מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ה
ה
ה
ה
ה
משךךךךךךךךךךךךךך
וואאאו קראתי הרבבבבבבבבה פרקים!!
וזה כזה מווושלםםםםםםםםםם!!
המממשששששששך..
איזה כיף לראות כאלה תגובות =]]]]
וואווו עכשיו סיימתי לקרואא ה=כ=ל השלמתי מפרק 5 נראה לי..
מדהיםםם!!! את כותבתת מושלםם!!
תשימי המשךך כבררר
מואההה -חנוש-
^^ איזה כיף קוראת חדשה =]]]
בנות המשך אחרי יום העצמאות.....כי עכשיו חזרתי מבית העלמין ..ואני נחה ובערב יוצאת ומחר אני לומדת למתכונת ..
מצפה להמשךךך!:]
מואה ליפזוש!
פרק 36:
אני מפחדת שהסוף יגיע, למה אני לא אופטימית? למה אני פשוט לא יכולה להנות מהרגע ולשכוח מהכל?
אולי אני פשוט מרגישה שמשו רע הולך לקרות....
"אויי אני כ"כ עייפה" פיהקתי בדרך לבצפר עם שון וליטל
"חח כה רואים את כולך ישנה" אמרה ליטל
"רואה לילה בוער עבר עלייך" שון צחקק
"חהחהחה נורא מצחיק" עשיתי לו פרצוף והוא הוציא לי לשון.
הגענו לבצפר ,הזמן לא זז אנחנו פה רק שלוש שעות ואני מרגישה שאני נמצאת פה כבר שנה וחצי,
אויש כל כך בא לי הביתה למיטה היפה שלייי אההה אני רוצה הביתהה..
כל שניה בודקת בפלאפון מה השעה והזמן רק עובר יותר ויתר לאט ..
שמתי את ראשי על השולחן ועצמתי את עייני שהיא כ"כ כבדות.
****
קול של בכי חזק החריש את אוזניי,
בכל גופי עוברת צמרמורת, נמצאת בחדר חשוך מנסה למצוא את הדרך לאור,
והבכי רק הולך ומתחזק...
"מיזההה?" צעקתי
"יש פה מישו??" צעקתי יותר חזק שוב ושוב,
אך ללא מענה
קול הבכי הולך ומתחזק משניה לשניה
הפחד גובר , הקור נכנס לגופי ומרגישה שהנשמה שלי נקפאת
ואז בקצה אני רואה אור קטן
מתקדמת מהר ובזהירות לעבר אותו אור,
הנה אני כבר פה ,
פתאום הכל מתחיל לצוף בדם
אני צועקת אבל אפחד לא שומע
ואז מופיע צל.
***
"גברתת מליייייי " הרגשתי יד על כתפי
הרמתי את ראשי עדיין לא מבינה,
ואז הבנתי שזה היה חלום, חלום רע ואני אני בסך הכל נרדמתי בכיתה
"כן?" עניתי ובחצי כל והכיתה צחקקה לה
"תיקחי את התיק שלך ותעופי מהר מהכיתה אני המסור את המכתב שלך כבר ליטל תעביר לך" היא צעקה
"איזה מכתב?" שאלתי בזמן ששמתי את הדברים שלי בתיק
"את עוד שאולת איזה מכתב?" היא שוב צעקה, לא היה לי כוח עליה , לקחתי את התיק ויצאתי מהכיתה.
קניתי בקפיטריה בקבוק קולה ויצאתי החוצה לדשא מאחורי המגרש.
התיישבתי על הדשא ,
שותה את המים בהנאה, השמש מחממת את גופי .
ואז התחלתי לשמוע קולות בכי חזקים ישר נזכרתי בחלום ,
הפחד התחיל לעלות והצמרמורת אוכלת את גופי ,
בלי ששמתי לב התחלתי ללכת אחרי הקול, והחלום רק שוב ושוב התרוצץ במוחי,
ואז מרחוק ראיתי דמות של ילדה,
שיער חום בהיר חלק ג'ינס וחולצת בצפר,
עיניה הירוקות שחורות מאיפור שנמרח,
היא היתה ילדה ממש יפה, ניראה לי ראיתי אותה פעם ,
כולה בוכה ,
מחזיקה את עצמה ונראית מפוחדת.
התקרבתי לאט לאט
היא הרימה את ראשה עליי ,
"בבקשה תלכי" היא אמרה בחצי קול
אני לא עניתי וגם לא הלכתי
התיישבתי ליידה ופשוט הבאתי לה חיבוק
היא התחילה לבכות יותר חזק .
אחרי 10 דקות בערך
היא התרחקה והעזתי לשאול
"מה קרה?"
היא לא ענתה על זה אבל אמרה משו אחר
"למה את פה?"
"נרדמתי בשיעור וחלמתי משו מפחיד ובחלום שמעתי קולות בכי, המורה העיפה אותי באתי לפה ושמעתי אותך בוכה" עניתי מהר
"אמא מפחיד" היא ניגבה את עיניה
"בטח הכל נמרח לי" אמרה והוצאתי לא מגבון לך והיא ניקתה את פניה
"תודה " היא אמרה
"אז בא לך לספר למה את בוכה?" שאלתי
היא שתקה,
היא הושיטה לידי תמונה ,
בתמונה היתה היא לבושה בלבן וחייל מחבק אותה , הוא היה ממש יפה וגם היא.
"זה חבר שלך?"שאלתי
היא חייכה חצי חיוך
"לא.."
"נפרדתם?" שאלתי
"לא..זה אחי , ז"ל" ושוב דמעות זלגו מעיניה.
"אני מצטערת, ומשתתפת בצערך" הורדתי את ראשי
"הוא היה הכי בעולם, איך הוא הלך לי ככה? אני כ"כ מתגעגעת עליו כ"כ צריכה אותו עכשיו איתי,
למה לקחת לי אותוו " היא צעקה והביטה לשמיים
לא ידעתי מה להגיד,
אני לא יודעת איך היתי מחזיקה בכלל בלי תומר , או טל או בכלל מישו קרוב עליי, זה היה הפחד הגדול שלי,
לאבד מישו קרוב , אבל הפחד מיום ליום רק התגבר ,
הרגשתי איך משו רע מתקרב.
חיבקתי אותה
"איך זה קרה?" שאלתי
"לפני כשלוש חודש, היה מבצע בעזה , חיילי גולני נכנסו לשם..."היא התחילה לבכות
"יווו אחי תומר היה שם, הוא היה פצוע קשה הוא בקושי יצא מזה ..." אמרתי ודמעה זלגה גם מעיניי
ואז כאבה היה לי קרוב הרגשתי אותו בתוך הלב שלי.
"יש לך מזל שנוא נשאר חיי, את שלי לקחו לשמיים, אלכס שלי , החייל שלי האח היפה שלי,
אני לא יכולה להמשיך לחיות בלעדייך , לא אני ולא שאר המשפחה תחזורר" היא מלמלה והתחלתי לבכות יחד איתה,
היה צלצול והצלחתי קצת להרגיע אותה,
"אז איך קוראים לך?" שאלתי
"ליז , ולך?"
"מלי..."
דיברנו עוד קצת על האחים שלנו ובכללי , היא ממש חמודה =]
החלפנו מספרי אייסי וחזרתי לכיתה..
היום עבר מהר,
תום לא היה לא בבצפר וגם לא ענה לי לשיחות , מוזר..
אחרי הבצפר הלכתי עליו הביתה...
אתר האהבה הישראלי