שלום
אני בת 17
ויש עיניין שפשוט משגע אותי...
אני בתנועת הנוער השומר הצעיר ויש אדם שהגיע לקן (הסניף של התנועה במקום מגוריי) שלי לפני שלושה חודשים פחות או יותר בתור חייל שעושה כמה חודשים צבא אצלי בקן.. והוא בן 21
בהתחלה הוא התייחס אלי ממש מוזר.. כאילו לטובה..לא יודעת איך לנסח את זה..
המבטים , הדיבור... הכל... גרם לי לחשוב שאולי יש פה משהו..
ואז שהתחלתי להרגיש משהו זה כבר נעלם..אבל לא לגמרי
ואין לי דרך לגרום לו לדעת שאני מרגישה משהו
וגם לברר אם הוא באמת מרגיש משהו .. כי גם יכול להיות שאני סתם דימיינתי..
אני מנסה לשכנע את עצמי שזה לא יכול להיות שהוא יראה בי יותר מחניכה .. ויותר מבן אדם שהוא אחראי עליה אבל זה לא עוזר... כל פעם שאני בבית אני אומרת שאני חייבת לרדת מזה..
ואז שאני באה לקן ואני רואה אותו אני לא יכולה..
והיום לא ראיתי אותו אחרי שבועיים בכלל לא יכולתי שלא להסתכל עליו לשנייה
וזה ממש קשה לי כל זה.. כי זו הפעם הראשונה שאני מצליחה להרגיש משהו כלפי מישהו אחרי סיום קשר ארוך שהייה לי עם מישהו לפני המון זמן..
באמת שאני לא יודעת מה לעשות... אני לא יכולה ללכת ולדבר איתו על זה כי אולי זה כלל לא נכון ואני עוד הולכת לראות אותו כל פעם שאני אבוא לקן... וגם הוא לא בן אדם שאם הוא מרגיש משהו הוא יבוא ויגיד לי..
סיפור מסובך ולא ברור.. אני רק מקווה שלא מאוחר מידי לעצור את זה.. ואת מה שאני מרגישה ופשוט לוותר..
אני אשמח אם תביעו את דעתכם/ן
אוהבת
שני




