פרק 46:
" ואיי זאת לא החברה של המתאבד הזה???"
קראתי זאת שוב ושוב , הבטתי על המסך ,
אגרופי פגע ממש חזק במראה שהיתה ליידי
"בת זונהההה" צרחתי
הבטתי על היד הכאבים שביד ובלב התמזגו , שוב הכל שחור .
"בוקר טוב מאמי" שמעתי את קולה של אמא , פקחתי את עייני וראיתי אותה .
"מה אני עושה פה? מה קרה?" שאלתי לא מבינה
"את בבית חולים ,התעלפת..והיד שלך בתוכה חתיכות של מראה, למה את עושה את זה מלי תפזיקי כבר ,
את לא תחזירי ככה את תום" אמרה אמא ומעיניה זלגה דמעה, הבטתי בה וכל כך כאב לי שהיא ככה , בגללי.
"אני מצטערת אמא , זה לא היה בשליטתי , זאת הילדה הזאת" לא סיימתי לדבר והיא עצרה אותי
"זה בסדר, אני יודעת שון כבר סיפר לי" אמרה ..
"תנוחי חמודה" היא יצאה מהחדר ואני מלאה במחשבות והכדור שהביאו לי, פשוט נרדמתי.
--
"מליוש" הרגשתי שמישו מלטף את פניי, פקחתי את עיניי באיטיות ושמחתי נורא לראות מולי אותם-
את שון ליטל טל וליז.
"היי"אמרתי וכולם חייכו.
"איך דאגנו לך , אל תעשי זאת אף פעם" ליטל החזיקה את ידי וכולה בבכי, גם עיניו של טל אחי היו אדומות,
מה אני עושה מה אני עושה? אך החיים האלה מה קרה שפתאום ככה הכל התפח לי?
"תקשיבי, בקשר לזאתי הקרין הזונה הזאת, טיפלנו בה כבר , ניראה לי מרוטב בושה היא לא תעז להראות את פניה בבצפר בכלל" אמרה ליז בכעס רב.
"היתי מסתדרת לבד" אמרתי מנסה להתרומם קצת מהמיטה
"בשביל זה יש לך אותנו" ליטל חייכה ושמעתי את הדלת נפתחת
"תומר" חייכתי הוא הביט בי ושתק,
כולם יצאו החוצה והוא נשאר
"למה אתה לא מדבר ?" הבטתי בו מבוהלת
"את לא יודעת מה עברתי כשאמא התקשרה להגיד שאת בבית חולים" הוא כעס
"היא לא הייתה צריכה" עניתי במהירות.
"תגידי את שומעת בכלל את עצמך? ראית את אמא? את טל?! אפילו אבי ליטל וחברים שלך" אמר
"אתה בכלל לא יודע מה קרה , לא יכולה זה הכעס ומרוב לחץ התעלפתי"
"לא משנה לא רוצה לדבר איתך על זה...העיקר שאת בסדר, אני אוהב אותך אחות קטנה שלי" הוא נישק אותי במצח.
לאחר יום כבר השתחררתי מהבית חולים,
הגעתי הביתה וראיתי טלוויזיה ...שכבתי במיטתי עד ששמעתי דפיקות בדלת של החדר.
"כן" צעקתי ואותו אחד נכנס,
להפתעתי הרבה זה היה רונן, כל כך מוזר לי שהוא בא.
"מלי.." הוא חייך והתקרב
"רונן? מה אתה עושה פה?" שאלתי
"באתי לבקר אותך, ולבקש סליחה" הוא התיישב על מיטתה של ליטל.
"סליחה? סליחה על מה?" לא הבנתי.
"על זה שהתרחקתי ממך בגלל שהיית עם תום, אני מצטער פשוט לא יכולתי לראות אותך איתו ,
אבל עוד יותר סליחה על זה שלא היתי איתך ולא תמכתי ואפילו לא הרמתי צלצול עם כל מה שקרה,
סליחה ותידעי שאני באמת תמיד פה בישבילך , ואני מצטער על מה שקרה " הוא היה נראה כל כך עצוב.
"זה בסדר " חייכתי.
"אז מה שלומך?" שאל
"לאט לאט " חייכתי.
"בא לך לצאת לסיבוב ? תתרענני קצת.?" הציע, כל כך לא התחשק לי, מצדי להיות דבוקה למיטה הזאת 24 שעות ביממה.
"לא עזוב לא בא לי" עניתי.
"נו מאמי בוי זה טוב לך, נלך לים נשב סתם עם הגלים, אני יודע שאת מתה על הים " אמר
ואחרי רבע שעה של שיכנועים הסכמתי, התלבשתי ויצאנו.
"תגידי מה את לא אוכלת כלום? תראי מה נשאר ממך מקלון" אמר רונן כישבנו על סלע ענק מול הים ועלה בי זיכרון ....
)))
הגענו לים..הוא פרס שמיכה ..ישבנו הסתכלנו על הגלים..אין משו יותר מרגיע
דיברנו על כל השטויות בעולם.. צחקנו ודיברנו וצחקנו...
"יאא תראה איך השמנתי" משכתי את הבטן שלי
"תגידי את נורמאלית עלק השמנתי , אוי בנות לא מבין אותכן ..תראי איזה בטן חלקה ויפה יש לך ..שתיהי לי בריאה
מושכת לי את העור וחושבת שזה שומן" הוא עיקם ת'פרצוף
"קוף ...ויש לי קצת שומנים"
"מקל"
"יאא אני לא מקללל " עשיתי פרצוף עצוב
"נו לא מקל... את מקל עם ציצי ותחת " הוא צחק
" יאא איזה חצצווףףף " לקחתי ביד חול וזרקתי עליו
"טפווו מליי חכי חכיי"
הוא קם והתחלנו לרוץ
"תפסתי אותך " הוא סובב אותי עליו
"אייי" צעקתי בזמן שנפלנו על החול כשהוא מעליי
" חח" נחנקנו מרוב צחוק
ואז....
הוא הביט לי בעניים כאילו חיכה לאישור
הוא קירב את פניו, שפתינו נפגשו והרגשתי את לשונו בתוך הפה שלי - זה היה מפחיד לא ידעתי מה לעשות
חשבתי אולי לא ככה זה.? פחדתי ואז פשוט זרמתי..שיחקנו על הלשונות ואז הוא נעצר
פקחתי את עיני הוא הביט בי והביא לי נשיקה על האף
"כמה שאני אוהב אותך את פשוט לא מתארת לעצמך" הוא ליטף את פניי
"גם אני אוהבת אותך" חייכתי וניקשתי אותו נשיקה קטנה
"את מה?" הוא היה המום
"אני אוהבת אותך" חזרתי על עצמי והוא דפק חיוך מיליון דולר
"אבל אני יותר"
)))
"מאמי מה נעלבת?" שאל
"לא...נזכרתי פשוט במשו" עניתי והבטתי על הגלים וחייכתי , הפעם ניזכרתי בו עם חיוך ולא בעצב ואני בטוחה שהוא גאה בי בזה.
"אז מה ככה מה איתך?" שאלתי , סיקרן אותי מזמן לא התראינו והוא לא סיםר לי כלום.
"אממ חיי עובד נושם לומד , הכרתי מישהי מדהימה ואנחנו כבר חודש ביחד" הוא חייך.
"אני שמחה בישבילך מאמי...המון בהצלחה" אמרתי.
"תודה מתוקה...והיתי מציע לך גם ,לאט לאט לחפש את האחד שלך"
"האחד שלי, (צחקקתי) ...האחד שלי ...האחד שלי נמצא שם" הצבעתי על השמיים.
"הוא היה , הוא היה האחד שלך ועכשיו את תאהבי בנים חדשים והיו לך עוד מיליון" אמר.
"לא, לא ניראה לי שאני יהיה מסוגלת שוב מתישו להתאהב" הבטתי על הים, הגלים האלה , יכולתי לשבת ולהביט בהן שעות .
"מאמי את חושבת ככה עכשיו, כי זה עדיין טרי לך, את תראי שהכל בא עם הזמן , ולאט לאט את תשכחי אותו"
"לאא! אני בחיים לא ישכח אותו"התעצבנתי
"לא התכוונתי שתשכחי אותו בכלל, התכוונתי שתעברי הלאה והוא ישאר רק זיכרון." אמר
"הוא לא רק זיכרון" ירדה לי דמעה.
"הזמן יעשה את שלו " הוא אמר והשתיקה אחלה, ישבנו ככה מול הים זמן מסוים ...הוא זרק עליי חול
"יאללה אל תיהי כבדה יהיה בסדר מאמי " הוא חייך והחזרתי לו חול לפנים
"חבל עלייך חבל.." וככה התחלנו מלחמת חול..היה כיף .
אוףף ניראה לי איבדתי את זה , הפרק הזה יצא מגעיל....אולי זה כי אני שוב חולה ואין לי חשק לכלום 😢
שום איבדתת, כ"כ יפה, מרגשש.
אני אהבתי מאוד 😊
שבוע טוב 3>
יאו איזה מדהיםםםםםםם
התמכרתתתתתתי
הממשך!!
ואו ואוו אני חייבת לומר לךך שהפרקים? 😁
פשוט מדהימיםםםםם!!!!!!!!!!!!! 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףף!! 😊 😊
חח יאלה שתצא שתתאוורר קצת חחחח
המשךל
רגע רגע היא לא הייתהנ בבית חולים?? כאילו מה נותנים ככה לצאת חופשי??
מדהיים תמשיכיי
מדהיםםםם
מחכה להמשךך
ולא איבד שום דבר
אל תגידי שטויות
את כותבת יפההה!!!
מואהה
QUOTE (lidorushit @ 17/06/2007) שום איבדתת, כ"כ יפה, מרגשש.
אני אהבתי מאוד 😊
שבוע טוב 3>
😉
אתר האהבה הישראלי