגים וכאלה, חוגים לעיוורים"
"אהה.. אוקיי, שיהיה בהצלחה מאמי"
"תודה נשמה"
"מנסים להיות כמוני"
הפלאפון שלי צלצל..
צלצול הזיהוי לא היה של אף – אחד.
זה היה הצלצול הרגגיל.
"ממ.. באלך לבדוק לי מי זה?"
"בכייף"
אמר, ושלפתי את הפלאפון מכיסי.
"מספר חסוי"
השיב.
"לענות? לברר לך מי זה?"
"אממ.. עדיף שלא..אני ייענה כבר"
"אוקיי"
אמר.
"ששש" השתקתי אותו, ועניתי לפלאפון.
"הלו?"
עניתי בשאלה,
"היי ליאתי זאת פרלה"
"היי פרלה מה העינינים?"
"בסדר גמור, איפה את?"
"אני.. אממ.. באיזה פארק, עם חברה"
גימגמתי.
"אה אוקיי.. עידן התקשר אליי נסער.. הוא מחפש אותך בכל העולם"
"טווב.. תודיעי לו שאני עם חברה ושאני אחזור מאוחר יותר"
"אה אוקיי.. שתית משהו. אכלת?"
"נאממ.. אנחנו בידיוק נכנסות למסעדה"
שיקרתי.
"אה טוב..את יודעת שהיום בערב אמא שלך נוסעת?"
"כן.. \: ועידן ישן אצללי.. ניראלי"
"אה אוקיי..אז את לא צריכה אותי?"
"אממ.. לא."
"סבבה, איך היה בבדיקות?"
"חח סבבה"
חיקיתי אותה.
"יואוו רעה למה את צוחקת עליי?"
"סתם את מצחיקה אותי, את מדברת עברית טווב"
"אויי נו באמת.. זה שאני עולה חדשה לא אומר כלום
אני כבר 7 וחצי שנים בארץ"
"חח מה שתגידי"
צחקתי, וידו של אמיר אחזה בידי.
"טוב פרלינ'קה.. אני יידבר איתך יותר מאוחר."
"אוקיי.. תהני, ואל תדאיגי את כולם..
תעני לטלפונים".
"טוווב אמא"
התרגזתי.
"אוויי לא אמרתי כלוום.. טוב ביי בינתיים"
"ביי פרלי".
השבתי, וניתקתי את השיחה.
ידו של אמיר עדיין אחזה בידי, העפתי אותה.
"את מזכירה לי מישהי.."
חייך בהתנצלות.
לא שיכולתי לראות את זה.. פשוט שממעתתי.
"וואלה.. את מי?"
"לא חשוב.."
התבאס.
"ננו, לי זה חשוב"
"סתם.. האקסית שלי.."
"אהה.. סורי, למה נפרדתם?"
"לא נפרדנו.."
קולו נשמע חנוק..
"אז.. למה אתה מחשיב אותה כאקסית?"
"כי.. היא.. היא מ..תת..ה."
גימגם, ותוך שניות אחדות.. פרץ בבכי.
"מצטערת.."
השפלתי ראשי,
וחיבקתי ראשו אליי.
"זה בסדר.. לא היית אמורה לדעת.."
"שוב.. מצטערת.."
"בחיים הכל עובר"
חיקה אותי.
"דיי מאמי.. יהיה בסדר..
אין מה לעשות..
זוהי דרך החיים-
הם מציבים לנו המון מכשולים..
ואחד מהמכשולים שהם הציבו בחייך..
היה המוות שלה..
אתה תעבור את זה- אני מבטיחה."
ניסיתי לעודד אותו.. מסכככן \:
באותה שנייה עברה בי המחשבה..
מה היה קורה אילו היה קורה דבר כזה לי?
אם אני ייאבד את עידדדן?
אני יייממווות.
אאאפפס-זה מה שאני, ב י ל ע ד י ו \:
אותה מחשבה גרמה לצמרמורת ענקית לחנוק את גופי.
"קר לך?"
שאל, והרים ראשו ממני.
"אממ.. ללא מאמי.."
התבאסתי.. פניי הפכו עצובות במקצת.
"אז? כולך מצומררת.."
"כן.. סתם נזכרתי במשהו מאמי.. תודה בכל מקרה.."
"אה אוקיי.."
השיב בקולו המתוק.
"טוב.. ניראלי שכדאיי שאני אזוז הבייתה"
"טוב מאמי.. בואי"
אמר ותפס ידי בידו.
היא הייתה גדולה, וחמה.. נעימה כזו [:
הזכירה לי את ידיו של עידדן..
"תודה מאמי"
חייכתי אליו, והתחלנו ללכת לכיוון מכוניתו.
…
"תודה מאמי"
חייכתי, והוא נשק ללחיי.
"אין על מה ילדונת.. ותיהיי בקשר"
"חח איך בידיוק?"
"אממ.. מכירה את ההמצאה הגאונית, - פלאפון?"
צחק וחיבק אותי אליו.
"אאוחח הכאבבת ללי.. חח מכירה מכירה.."
"חח יופי.. תביאי את הפלאפון שלך"
"אממ.. תרשום"
אמרתי לו את המספר והוא הקליד אצלו בפלאפון ושמר.
"תרשמי גם את.. למקרה"
"אוקיי.."
השבתי ושלפתי את הפלאפון מכיסי.
"קח"
הושטתי לו את הפלאפון והוא הקליד את מספרו ושמר אותו.
"באיזה שם שמרת את המספר?"
"אמיר"
"רק אמיר?"
חייכתי.
"רק אמיר.."
השיב , יכולתי לשממוע שחייך.
"טוב מאמי המשך יום נפלא"
"גמלך מתוקה.. שמח שנתקלת בי"
"חח גם"
הסכמתי איתו, ועליתי לבית ל-ב-ד. [:
קצצצר ומעעפפן \:
מצטערת שנטשתי.
עזבבו..
אני לא אפרט לממה.
מקווה שאהבתן..
מדהיםם!!
כמה חיקיתי לסיפווור הזה 😊
המשך מאמיי..
פפפרק הכיי יפפפה בעולם 😊
מאממי
הממשךך
דחוףף
מדהיםםםםםםםםם ((:
שבת שלום 😊
יאא,
התגעגעתי לסיפור רצח !
ואלייך 😊
יצא מהמם [:
מתה על הכתיבה שלך .. !
אוהבת אותך כ"כ 😊
שבת - שלום !@
יפפפה שללי ,
למרות שכבר הקראת לי
ת'המשך המדהים שלך בטל'
קראתי אותו שוווב ! (:
חחח כככה זה פורטקציות . .
ללי היא אוממרת, וללכן לללא! P:
זזה הכככי יפה שיכול להיות (;
אאאאאחח..
כמה התגעגעגתי לסיפור הזה .. D:
הוא הכי יפה באתר הזה!
אני אאאווהבת אאותך 3>
אאת השקסית הכי יפה שיש! P:
שבת שלום מללאך שללי %
בלי טל' חחח 😊
אעאעא כזה מדהים#@ :]
אוהבתתך
מדהימוות,
זה מה שאתן [:
תודה על כל התגובות יפות.
שבת מושלמת בננות 😉
אתר האהבה הישראלי